תוצאות חיפוש

שלום הרב, מספר בירורים בנוגע לעניין של קריאת מקרא\תהילים בלילה: 1. האם בעיתות מלחמה כמו שיש כיום אפשר להקל בזה? 2. אם הבחירה היא בין גריסה של תהילים או של שניים מקרא ואחד תרגום לבין לשבת בטל, האם ניתן בכל זאת לקרוא? לכאורה למה לא? 3. האם הקטע הזה חל גם לגבי נשים? 4. בכללי מה המקור של זה? אם...

ראוי בכלל לציין את המובן מאליו שאין ישראל אחד שעובד עבודה זרה באירועים כאלה, הם גג רואים את זה בתור קישוט או סתם משהו תרבותי של הגויים ולא חלילה זביחה ו"אלה אלוקיך ישראל" או מתווך וכו' חס ושלום. הרי הבעיה בקרב אותם רחוקים זה ריחוק מאלוקות ולא החלפה של האלוקות בעץ ואבן, ב"ה אנחנו כבר לא בזמנים...

יש התקדמות עם המיזם הזה?

הנס הגדול שהמהלך הזה לא היה מתואם עם חיזבאללה במקביל. ושה' נתן כוח ותושייה לגיבורים בקיבוצים להלחם על חייהם ולמנוע מהמחבלים להתקדם הלאה לישובים אחרים. הגם שהרבה קללות מפרשת כי תבוא התקיימו בנו בעוונתנו לפחות מוג לב לא התקיים! מול המראות הברברים והאכזרים שנפש יהודית לא יכולה להכיל אותם זה דבר לא...

הייתי שמח להצטרף מהצד ללימוד עצמו, לחדש על המקורות והרחבה לצערי לא יהיה רלוונטי עבורי. יש לי חפץ חיים ואין צורך לקנות.

חשבתי על דרך פרקטית להתחזק בלשון הרע (כמובן רק מציע). העיקרון הכללי זה פחות אחד ביום, לכל אחד יש את הפעם הזאת שהוא ממש רוצה לספר לשון הרע\רכילות\ דברים שהם סתם הבל. הוא יודע שהם סתם אך יצרו חזק עליו, אני אומר שאפשר להתחיל מהפעם הזאת... לשתוק ולהתגבר על אותו דיבור ספציפי בגדר פחות לשון הרע אחד...

לא הבנתי את ג', מה הכוונה דנים על זה שעשו תשובה?

חסר אפשרויות בסקר... "אני לא נוסע, אבל לא מפריע לי שחסידי ברסלב\מתחזקים נוסעים לשם" "הנושא לא מעניין אותי שכל אחד ינהג לפי רבותיו" "נראה לי שזה עניין אישי של כל משפחה ומשפחה, לא העסק שלי" אם כי יצא דבר טוב מהאשכול הזה שנחשפתי לדען מר"ן בנושא.

נו כולם מכירים את הבדיחה על שני יהודים עם שלוש דעות. או שינוי קל של אותה בדיחה יהודי אחד עם שלושה בתי כנסת, אחד שהולך אליו אחד שלא הולך אליו ואחד שבחיים הוא לא ילך אליו. אבל נשאלת השאלה מה יכול לצאת מדיון שכזה שמההתחלה רוצה לברר על מחלוקת או על חוסר הסכמות שיש בציבור כזה או אחר?

שלום כבוד הרב, קיבלתי במתנה סט מסוים על פרשות השבוע. פחות התחברתי לסגנון שם ואני לא לומד בו בכלל ובטווח הקרוב לא מתכנן גם. הייתי רוצה לתת אותו למישהו אחר בתנאי שהוא לומד בו או לתרום אותו לבית כנסת. כי אצלי הוא "צובר אבק" וחבל לי על כך. האם אפשרי לעשות את זה? האם יש בזה בעייתיות מסוימת? תודה מראש.

לא הבנתי את הקטע של יומיים לא להגיד. היום עצמו היה בכ"ח באייר (ובאותו אופן ה' באייר) ושם אירע המאורע החגיגי. מה שייך להקדים או לאחר אי אמירת תחנון בגלל שהרשויות מקדימים את החגיגות בשביל ששומרי תורה ומצוות יוכלו לחגוג?

אם להיות כנים לגמרי, זה פשוט לא יקרה. יש בעולם "ההוא" מקרים שיו"ר דירקטוריון היה מפוטר או יוצאת הודעה כמו שאתה אומר. על נושא כזה (גיוס בני ישיבות) שגם ככה יש הסכמה רחבה עליו (שם) זה פשוט לא יקרה. המניע למחאה נגד אנג'ל מובן לי ואפשר להבין את זה. אני פשוט חושב שאנג'ל בונים לטווח ארוך ולא הקצר...

לא רוצה להתחיל פה מהומה אלא באמת שואל בתקווה שיסבירו לי. מאפיית אנג'ל לא יכולה להיות אחראית לדעות של העובדים שלהם והם גם לא יכולים לאסור על העובדים שלהם להשתתף בהפגנות מכל סוג שהוא ואני בטוח שבתוך שאר העובדים וכל הספקים שעובדים איתם וודאי יש עובדים יראי שמיים או כאלה שמוחים על מה שיו"ר...

היה מעניין לקרוא לא יוכלתי שלא לשים לב "מי שעשה אותו ראש ממשלה, מחר יעשה אותו ראש פחי הזבל!" ישר חשבתי על פארק אריאל שרון.

ידוע לך האם צריך לצאת בקרוב?

ניסיתי לחפש בכמה אתרים של חנויות וגם בדף הבית של מאור ישראל ולא מצאתי את הספר הזה. מישהו יודע האם עוד ניתן להשיג אותו? ואם כן היכן?

שלום רב, כשיש לפניי שני יינות, אחד מגידול הארץ ואחד מגידול חו"ל ואני שותה את שניהם, או שאני מוהל תירוש שגידולו מהארץ ביין שהוא יבול חו"ל, מה אני צריך לומר בברכה אחרונה? על פרי גפנה\גפן? האם להמנע מלעשות מעשה כזה לכתחילה? תודה מראש.

תודה על התשובה החכמתי ממנה מאוד! שלוש בקשות\שאלות יש לי אליך אם תוכל לענות עליהם מה טוב: 1.האם תוכל לפתוח ראשי תיבות של החלק שציטטתי? 2.האם תוכל לכתוב לי כיצד אוכל לזהות את האיגרת שציינת?(זאתי שבציטוט) 3.האם תוכל להתייחס למעללי הצנזורה שפעלה באירופה ואיך אין חשש לשיבוש דעת הרמב"ם (וספרי קודש...

אכן טעות שלי, מצטער הכרתי שכל כתביו של הרמב"ם היו בערבית הנחתי שגם זה. תודה רבה על ההבהרה

שלום רב, אני לא בטוח אם זה הפורום הנכון לשאול את זה, מקווה שכן. שמעתי שניתן לדקדק בדברי הרמב"ם על רמת האות ושמעתי שכך מרן זצ"ל היה עושה. היות ומשנה תורה מתורגם מערבית לעברית וכידוע שבתרגום בין השפות יש איבוד משמעות ולפעמים מבנה המשפט תלוי במתרגם. ויתרה מכך ידוע לנו שהיו גרסאות לא נכונות של...