הבלוג של @הרב אליהו כהן - מעדני המלך

בימים הסמוכים לחג השבועות היה מרן זיע"א מבאר בשיעוריו את הלקחים שעלינו להפיק וליישם מחג השבועות, כדרכו בקודש לדרוש משומעיו דברים מעשיים הניתנים לקיום, ולא דרשות פורחות באויר שאין בהן שום נפקא מינה למעשה, כמו כן היה מרן מבאר את דרכי לימוד התורה ביושר העיון לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, מתוך יראת ה' טהורה, מובאת כאן דרשה נפלאה שבה הרחיב מרן לבאר את עומק הענין הטמון באמירת נעשה ונשמע, ואת ההשלכות היוצאות מכך הלכה למעשה מתוך מעדני המלך חלק ג' עומק ביאור הקדמת נעשה לנשמע דרש רבי סימאי, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום, שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב כו'. אמר רבי אלעזר, בשעה...

קבלת התורה שבכל דור ודור עומדים אנו לפני היום הגדול והנורא שבו קבלנו את התורה המדריכה אותנו ומיישרת את דרכינו בכל אשר נפנה ונלך. בנפשו של מרן מלכא זצ"ל היה השמירה על טהרת התורה כפי המסורת המדוייקת ללא שום סטיה, הוא היה נחרד לשמוע על אנשים החושבים לעשות בתורה כבתוך שלהם, בפירושים שאינם נכונים ובהקלות שאין להם מקורות, אלא הם נובעים מקלות הדעת ומחוסר יראת שמים. באחד משיעוריו ביקש מרן זצ"ל להבהיר עד כמה חשובה השמירה על שושלת מסירת התורה ללא שום ניתוק והזכיר את הרמב"ם בהקדמת היד החזקה המונה ארבעים דור ממשה רבינו עד רב אשי, אשר קיבלו איש מפי איש עד משה רבינו, ואחרי ארבעים הדורות שמנה הרמב"ם היו רבנן סבוראי, ואחריהם הגאונים והראשונים ואחריהם האחרונים, וכולם נתלים באותה תורה שקבלו מרב אשי ורבינא שהיו בדור הארבעים מאז מתן תורה, כדאיתא בגמ'...

אחד התנאים הראשיים בחינוך ילדים, הוא חובת ההורים להעתיר שיחם ולשפוך תפילה על ילדיהם שיצליחו בלימודם ובימי חייהם. ומצינו מעשה מזעזע בתנא דבי אליהו אליהו (רבה, פרק יח): מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, והיו לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקיבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומתחנן ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יצא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. מה היה עושה? בכל יום ויום היה מכניסן לבית פנימי, ויושב ומשמרן בבית החיצון, ומתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יהא אחד מהן בא לידי עבירה ולידי דבר מכוער. אמרו, לא יצאת אותה שנה ולא שינתה ולא שילשה, עד שבא עזרא והעלה את ישראל מבבל, והעלה אתו כהן עמהם, לא נכנס אתו כהן לבית עולמו, עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמשים שנה, ואחר כך נכנס אותו...

למרות שמאמר זה בחלקו פורסם כאן בפורום בעבר, הנני רואה חשיבות גדולה לחזור ולהביא את הדברים עם תוספות שלא פורסמו מעולם, הן "לכבוד" יום העצמאות של מדינת ישראל שמערכת המשפט הינה חלק ממנה, ובפרט לאחר שבחודשים האחרונים בוערת המדינה כפשוטו כאשר אנרכיסטים שמאלנים החלו מרגישים את האדמה בוערת תחת רגליהם אם ינטלו הסמכויות מבתי המשפט המקודשים להם, אשר בעיניהם הם הדמוקרטיה היחידה שאמורה לשלוט במדינה ללא התחשבות בדעת הרוב, מתוך ידיעתם הברורה שזו המערכת היחידה שנשארה ללחום בכל הקדוש ליהדות ואסור שתישמט מתחת ידם בשנים האחרונות מרים הבג"ץ את ראשו ושופטיו תוחבים את חוטמם ביותר ויותר נושאים שאין להם שיג ושיח בהם, בימים אלו כאשר ממשלת הזדון מדמיינת שיעלה בידם לתקוע סכין בגב היהדות, בעצה אחת עם שופטי הבג"ץ, הנני מצטט כאן לראשונה ציטוטים נבחרים שנשמעו...

לרגל יום "חג העצמאות" הקרב ובא, שראשי הציונות מתהפכים בקברם על "החג הקדוש" שיצא מתחת ידם בשגגה, כאשר המוני בית ישראל מתאספים מבוקר החג ועד שעות הלילה המאוחרות בבתי כנסיות ובתי מדרשות ושומעים בשקיקה שיעורי תורה מגדולי הרבנים שליט"א, אשריהם ישראל! מצד שני אין ספק שהדעות חלוקות בעצם היחס ליום זה בפרט, ולמדינה בכלל, בעיני התורה של מרן זצ"ל, ועל כך בימים הקרובים אי"ה אביא ממה שכתבתי בזה בזמנו בקובץ המשביר חלק ב', על יחסו של מרן זיע"א למדינה ולכמה מסמליה המובהקים, כצבא, וכבתי המשפט, ועוד נושאים שבחלקם כבר דנתי כאן מכבר, ובחלקם נביא כאן בפרסום ראשון. אשמח מאוד לקבל הערות והוספות, מכיון שעיקרי הדברים נכתבו לפני שנים רבות, ומאז נוספו אצלי עוד מקורות וציונים, ומקוצר הזמן לא הספקתי ללקט הכל מחדש בטרם אתחיל דברי רואה אני חובה להדגיש כי נושא זה...

כהמשך לדברינו אמש אודות יחסו של מרן לרעיון הציוני ולמדינת ישראל וסמליה, אין מתאים יותר מהיום להביא את יחסו והשקפתו של מרן זיע"א על הצבא ועל חיילי צה"ל. יה"ר שיהיו הדברים לזכר ולעילוי נשמת כל חללי מערכות ישראל וכל נפגעי פעולות האיבה, יהי זכרם ברוך, ותהי נשמתם צרורה בצרור החיים אמן. ביחסו של מרן זצ"ל לצבא הגנה לישראל אנו מוצאים הפרדה ברורה בין החיילים המגוייסים[1] לבין אלה שזממו לגייס גם את בחורי הישיבות. יחסו של מרן למערכת הצבאית בכלל ולחיילי הצבא בפרט היה יחס חם של הכרת הטוב על פעלם ומסירות נפשם למען בטחון המדינה, למרות שאי אפשר לומר שהמלחמות נכללות בהגדרת "מלחמת מצוה"[2], בכל עת שעמדו חיילי הצבא לצאת למשימה צבאית היה מרן מעורר את שומעי לקחו להוסיף בתורה ובתפילה, ואף הורה פעם לקצר את תקופת בן הזמנים באומרו "האחיכם יצאו למלחמה ואתם...

מכיון שהיום נקבע על ידי הרשיות "כיום השואה", ליקטתי מדבריו ומזכרונותיו של מרן זצ"ל מתקופת השואה המובאים כאן בפרסום ראשון ראוי להדגיש כי כמדומני רוב דברים אלו לא נאמרו ביום השואה, אלא בעיקר לפני תשעה באב ובהזדמנויות שונות, ולמרות שמבחינה הלכתית ונחת רוח לנפשות הנרצחים אין תועלת במעשים שנעשים לזכרם על ידי רשויות המדינה, כעמידה דום וצפירה וכדו', שמקורם של מעשים אלה מאומות העולם והינם סממנים חיצונים בלי שום תוכן רוחני, מכל מקום הנני מביא כיום את הדברים לזכר ששת מליון הנרצחים ולעילוי נשמותיהם הטהורות, ויה"ר שכל זיכוי הרבים ודברי התורה יהיה לזכותם ולזכרם, ויעמדו לנו למליצי יושר בפני הקב"ה לזכות לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. מעשה מזעזע מאכזריות הגרמנים ימ"ש בדורות האחרונים לצערנו הרב היינו עדים לשואה שהיתה באירופה, שליש מעם ישראל ספו...

מידי שנה בשנה בימים אלה היו מרעידים את רחובותינו קולות פיצוצים עצומים על ידי ילדי שוליים בדרך כלל, אך למרבה הבושה לפעמים היו נגררים אחריהם גם ילדים ממשפחות טובות, ולמרות האסונות הרבים שנגרמו כתוצאה ממשחקים מסוכנים אלו עדיין ישנם ילדים שמחזיקים בהם, ולא מכבר לפני כחודש נקטעה חתונה של משפחה מאשדוד בעטיים של נערי שוליים אלה שפיצצו נפצים ופצעו כמה ממשתתפי החתונה רח"ל מרן זיע"א התבטא בחריפות נגד נוהג מקולקל זה, ובשיעוריו לפני פורים היה מרבה להזהיר על כך. להלן חלק מדבריו כפי שהובאו במעדני המלך חלק א'. יש הרבה חושבים מה זה פורים? מביאים ילדים לבית הכנסת, וכל אחד מביא אתו איזה צעצוע שיש בו חומר נפץ, ומכים, 'אודרוב'[1], יושבים מחכים מתי יבוא המן כדי להכות, באים לא בשביל לשמוע את המגילה, לא בשביל לראות את חסדיו של הבורא יתברך, רק בשביל...

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל הילולת הגאון רבי חיים פלאג'י כמובא במעדני המלך חלק א' הלילה ליל פטירתו של הגאון ר' חיים פלאג'י, הוא נפטר בשנת תרכ"ח, לפני מאה ועשרים שנה בערך. הוא היה לא רק גאון בתורה, הענוה שלו עוברת כל גבול, לא רצה לספר אפס קצהו ממה שהקב"ה עשה על ידו. אחד הדברים: באותו הזמן כל התושבים היו בידו של הפחה לשבט ולחסד, בעפעף עין אחד היה יכול להרוג בן אדם, לא צריך בית משפט ולא שום דבר, מה שאומר אחת דתו להמית, כך היו עריצים אכזרים שאין דוגמתם. עבדל חמיד היה המלך אז. הוא מצד אחד היה מטיב לישראל, אך לבו שחור כמו פחם רשע אכזר, היו לו כמה נשים פילגשים ושבעים בנים, וילד אחד בן שמונה-תשע היה מתוק יותר מכולם, היה רואה אותו היה מחבקו ומנשקו, היה אוהב את אמו גם כן. המלך היה חשדן מטבעו, כל הזמן פוחד שלא יהרגו אותו שלא יעשו איזה...

הסמכת הברכה להדלקה האשה צריכה להדליק נרות לכבוד שבת, תיקון על שֶׁחַוָּה כיבתה אורו של עולם. וההדלקה צריכה להיות סמוך לברכה, 'סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר' , תברך "אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של שבת", ומיד אחר כך תדליק, וכמו שכותבים הנימוקי יוסף ושו"ת התשב"ץ, לאחר שהדליקה את הגפרור תברך ומיד תדליק. אך אם מברכת ולאחר כך מדליקה את הגפרור זהו הפסק, וכמו שכן הוא בכל ברכת הנהנין, אם המשקה חם לא יברך ואחרי כן יעשה רוח לקרר את המשקה החם 'שם חם ויפת', אלא יברך כשיצטנן, וכן הדין בברכת המצוות. הקדמת הברכה להדלקה וקודם מברכים ואחר כך מדליקים, כמו במזוזה, ציצית, מגילה וחנוכה. כך פסק הרמב"ם בפרק ה' מהלכות שבת, וכתב הרב המגיד שמקור דבריו מרב עמרם גאון. וכך כתב הראבי"ה, ר' אליעזר בן יואל הלוי בספר אבי העזרי, שהיה מגדולי רבני אשכנז, ויסודות...

הערב (אור לד' שבט) מלאו ט"ל שנים לפטירת הגאון הקדוש המלומד בנסים בנש"ק כמוהר"ר ישראל אבוחצירא זיע"א, אשר בנוסף לגדלותו בתורה נודע שמו בשערים בישועות ומופתים רבים שנעשו על ידו בכוח קדושתו ותפילותיו בינו לבין מרן זיע"א שררה ידידות והערכה עצומה, מפיו של הבבא סאלי נשמעו על מרן דברי שבח נדירים ומופלגים, כפי שליקט ידידי היקר חריף ובקי צנא מלא ספרי הרה"ג יששכר דב הופמן שליט"א, במאמרו המקיף בספר המשביר חלק א' (עמ' כד), המצורף לכאן בהסכמתו האדיבה, עי"ש, ולא אכפול כאן הדברים. להלן מובא הספדו של מרן שנמסר ביום חמישי ח שבט התשד"מ, בעצרת ענק שנערכה בישיבת "אור החיים". ונדפס בתמציתיות ובראשי פרקים במאור ישראל דרושים (עמ' רצג). וחלק מהכתב יד מובא בזאת כאן [ומפליא לראות איך מרן זיע"א תימצת בכתי"ק בשני עמודים דרשה זו שארכה כאן יותר מששה עמודים]...

מרן זיע"א, על אף היות ראשו מגיע השמימה, היה סולם מוצב ארצה, בעשרות שנות רבנותו ראו עיניו את מצב הדור, הוא הכיר מקרוב את הנסיונות הרבים היכולים להזדמן לפתחו של מי שאינו נזהר, והבין היטב את הסכנה הטמונה בפשרנות בענייני קדושה, מרן עמד והתריע וזעק נגד פירצות רבות שלא רבים ידעו את חומרתם, ולמרות שבדרך כלל היתה נטייתו של מרן זיע"א לנקוט בכחא דהיתרא, בעניינים אלו לא הואיל מרן להקל בכי הוא זה, גם בדברים שנעשו כהיתר אצל אחרים שמחמירים בדרך כלל [כאיסור הפאה הנכרית, שגם הוא היה יכול להתאים לסדרה זו, והובא כבר בסדרת החיזוק לעשרת ימי התשובה]. במאמר הבא הובאו מדבריו של מרן זיע"א במשך עשרות שנים בנושאים אלו, רוב ככל הדברים הובא במעדני המלך ח"א וב', אך בחסד ה' הוספתי כאן קטעים נוספים שלא פרסמתי מעולם, ובהם התבטא מרן בחריפות גדולה נגד שרי הממשלה והכנסת...

ב"ה בהיות שבזמנו העתקתי תיקונים אלה מכתב יד הגר"ש דבליצקי, והם שוים לכל נפש, ומידי שנה נוהגים לתלות אותם אצלינו בבית מדרש החיד"א באשדוד, הנני מביאם כאן לתועלת הרבים, ובתוספת מה שראיתי עתה שכתב בקצרה הג"ר בן ציון מוצפי שליט"א, ובעזרת ה' בדעתי ללקט גם מדברי מרן זיע"א בעניינים אלו, אם אמצא תוספת על מה שפרסמתי כאן בעבר באתר ממרן זצ"ל תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש מכתי"ק הגאון המקובל ר' שריה דבליצקי זצ"ל שובבי"ם תשע"ח א. לפני תפילת שחרית לתת פרוטה למתן בסתר או לעני בידו. ב. להתפלל שחרית כסדר כל התפילה כולל קרבנות בלי שום דילוגים והשלמות וכו', בכל נוסח שהוא רגיל, ואם אפשר שיהיה כותיקין, אבל דוקא במנין שנוהגים כפי הנץ הנראה, כי כפי הנץ החשבוני זה חשש של בדיעבד. ג. וכשסומך גאולה לתפילה במלים ברוך אתה ה' גאל ישראל - ה' שפתי וכו'...

עם התקרב ימי השובבי"ם החל משבוע הבא עלינו לטובה, מסתפקים רבים מהי הדרך הנכונה, האם לעשות תיקונים צומות ותעניות, כפי שמתפרסם במקומות רבים [ויש שמסתפקים במספר כרטיס האשראי בכדי שייחשב כאילו השתתף בעל הכרטיס בתיקון, וזהו כמובן חוכא ואיטלולא ממעשה התיקון, שאם כי כמובן ישנה מעלה גדולה לנתינת צדקה ופדיון תעניות, אך לשלם כסף במקום להשתתף בתיקון ממש לא שמענו שיש בזה תועלת], או שמא לימוד התורה גובר על כל התיקונים והתעניות מרן זיע"א נדרש לסוגיא זו פעמים רבות בפרט מבעלי תשובה שחפצו לכפר על עוונותיהם, ולמרות שמרן זיע"א לא שלל מכל וכל את התיקונים עם החזרה בתשובה באמת ובתמים, אך חובה עלינו להדגיש כי לפני הכל ראה מרן במדרגה ראשונה את החובה ללמוד תורה ולדעת את ההלכות הבסיסיות, שבלעדי צעד זה לא יועילו שום תיקונים ותעניות ורק יקלקלו במאמרים הבאים נביא...

לפני 45 שנה, עדיין לא היתה למדינת ישראל נציגות דיפלומטית בספרד, ראשי המדינה שרצו ליצור את הקשר, חיפשו דמות בכירה שאינה פוליטית שתיפגש עם המלך, ומרן זיע"א שהיה בדרכו לספרד נתבקש להיכנס לפגישה עם המלך כפי שנראה להלן הפגישה הצליחה מעבר למשוער, המלך נשבה בקיסמו האישי של מרן זצ"ל, והמפליא ביותר הוא היחס הזוטר שראה מרן בפגישה זו... הפרק דלהלן מצוטט מתוך מעדני המלך חלק א' פרק ד' אשמח מאוד אם יש למישהו תמונה ברורה מפגישה זו [לא היינו נדרשים לפרק זה אלמלא התבטאותו הבאה של מרן...

דרשה שמסרתי השבוע בבית מדרש הגדול החיד"א באשדוד, ומאוד אודה למי שיוכל לכתוב לי עליה הוספות ובפרט עובדות והנהגות ממרנן ורבנן גדולי יהדות ספרד - בציון מקור העובדות[1] בגמ' נדרים (נ: נא.) בדפים שנלמדים בימים אלו בדף היומי, מובא תיאור מעניין משמחת נישואיו של ר' שמעון בנו של ר' יהודה הנשיא. רבי עבד ליה הלולא לר"ש ברבי, כתב על בית גננא עשרין וארבעה אלפין ריבואין דינרין נפקו על בית גננא דין, ולא אזמניה לבר קפרא. אמר ליה, אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה! אזמניה, אמר: לעושי רצונו בעולם הזה כך, לעוה"ב עאכ"ו! יומא דמחייך ביה רבי אתיא פורענותא לעלמא, א"ל לבר קפרא לא תבדיחן ויהיבנא לך ארבעין גריוי חיטי, א"ל ליחזי מר דכל גריוא דבעינא שקילנא, שקל דיקולא רבה חפייה כופרא וסחפיה על רישיה ואזל ואמר ליה ליכיל לי מר ארבעין גריוי חיטי...

אחד הדברים שבלטו אצל מרן זיע"א ללא ספק היה כוח הכתיבה שליווה את מרן מימי ילדותו ועד ימיו האחרונים, מרן השאיר אחריו יבול עצום של כתבים שככל שחולפות השנים מתעצמת התמיהה איך הספיק מרן לכתוב כל כך הרבה בשיחותיו היה מרבה מרן להמריץ את לומדי התורה לאחוז בקס'ת הסופר ולהעלות על הכתב את חידושיהם ודברי תורתם, וכפי שנראה בדבריו להלן המליץ מרן כן גם לצורבים הצעירים בתחילת דרכם בכדי שיתרגלו לכתוב ומסיבה זו היה מרבה מרן להעניק מכתבי המלצה למחברי הספרים, בכדי לעודדם בכתיבתם, ובתקוה שבעתיד יתקדמו בכתיבתם לפסיקת הלכה למעשה בצורה מסודרת ונכונה ועיני ראו מחבר ספר צעיר באגדה שהגיש את ספרו לפני מרן זיע"א, ואם כי מרן עודדו ונתן לו הסכמה, פנה אליו בתוכחת מגולה ובאהבה מגולה באמור לו מדוע אתה מחבר עכשיו ספר באגדה, תעזוב את האגדה לימי הזיקנה, תשב ותחבר ספר בהלכה...

עצם לימוד התורה נחשב מצוה! "דאמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב 'מי האיש החכם ויבן את זאת'? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, דכתיב 'ויאמר ה' על עזבם את תורתי [אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. וילכו אחרי שרירות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם'], היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה? אמר רב יהודה אמר רב, שאין מברכין בתורה תחלה" (נדרים פא.). ובאמת יש להבין מפני מה ישראל לא בירכו על התורה תחלה? קיימא לן (מנחות מב: ) "כל מצוה שאין עשייתה גמר מצוה אין מברכין עליה". יש דברים שהם הכשר מצוה ויש גמר מצוה, על ההכשר מצוה לא מברכין. כגון אדם שעוסק בהכנת התפילין תופרם ומסדרם ומכניס את הפרשיות, אינו מברך "לעשות תפילין", כיון שאין עשייתן גמר מצוותן. אם אדם עשה תפילין והניחם בארון ודאי שלא יצא ידי חובת...

ביום ששי עש"ק פר' תולדות צלצל אלי אחד ממקורביו של מרן שליט"א לגבי ענין מסוים שביקשתי עליו הסכמה ממו"ר, והודיעני כי מו"ר מבקש לדבר עמי לפני מתן ההסכמה, ומכיון שביום שני [אתמול] הרב יהיה בבני ברק אוכל לבוא לשם ולשבת עמו. הגעתי בשעה היעודה למקום שנקבע, ומכיון שהפגישה החכימה אותי רבות לאחר שנים שלא זכיתי לכך, אמרתי להעלות על הכתב מעט מהדברים וההנהגות שראו עיני, וחושבני שיהיה מן הראוי ששאר משתמשי הפורום היקרים ה' עליהם יחיו אשר הרבה מהם זוכים לקרבה גדולה אל מרן שליט"א, יכתבו אף הם, כאן כהמשך לדברי, או בנושא חדש, ממעשיו והנהגותיו אשר יש הרבה מה ללמוד מהם בהיותם כולם נחצבים ממקורות ההלכה ומהנהגות שראה אצל אביו מרן רבינו זיע"א ושאר גדולי ישראל שזכה לשמש ולדבוק בהם, למען יעמדו שורות אלה ימים רבים. הדבר המיוחד שתפס את עיני זו הפשטות הפנימית של...

מה מתאים יותר לפתוח בימים קרים כאלה, כשבערים רבות בארץ יורדים שלגים והקור גובר, בסיפורו של הלל הזקן, כפי שסופר על ידי מרן זיע"א, ומובא במעדני המלך חלק ג', בתוספת דברי עידוד וחיזוק בלימוד התורה ובשקידתה מסירות נפשו של הלל למען התורה תנו רבנן, עני ועשיר ורשע באין לדין. לעני אומרים לו, מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי. אומרים לו, כלום עני היית יותר מהלל? אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרעפיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס, עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו, אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון, אבטליון...