הבלוג של @הרב אליהו כהן - מעדני המלך

מרן זיע"א, על אף היות ראשו מגיע השמימה, היה סולם מוצב ארצה, בעשרות שנות רבנותו ראו עיניו את מצב הדור, הוא הכיר מקרוב את הנסיונות הרבים היכולים להזדמן לפתחו של מי שאינו נזהר, והבין היטב את הסכנה הטמונה בפשרנות בענייני קדושה, מרן עמד והתריע וזעק נגד פירצות רבות שלא רבים ידעו את חומרתם, ולמרות שבדרך כלל היתה נטייתו של מרן זיע"א לנקוט בכחא דהיתרא, בעניינים אלו לא הואיל מרן להקל בכי הוא זה, גם בדברים שנעשו כהיתר אצל אחרים שמחמירים בדרך כלל [כאיסור הפאה הנכרית, שגם הוא היה יכול להתאים לסדרה זו, והובא כבר בסדרת החיזוק לעשרת ימי התשובה]. במאמר הבא הובאו מדבריו של מרן זיע"א במשך עשרות שנים בנושאים אלו, רוב ככל הדברים הובא במעדני המלך ח"א וב', אך בחסד ה' הוספתי כאן קטעים נוספים שלא פרסמתי מעולם, ובהם התבטא מרן בחריפות גדולה נגד שרי הממשלה והכנסת...

בעוד פחות משבוע עומד "זמן החורף הקדוש" להסתיים, ובני התורה חוזרים לבתיהם ללימוד עצמי בדרך כלל ללא מסגרת מחייבת, לאחר שבעבר הבאנו במדור זה מדבריו של מרן זיע"א בחשיבות ונחיצות הכתיבה, הנני מצרף עתה פרק נוסף בהדרכה לכתיבה נכונה על פי דרכו של מרן זיע"א, מאשר הובא במעדני המלך סוף חלק ג', ובו מובאים כמה וכמה ראשי פרקים בדברים שראוי ליתן עליהם את הדעת בעת כתיבת דברי תורה בהמשך השבוע אי"ה אביא מדבריו של מרן זיע"א אודות המושג שנקרא "בין הזמנים" ובעזה"י אקוה שהדברים יהיו לתועלת בני התורה האוחזים בקסת הסופרים שיוציאו מתחת ידם דבר נאה ומתוקן אחת מני אלף סגולותיו של מרן זיע"א, היא כתיבתו הצחה והבהירה, לשונו ברורה ומאירה, פסקיו מנוסחים להפליא, בדרך קצרה ומתומצתת, למרות ההיקף שבהן. ואף ההלכות מבוררות ופסוקות במסקנות חותכות וחד משמעיות, ללא נפתל...

הערב (אור לד' שבט) מלאו ט"ל שנים לפטירת הגאון הקדוש המלומד בנסים בנש"ק כמוהר"ר ישראל אבוחצירא זיע"א, אשר בנוסף לגדלותו בתורה נודע שמו בשערים בישועות ומופתים רבים שנעשו על ידו בכוח קדושתו ותפילותיו בינו לבין מרן זיע"א שררה ידידות והערכה עצומה, מפיו של הבבא סאלי נשמעו על מרן דברי שבח נדירים ומופלגים, כפי שליקט ידידי היקר חריף ובקי צנא מלא ספרי הרה"ג יששכר דב הופמן שליט"א, במאמרו המקיף בספר המשביר חלק א' (עמ' כד), המצורף לכאן בהסכמתו האדיבה, עי"ש, ולא אכפול כאן הדברים. להלן מובא הספדו של מרן שנמסר ביום חמישי ח שבט התשד"מ, בעצרת ענק שנערכה בישיבת "אור החיים". ונדפס בתמציתיות ובראשי פרקים במאור ישראל דרושים (עמ' רצג). וחלק מהכתב יד מובא בזאת כאן [ומפליא לראות איך מרן זיע"א תימצת בכתי"ק בשני עמודים דרשה זו שארכה כאן יותר מששה עמודים]...

עם התקרב ימי השובבי"ם החל משבוע הבא עלינו לטובה, מסתפקים רבים מהי הדרך הנכונה, האם לעשות תיקונים צומות ותעניות, כפי שמתפרסם במקומות רבים [ויש שמסתפקים במספר כרטיס האשראי בכדי שייחשב כאילו השתתף בעל הכרטיס בתיקון, וזהו כמובן חוכא ואיטלולא ממעשה התיקון, שאם כי כמובן ישנה מעלה גדולה לנתינת צדקה ופדיון תעניות, אך לשלם כסף במקום להשתתף בתיקון ממש לא שמענו שיש בזה תועלת], או שמא לימוד התורה גובר על כל התיקונים והתעניות מרן זיע"א נדרש לסוגיא זו פעמים רבות בפרט מבעלי תשובה שחפצו לכפר על עוונותיהם, ולמרות שמרן זיע"א לא שלל מכל וכל את התיקונים עם החזרה בתשובה באמת ובתמים, אך חובה עלינו להדגיש כי לפני הכל ראה מרן במדרגה ראשונה את החובה ללמוד תורה ולדעת את ההלכות הבסיסיות, שבלעדי צעד זה לא יועילו שום תיקונים ותעניות ורק יקלקלו במאמרים הבאים נביא...

ב"ה בהיות שבזמנו העתקתי תיקונים אלה מכתב יד הגר"ש דבליצקי, והם שוים לכל נפש, ומידי שנה נוהגים לתלות אותם אצלינו בבית מדרש החיד"א באשדוד, הנני מביאם כאן לתועלת הרבים, ובתוספת מה שראיתי עתה שכתב בקצרה הג"ר בן ציון מוצפי שליט"א, ובעזרת ה' בדעתי ללקט גם מדברי מרן זיע"א בעניינים אלו, אם אמצא תוספת על מה שפרסמתי כאן בעבר באתר ממרן זצ"ל תיקונים לימי השובבי"ם שווים לכל נפש מכתי"ק הגאון המקובל ר' שריה דבליצקי זצ"ל שובבי"ם תשע"ח א. לפני תפילת שחרית לתת פרוטה למתן בסתר או לעני בידו. ב. להתפלל שחרית כסדר כל התפילה כולל קרבנות בלי שום דילוגים והשלמות וכו', בכל נוסח שהוא רגיל, ואם אפשר שיהיה כותיקין, אבל דוקא במנין שנוהגים כפי הנץ הנראה, כי כפי הנץ החשבוני זה חשש של בדיעבד. ג. וכשסומך גאולה לתפילה במלים ברוך אתה ה' גאל ישראל - ה' שפתי וכו'...

את התיאור הבא כתבתי בס"ד לפני קרוב לעשרים שנה בעלון "אור יצחק", כפי שסופר לי אז על ידי בעל המעשה ידי"נ הרה"ג שמעון ואנונו שליט"א, אני מביא את התיאור ככתבו וכלשונו ללא שום שינוי, אפילו ללא מחיקת התואר שליט"א, כאשר הלב נצבט מהזכרונות שהיו ואינם, כשההרגשה היא ממש כלשון הפסוק (ירמיה יג, יז-יח), בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִ"י דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה', אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם. "אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה"! מאז ומתמיד היו מילים אלו משמשות כ"מושג" מעבר למילים עצמן, "יום הכיפורים במחיצת מרן", מושג שאינו יכול להשאיר את שומעו אדיש, על אחת כמה וכמה כשהמדובר הוא במי שחוה בעצמו את מושג זה. כך קרה גם...

"זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". לפני 50 שנה כשהתוודענו זה לזה, הציעו לה הרבה בחורים עשירים מופלגים רק לא בני תורה, ולא רצתה לחשוב על כך, אני הייתי בחור עני ואביון, לא היה לנו שום דבר, וכשנישאנו יחד ד' ניסן תש"ד חיינו בחדרון קטן 2.5 מטר על 5 מטר, שמנו שם את הארון השלחן והמטה וכבר לא היה אפשר לזוז בחדר. כשהיו באים רבותי לבקר אותי בשבעת ימי המשתה ובהזדמנויות אחרות, לא היה מקום להכניס אותם, הייתי אני יוצא אליהם אל החצר, שמנו שם כמה כיסאות שישבו. ומעולם לא טענה שום מילה, בחוץ היה מטבחון קטן כזה וחדר שרותים משותף גם לשכנים בחוץ, ככה עם שני ילדים והשלישי בדרך לא היה מקום ליותר. ואז באה לי הצעה מהגאון הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל שמבקשים ממצרים שיביא להם רב שיהיה אב"ד, ונתן עינו בי והמליץ עלי...

היום חל יום פטירתה של הרבנית מרגלית יוסף ע"ה, אשר דמותה מעוררת השראה גם כעבור 28 שנה מפטירתה, ועוד רבות בשנים יחקקו פעליה ומעשיה באותיות של זהב, הודות למסירות נפשה עבור מרן זצ"ל, ולמען עליית ילדיה בתורה ויתר מפעליה הכבירים. להלן מובאים מדבריו של מרן זצ"ל על הרבנית ע"ה שנאמרו בכמה הזדמנויות, בהספדים ובשיעורים (כמובא במעדני המלך חלק ב'), ומדברים אלה ישנו חיזוק עצום לנשות ישראל, אשר בכח כל אחת ואחת להעמיד משפחה לתפארת, ולזכות לבית של תורה על כל המשתמע מכך. אהבת חסד המנוחה שאנו באים להספידה, לצערי היא אשתי. מה ביכולתי לשבח את אשתי? 'אשתו כגופו'. אך המפורסמות אינן צריכות ראיה, דבר ידוע הוא שהיא היתה מלאה חסדים, לעצמה היא לא רצתה כלום, בנותיה היו צריכות לשכנעה שהיא צריכה לקנות עוד שמלה, והיא בשום אופן לא הסכימה, היתה דוחה את הכל! היא מאסה...

חיבורו של האור החיים "פרי תואר" ועדות גאון עוזנו החיד"א מעלייתו של האוה"ח על קבר הרב פרי חדש הגאון בעל "פרי חדש" רבי חזקיה די סילוא היה תקיף בדעתו וגאון עצום, והיה חולק בראיותיו על מרן ועל הרמב"ם כדבר איש אל רעהו. מספרים, ביתו היה מלא ספרים, ופעמים הסולם לא היה תחת ידו וכדי להביא ספר היה עולה על הספריה ברגליו ומביא את הספר. אמרו לו תלמידיו, רבינו, מותר לעלות כך על הספרים? אמר, גם אני ספר... כך היה תקיף בדעתו. לבסוף עלה לו הדבר ביוקר ומיררו את חייו על כך. כשנסע למצרים, רבי אברהם הלוי בעל גנת ורדים יחד עם חכמי מצרים החרימו את ספרו "פרי חדש" למרות גדולתו בתורה יותר מהם, כיון שחששו שמא ממנו יראו וכן יעשו, ויתרגלו לחלוק על מרן והרמב"ם, ונמצא הכלל של קבלת הוראות מרן בטל. וכל מי שהיה לו את הספר פרי חדש היה צריך לגנזו ולשרפו. ורק לאחר פטירתו...

בימים הסמוכים לחג השבועות היה מרן זיע"א מבאר בשיעוריו את הלקחים שעלינו להפיק וליישם מחג השבועות, כדרכו בקודש לדרוש משומעיו דברים מעשיים הניתנים לקיום, ולא דרשות פורחות באויר שאין בהן שום נפקא מינה למעשה, כמו כן היה מרן מבאר את דרכי לימוד התורה ביושר העיון לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, מתוך יראת ה' טהורה, מובאת כאן דרשה נפלאה שבה הרחיב מרן לבאר את עומק הענין הטמון באמירת נעשה ונשמע, ואת ההשלכות היוצאות מכך הלכה למעשה מתוך מעדני המלך חלק ג' עומק ביאור הקדמת נעשה לנשמע דרש רבי סימאי, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום, שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב כו'. אמר רבי אלעזר, בשעה...

אחד הנסיונות המאיימים על לומדי התורה הינו נסיון הגאוה, לפעמים מצוי בעת הלימוד עם החברותא שהוא טועה בסברתו ואתה נהנה להעמידו על טעותו... ומה התגובה כאשר החברותא עומד על דעתו ומצליח להוכיח לך שדוקא אתה טועה? וחמור הדבר יותר כאשר הת"ח כותב תשובה הלכתית ומוצא השגה ניצחת [לפי דעתו] לדבריו של אחד מהפוסקים בדורות הקודמים, מהי הדרך הנכונה בכתיבת ההשגה? ומצד שני כמה ענוה צריכה להיות ללומדי התורה? האם עליהם להשפיל את עצמם לעפר במסוה של הענוה? מרן זיע"א בהדרכותיו לבני תורה היה שב ומדגיש נקודות אלו להלך בדרך הזהב, להכיר את מקומו ביחס לדורות הקודמים, ולדעת את מעלתו בתור בן תורה הזוכה להיות מבני היכלא דמלכא ומהיושבים ראשונה במלכות! התורה לא תימצא בבעל גאוה "אמר רבי חנינא בר אידי, למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב 'הוי כל צמא לכו למים'? לומר לך מה...

ביום ששי עש"ק פר' תולדות צלצל אלי אחד ממקורביו של מרן שליט"א לגבי ענין מסוים שביקשתי עליו הסכמה ממו"ר, והודיעני כי מו"ר מבקש לדבר עמי לפני מתן ההסכמה, ומכיון שביום שני [אתמול] הרב יהיה בבני ברק אוכל לבוא לשם ולשבת עמו. הגעתי בשעה היעודה למקום שנקבע, ומכיון שהפגישה החכימה אותי רבות לאחר שנים שלא זכיתי לכך, אמרתי להעלות על הכתב מעט מהדברים וההנהגות שראו עיני, וחושבני שיהיה מן הראוי ששאר משתמשי הפורום היקרים ה' עליהם יחיו אשר הרבה מהם זוכים לקרבה גדולה אל מרן שליט"א, יכתבו אף הם, כאן כהמשך לדברי, או בנושא חדש, ממעשיו והנהגותיו אשר יש הרבה מה ללמוד מהם בהיותם כולם נחצבים ממקורות ההלכה ומהנהגות שראה אצל אביו מרן רבינו זיע"א ושאר גדולי ישראל שזכה לשמש ולדבוק בהם, למען יעמדו שורות אלה ימים רבים. הדבר המיוחד שתפס את עיני זו הפשטות הפנימית של...

בגודל קדושתו ושגב מעלתו של ליל הסדר אין צורך להכביר במילים, בלילה קדוש זה אמור האבא להנחיל לבניו את האמונה התמימה ביסודות היהדות, וככל שהאבא יתכונן כהוגן כך הוא יוכל לקיים את עיקר מצוות הלילה בצורה הנכונה והמהודרת ביותר בשורות הבאות יובאו מדבריו הנפלאים של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כפי שנדפסו בהגדה החדשה "מורשת מרן" - שהיא יצירת מופת מרתקת ומופלאה, שחובה להכניסה לכל בית יהודי, וכאן מובאים דברי מרן זיע"א כלשון קדשו מההגדה הנ"ל באדיבות ידידינו הרה"ג דניאל אליהו אוזן שליט"א שנהג בנו עין טובה והסכים לפרסם את הדברים, ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלימה מעם ה'. בנוסף לכך, מצורף קובץ ובו טיפים ורעיונות חשובים להעסיק ולעניין את הילדים בליל הסדר, מאת בן דודי המחנך הדגול הרה"ג ינון יחזקאל כהן שליט"א. וכן רשימה של 64 מצוות (!) שמקיימים בלילה קדוש...

היום חל יום פטירתו ה-31 של הגאון הגדול רבי יהודה צדקא זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף. אך למותר יהיה לכתוב אפס מקצה גדולת תפארתו בתורה וביראת ה' הטהורה שחפפה עליו תדיר כחד מן קמיא, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, באשר היה מכתת רגליו מעיר לעיר ומשער לשער לזכות את הרבים ולהרביץ תורה בתלמידים. ליקטתי בזאת [מתוך ארבעת חלקי מעדני המלך] מקצת מדבריו של מרן זצ"ל על רבו ורעו הגרי"צ צדקא בהזדמנויות שונות (והשארתי כמה עניינים שנראים כפולים כיון שסופרו על ידי מרן בכמה הזדמנויות באופן שונה), ומאשר נשא נהי וקינה עליו באחד מיומי דהילולא של הרב זצ"ל. כמו כן אני מצרף קונטרס נפלא קטן הכמות ורב האיכות מדרשותיו של הגרי"צ, אשר נזדמן לידי [ונתחבר על ידי הרה"ג מזכה הרבים ר' אשר חיים איפרגן שליט"א], ומתוכם משתקפת בבואה דבבואה מדמותו הקדושה. זכותו תגן...

הליכתו של מרן לבקשות בילדותו אלה שהולכים לבקשות בשבת, שורה עליהם רוח השראה טובה. זה לא ביטול תורה, טוב שילך, יאמר שירים תשבחות, או ישמע, וכך כל השבוע יש לו השראה של שירה, שמחה של שירה. כשהיינו צעירים היינו הולכים לבקשות, בשעה שתיים בלילה יושבים ושומעים שירים עד שעה שבע, בשעה שבע הולכים להתפלל שחרית, אחר חמש שעות. כל השבוע כולו היינו לומדים וכאילו יש מישהו מזמזם לי באוזן את כל השירים ההם, וכל התשבחות האלה, איזה מנגינה יפה, יש עליה רוח של קדושה, אין שכינה שורה על האדם רק בשמחה של מצוה שיש בו שירה, אדם שאין לו שירה לא יודע מה זה שירה, חבל, חבל עליו. היה רבי חיים מצאנז אומר, הייתי מוכן לוותר על ידיעת חצי הש"ס שלי רק שהיה לי קול טוב שהייתי יכול לנגן להקדוש ב"ה, לא היה לו קול טוב, היה לו קול עבה ולא היה יכול לנגן, זה ממלא רוח אלקים. בכל יום...

כהמשך לדברינו אמש אודות יחסו של מרן לרעיון הציוני ולמדינת ישראל וסמליה, אין מתאים יותר מהיום להביא את יחסו והשקפתו של מרן זיע"א על הצבא ועל חיילי צה"ל. יה"ר שיהיו הדברים לזכר ולעילוי נשמת כל חללי מערכות ישראל וכל נפגעי פעולות האיבה, יהי זכרם ברוך, ותהי נשמתם צרורה בצרור החיים אמן. ביחסו של מרן זצ"ל לצבא הגנה לישראל אנו מוצאים הפרדה ברורה בין החיילים המגוייסים[1] לבין אלה שזממו לגייס גם את בחורי הישיבות. יחסו של מרן למערכת הצבאית בכלל ולחיילי הצבא בפרט היה יחס חם של הכרת הטוב על פעלם ומסירות נפשם למען בטחון המדינה, למרות שאי אפשר לומר שהמלחמות נכללות בהגדרת "מלחמת מצוה"[2], בכל עת שעמדו חיילי הצבא לצאת למשימה צבאית היה מרן מעורר את שומעי לקחו להוסיף בתורה ובתפילה, ואף הורה פעם לקצר את תקופת בן הזמנים באומרו "האחיכם יצאו למלחמה ואתם...

בעיני מרן זיע"א היתה חשיבות מיוחדת לחזנות בכלל ולשירת הבקשות בפרט, הוא עודד רבות חזנים ופייטנים במלאכת הקדש של החזנות והפיוט, ובעצמו היה אחד מגדולי הבקיאים ברזי חכמה זו מובאים בזאת חלק מדבריו שנאמרו בנושאים אלו, ובתוכם זכרונות נדירים שסופרו על ידו הדברים מתוך הספר "מעדני המלך" חלק חמישי, העומד לראות אור בקרוב בעזרת ה' חשיבות התפילה והלימוד בניגון ובנעימה האיסור לנגן בשבת הוא רק בכלי שיר, אך בתפילה ובלימוד לכו"ע מותר לשורר בפה. כשלומד צריך לנגן את תלמודו, כמו שאמרו חז"ל (מגילה לב.), "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן, כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חקים לא טובים [ומשפטים לא יחיו בהם]"! על ידי הניגון זוכר את רצף המשנה והגמרא, 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', ילמד בחיבה ואהבה, לא כמי שריחים מונחות על צוארו...

למרות שמאמר זה בחלקו פורסם כאן בפורום בעבר, הנני רואה חשיבות גדולה לחזור ולהביא את הדברים עם תוספות שלא פורסמו מעולם, הן "לכבוד" יום העצמאות של מדינת ישראל שמערכת המשפט הינה חלק ממנה, ובפרט לאחר שבחודשים האחרונים בוערת המדינה כפשוטו כאשר אנרכיסטים שמאלנים החלו מרגישים את האדמה בוערת תחת רגליהם אם ינטלו הסמכויות מבתי המשפט המקודשים להם, אשר בעיניהם הם הדמוקרטיה היחידה שאמורה לשלוט במדינה ללא התחשבות בדעת הרוב, מתוך ידיעתם הברורה שזו המערכת היחידה שנשארה ללחום בכל הקדוש ליהדות ואסור שתישמט מתחת ידם בשנים האחרונות מרים הבג"ץ את ראשו ושופטיו תוחבים את חוטמם ביותר ויותר נושאים שאין להם שיג ושיח בהם, בימים אלו כאשר ממשלת הזדון מדמיינת שיעלה בידם לתקוע סכין בגב היהדות, בעצה אחת עם שופטי הבג"ץ, הנני מצטט כאן לראשונה ציטוטים נבחרים שנשמעו...

ב"ה לאחי ורעי היקרים התלמידי חכמים שליט"א מצורפת רשימה שהכנתי בקצרה ממש לראש השנה, ומאוד אשמח לקבל הוספות והערות הרשימה מיועדת בעיקר לציבור שומרי מסורת, וב"ה מתעניינים בהלכה אך עדיין הדרך ארוכה לכן דילגתי על פרטים רבים למי שיש הוספה או הערה יוכל לכתוב כאן, או לשלוח אלי, ויבורך מן השמים כמובן שאפשר ומומלץ להפיץ ככל היותר בהזדמנות זאת אברך את כל חברי הפורום הנכבד ובפרט לידידי איש חיל רב פעלים הרה"ג דניאל אליהו אוזן שליט"א ועמו כל העוסקים במלאכת הקדש, גמר חתימה טובה, שנזכה לשנה פוריה ברוחניות ובגשמיות, שנת ברכה והצלחה, אושר ועושר ורפואה וכל מילי דמיטב אמן. ברוכים תהיו רשימת תזכורות לראש השנה שחל בשבת תשפ"ג סליחות והתרת נדרים - לא תוקעים בשופר בליל וביום ששי תספורת וטבילה במקוה בערב החג מי שמתענה בערב ראש השנה עד הלילה יקבל תענית...

תשובתו של האור החיים הקדוש לדברי הטוענים אם נלמד תורה איך תהיה לנו פרנסה? כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ: וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים: וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה: וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ: וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר: וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ: וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי...