בגודל קדושתו ושגב מעלתו של ליל הסדר אין צורך להכביר במילים, בלילה קדוש זה אמור האבא להנחיל לבניו את האמונה התמימה ביסודות היהדות, וככל שהאבא יתכונן כהוגן כך הוא יוכל לקיים את עיקר מצוות הלילה בצורה הנכונה והמהודרת ביותר
בשורות הבאות יובאו מדבריו הנפלאים של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כפי שנדפסו בהגדה החדשה "מורשת מרן" - שהיא יצירת מופת מרתקת ומופלאה, שחובה להכניסה לכל בית יהודי, וכאן מובאים דברי מרן זיע"א כלשון קדשו מההגדה הנ"ל באדיבות ידידינו הרה"ג דניאל אליהו אוזן שליט"א שנהג בנו עין טובה והסכים לפרסם את הדברים, ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלימה מעם ה'.
בנוסף לכך, מצורף קובץ ובו טיפים ורעיונות חשובים להעסיק ולעניין את הילדים בליל הסדר, מאת בן דודי המחנך הדגול הרה"ג ינון יחזקאל כהן שליט"א. וכן רשימה של 64 מצוות (!) שמקיימים בלילה קדוש זה, אשר במעט שימת לב ניתן ללקט בו מרגליות על כל צעד ושעל.
ויהי רצון שנזכה לחוג את חג המצות בכשרות ושמחה ובהידור מכל הבחינות אכי"ר.
בשורות הבאות יובאו מדבריו הנפלאים של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כפי שנדפסו בהגדה החדשה "מורשת מרן" - שהיא יצירת מופת מרתקת ומופלאה, שחובה להכניסה לכל בית יהודי, וכאן מובאים דברי מרן זיע"א כלשון קדשו מההגדה הנ"ל באדיבות ידידינו הרה"ג דניאל אליהו אוזן שליט"א שנהג בנו עין טובה והסכים לפרסם את הדברים, ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלימה מעם ה'.
בנוסף לכך, מצורף קובץ ובו טיפים ורעיונות חשובים להעסיק ולעניין את הילדים בליל הסדר, מאת בן דודי המחנך הדגול הרה"ג ינון יחזקאל כהן שליט"א. וכן רשימה של 64 מצוות (!) שמקיימים בלילה קדוש זה, אשר במעט שימת לב ניתן ללקט בו מרגליות על כל צעד ושעל.
ויהי רצון שנזכה לחוג את חג המצות בכשרות ושמחה ובהידור מכל הבחינות אכי"ר.
"לְמַעַן תְּסַפֵּר", גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל לֵיל הַסֵּדֶר
הֲכָנָה לְלֵיל הַסֵּדֶר
הֲכָנָה לְלֵיל הַסֵּדֶר
לְהִתְכּוֹנֵן קֹדֶם הַפֶּסַח עִם חֹמֶר מְרַתֵּק לְלֵיל הַסֵּדֶר
הַהַגָּדָה, הִיא שִׂיא הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל מִצְווֹת לֵיל פֶּסַח, "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" (שְׁמוֹת יב, מב), "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (שָׁם י, ב). גַּם הַמְּסַפֵּר, גַּם הַשּׁוֹמֵעַ, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מְחַזְּקִים אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּלִבָּם, ע"י שֶׁאָדָם בְּלֵיל פֶּסַח יַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ, יֶדַע אֶת כָּל הַפְּרָטִים, אֶת כָּל הַמִּדְרָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ מְסַפְּרִים אוֹתָם, כָּל זֶה כָּתוּב בַּמִּדְרָשִׁים, זֶה לֹא דָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹצִיאִים מִלִּבֵּנוּ, הַכֹּל כָּתוּב שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן, יִלְמַד אֶת זֶה... כְּשֶׁיָּבֹא בְּלֵיל פֶּסַח, יִהְיֶה לוֹ אֵיךְ לְקַיֵּם מִצְוַת "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי..." (שָׁם יג, ח).
הָאַבָּא צָרִיךְ לְהָכִין דְּבָרִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים
רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא צָרִיךְ לְדַבֵּר, כֻּלָּם שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא (פְּסָחִים קטז.): מָאן אָמַר אַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב יוֹסֵף? רַב יוֹסֵף. מָאן אָמַר אַגַּדְתָּא דְּבֵי רָבָא? רָבָא. מָאן אָמַר אַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב שֶׁשָּׁת? רַב שֶׁשָּׁת.
כַּמּוּבָן הוּא צָרִיךְ לְהַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר, לֹא לְדַבֵּר עַל הַיָּדוּעַ, אֲפִלּוּ הוּא חָכָם גָּדוֹל, הוּא מְדַבֵּר עִם כָּאֵלּוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים. אֲפִלּוּ אִם בָּנָיו יוֹדְעִים, נְכָדָיו עֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים, צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, ט) "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". גַּם כָּתוּב (שְׁמוֹת י, ב) "לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם".
מָה זֶה "בְּאָזְנֵי בִּנְךָ"? הוּא צָרִיךְ לִצְעֹק לוֹ בָּאָזְנַיִם? לָמָּה הוּא חֶרֶשׁ... תֹּאמַר "תְּסַפֵּר לְבִנְךָ", מָה זֶה "בְּאָזְנֵי בִּנְךָ"? אֶלָּא, תַּגִּיד לוֹ דְּבָרִים שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאֹזֶן שֶׁלּוֹ, לֹא תַּגִּיד לוֹ דְּבָרִים יְדוּעִים, פִּלְפּוּלִים, הוּא יַתְחִיל לַעֲשׂוֹת לְךָ "מוֹדִים", יַתְחִיל לִישֹׁן, הוּא לֹא מֵבִין... תְּרַכֵּז אוֹתוֹ! תְּדַבֵּר לוֹ דְּבָרִים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ ג"כ יִתְפֹּס.
תְּסַפֵּר לוֹ מִי זֶה פַּרְעֹה... יֵשׁ יְלָדִים פִּקְּחִים, תּוֹפְסִים תֶּכֶף וּמִיָּד, יַגִּיד לָהֶם: הָיָה אֶחָד רָשָׁע, אֵיזֶה מֶלֶךְ אַכְזָר ימ"ש, הָיָה שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל, הָיָה לוֹקֵחַ יְלָדִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שׁוֹחֵט אוֹתָם לוֹקֵחַ אֶת הַדָּם שֶׁלָּהֶם, שָׂם אוֹתוֹ בָּאַמְבַּטְיָה וּמִתְרַחֵץ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה מְצֹרָע, הָיָה מִתְרַחֵץ בְּדָם שֶׁל יְהוּדִים, הָיָה מִתְרַחֵץ בְּדָם שֶׁל יְלָדִים, כָּל כָּךְ הָיָה אַכְזָר, יֹאמַר לָהֶם, כְּמוֹ "סְטָלִין", יַשְׁמִיץ אוֹתוֹ...
יֶלֶד הַמַּחְכִּים אֶת אָבִיו
צָרִיךְ שֶׁהָאַבָּא יְסַפֵּר אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת, כָּל מָה שֶׁאֵרַע בְּמִצְרַיִם, כָּל עֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת, יְסַפֵּר אֶת זֶה לַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ. הַיּוֹם הַיְּלָדִים ב"ה לוֹמְדִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, לִפְעָמִים יֵשׁ כָּאֵלֶּה יְלָדִים בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף פִּקְּחִים כָּאֵלֶּה, הַמּוֹרֶה שֶׁלָּהֶם אוֹמֵר לָהֶם אֶת הַכֹּל, הֵם יוֹדְעִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָבֹא הָאַבָּא בְּלֵיל פֶּסַח לְהַסְבִּיר לָהֶם, יַגִּידוּ, הָא... הַבֵּן מֵעַצְמוֹ כְּבָר יַקְדִּים וְיַגִּיד לוֹ: "כָּךְ וְכָךְ אָמַר הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי", בִּמְקוֹם שֶׁיְּקַיֵּם "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" (שָׁם יג, ח), הַיֶּלֶד יְקַיֵּם "וְהִגַּדְתָּ לְאָבִיךָ". וְהָאַבָּא מָה יְסַפֵּר לוֹ? מָה שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ... אָז מָה הוּא יְחַדֵּשׁ לָהֶם? מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, תַּנִּינָן... אֵלּוּ עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, דָּם צְפַרְדֵּעַ... אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת זֶה, מָה מְחַדֵּשׁ לָהֶם?! צָרִיךְ שֶׁיְּחַדֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה דָּבָר. וְלָכֵן יִלְמַד לִפְנֵי כֵן אֶת הַמִּדְרָשִׁים, יִלְמַד בִּסְפָרִים שֶׁל הַדָּרוּשׁ, יֶדַע מָה לוֹמַר לָהֶם. אִם לֹא כֵּן, אֵיזֶה חַזָּן יֵשׁ לָהֶם, אֵיזֶה אַבָּא יֵשׁ לָהֶם? לָכֵן הוּא צָרִיךְ לְהִתְכּוֹנֵן טוֹב, כִּדְבָעֵי, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת כְּפִי תִּקְנָהּ.
הָיוּ פַּעַם יְלָדִים תַּלְמִידִים שׁוֹבָבִים, הָיוּ מְשַׂחֲקִים עַל הַמּוֹרֶה שֶׁלָּהֶם, כִּי הוּא לֹא הָיָה מְחַדֵּשׁ לָהֶם דָּבָר, הָיוּ שָׁרִים לוֹ: "הַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ עַנְתִּיקָה, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ מוּזִיקָה", וְכָךְ הָיוּ מְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ. הָיוּ בָּאִים אֵלָיו לַבַּיִת, שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ אוֹמֵר "כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים", וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: "אֵיפֹה הַחָכְמָה שֶׁלְּךָ, מָה אַתָּה מְחַדֵּשׁ?!".
לָכֵן הָאַבָּא יִלְמַד לִפְנֵי כֵן אֶת הַנִּסִּים כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר לָהֶם דְּבָרִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ מֵהַמּוֹרֶה שֶׁלָּהֶם. יְסַפֵּר לָהֶם מָה שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשִׁים, בְּאֵיזוֹ צוּרָה הקב"ה נָתַן עֶשֶׂר מַכּוֹת לְפַרְעֹה, עַד שֶׁהוֹצִיא לוֹ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ.
לַעֲשׂוֹת צְחוֹק מִפַּרְעֹה
סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם זֶה דָּבָר כָּל כָּךְ חָשׁוּב, לֹא לָקַחַת אֶת הַהַגָּדָה כָּכָה בִּמְחִי יָד, אֶלָּא לָקַחַת אֶת זֶה עִם כָּל מִינֵי פֵּרוּשִׁים, גַּם כָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁמְּשַׂמְּחִים, בְּדִיחוֹת וְכַיּוֹצֵא, עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ. כָּתוּב (מְגִלָּה כה: ) כָּל לֵיצָנוּת אֲסוּרָה, חוּץ מִלֵּיצָנוּת עַל עֲבוֹדָה זָרָה. הֲרֵי פַּרְעֹה הָיָה ע"ז, הָיָה אוֹמֵר "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יְחֶזְקֵאל כט, ג), הָיָה אוֹמֵר לְכֻלָּם שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הוּא בָּרָא אֶת עַצְמוֹ, הוּא בָּרָא אֶת הַיְּאוֹר, הוּא בָּרָא אֶת הַכֹּל... כָּכָה הָיָה מִתְהַלֵּל בְּעַצְמוֹ הָרָשָׁע הַזֶּה, לָכֵן רַבּוֹתֵינוּ מִתְבַּדְּחִים עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ.
בַּגְּמָרָא (מוֹעֵד קָטָן יח.) כָּתוּב, פַּרְעֹה הָיָה גָּבוֹהַּ אַמָּה. כָּל הַגֹּבַהּ שֶׁלּוֹ 48 סֶנְטִימֵטֶר, וְהַזָּקָן שֶׁלּוֹ ג"כ אַמָּה... הַזָּקָן לֹא מַתְחִיל מֵהַמֵּצַח, הוּא מַתְחִיל מִלְּמַטָּה.
אָז נִמְצָא שֶׁכְּשֶׁהוֹלֵךְ הָיָה מְטַאֲטֵא אֶת הָרִצְפָּה, "הוּא אַמָּה וּזְקָנוֹ אַמָּה". פַּרְעֹה הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים יְהוּדִים, מְשָׁרְתִים אוֹתוֹ בְּכָל הָאַרְמוֹן שֶׁלּוֹ, הַכֹּל בְּחִנָּם בְּלִי כֶּסֶף... עַכְשָׁו הוּא צָרִיךְ לְטַאֲטֵא בְּעַצְמוֹ, צָרִיךְ לְטַאֲטֵא עִם הַזָּקָן שֶׁלּוֹ. כַּמָּה יֵשׁ מְשָׁלִים יָפִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, מַרְנִינִים אֶת הַלֵּב, מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב…
אֶת כָּל זֶה צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁיֵּדְעוּ. קְצָת בְּדִיחָה עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, רוֹאִים אֶת זֶה הַיְּלָדִים, צוֹחֲקִים, שְׂמֵחִים, אָז כְּדַאי ג"כ לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. מִצְוָה לְהִתְלוֹצֵץ עַל הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה שֶׁעוֹשִׂים עַצְמָם לַעֲבוֹדָה זָרָה... לָכֵן נָתַן הקב"ה לְפַרְעֹה עֶשֶׂר מַכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי, וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ" (שְׁמוֹת ט, טז).
אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָרִיךְ לְהַגִּיד לְפִי רָמַת הֲבָנָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁלְּפָנָיו. יֵשׁ יֶלֶד פִּקֵּחַ, יַגִּיד לוֹ דְּבָרִים שֶׁל חִדּוּשִׁים. וְאִם זֶה יֶלֶד בֵּינוֹנִי (אֵין טִפְּשִׁים, ב"ה בְּיִשְׂרָאֵל כֻּלָּם חֲכָמִים...) יֹאמַר לוֹ דְּבָרִים שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאָזְנוֹ, וְיָבִין וְיֶדַע, כְּדֵי לְהַשְׁרִישׁ בְּלִבּוֹ אֶת הָאֱמוּנָה.
בְּלֵיל פֶּסַח הָאַבָּא יִהְיֶה מוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה א
כָּל אֶחָד יִתְכּוֹנֵן, יִקַּח אֶת הַמִּדְרָשִׁים, מִדְרָשׁ רַבָּה, מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא. יִלְמַד שָׁם אֵיךְ הָיוּ עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, אֵיךְ הָיְתָה הַהַתְרָאָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּפְנֵי פַּרְעֹה, אֵיךְ הַהַפְלָיָה שהקב"ה הִפְלָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין מִצְרַיִם, "וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ" (שָׁם ח, יט), אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יְסַפֵּר אוֹתָם לַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ, צָרִיךְ לְסַפֵּר לָהֶם, לְהַמְחִישׁ לָהֶם, לְפִי רָמָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד...
מוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה א, הוּא לֹא מְדַבֵּר עַל הַיָּדוּעַ, אָז בְּלֵיל פֶּסַח תִּהְיֶה מוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה א. יֵשׁ לְךָ יֶלֶד בֶּן שֵׁשׁ? אָז מָה, תְּדַבֵּר אִתּוֹ עַל הַיָּדוּעַ?! דַּבֵּר אִתּוֹ דְּבָרִים שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאָזְנוֹ. בֶּן חָמֵשׁ, בֶּן אַרְבַּע, יֵשׁ לְךָ יְלָדִים בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף פִּקְּחִים, אָז תֹּאמַר לָהֶם עַל הַיָּדוּעַ, אֲבָל יֶלֶד שֶׁהוּא בִּתְחִלַּת צְעָדָיו, צָרִיךְ לְהַשְׁרִישׁ בּוֹ אֶת הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאֵלּוּ שֶׁרָאוּ אֶת הַנִּסִּים הָאֵלֶּה "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה... וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שָׁם יד, לא), כָּךְ גַּם כֵּן כְּשֶׁאַתָּה מְסַפֵּר לָהֶם, יוֹדֵעַ לְהַמְחִישׁ לָהֶם, תַּעֲשֶׂה אֶת עַצְמְךָ שֶׁאַתָּה מוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה א, תּוֹרִיד אֶת הָרָמָה שֶׁלְּךָ...
מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁמּוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה א זֶה דָּבָר גָּרוּעַ? צָרִיךְ לָקַחַת מוֹרֶה מְיֻחָד... יֵשׁ יְלָדִים בְּכִתָּה ד, כִּתָּה ה, הֵם בְּלָאו הָכִי חַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל זֶה בִּתְחִלַּת צְעָדָיו שֶׁל הַיֶּלֶד. וְעוֹד, הַיֶּלֶד הַזֶּה אֵין לוֹ דֵּעוֹת קְדוּמוֹת, מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לוֹ נִכְנָס בְּלִבּוֹ, לֹא יִשְׁכַּח אֶת זֶה כָּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ. לָכֵן, הַמּוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה א, זֶה הַמּוֹרֶה שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת הֲכִי חָשׁוּב!
הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, לָמַד ג"כ בַּחֶדֶר, אֲבָל הָיָה חָרִיף, נָבוֹן, כָּל שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מַקְפִּיצִים אוֹתוֹ כִּתָּה... אח"כ הוּא גָּדַל בַּתּוֹרָה, הֵם לֹא רְאוּיִים לִהְיוֹת תַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ, הַמּוֹרִים שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתוֹ - אַחֲרֵי שֶׁגָּדַל נַעֲשָׂה גָּאוֹן לֹא רְאוּיִים אֲפִלּוּ לִהְיוֹת תַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ, בכ"ז הָיָה מְהַדֵּר לָהֶם. אֲבָל לַמּוֹרֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁל כִּתָּה א, הָיָה עוֹמֵד מָלֵא קוֹמָתוֹ! לָמָּה? אָמַר: "אֵלֶּה לִמְּדוּ אוֹתִי קֻשְׁיוֹת תֵּרוּצִים שֶׁל גְּמָרָא, אוּלַי טוֹעִים, אוּלַי לֹא מְבִינִים, אֲבָל זֶה לִמֵּד אוֹתִי מִקְרָא, "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר", יֵשׁ טָעוּת בָּזֶה? זֶה כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ... לָכֵן, אֲנִי צָרִיךְ לָקוּם בְּפָנָיו מְלֹא קוֹמָתוֹ". כָּךְ הֶעֱרִיץ וְגִדֵּל אֶת מַעֲלָתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה שֶׁל כִּתָּה א.
לָכֵן אָדָם יְקַבֵּל תֹּאַר שֶׁל מוֹרֶה כִּתָּה א בְּלֵיל הַסֵּדֶר, זֶה לְשֶׁבַח, לֹא לִגְנַאי. לָכֵן כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, יַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים, בְּחֵן, בְּנֹעַם, יַגִּיד אֶת זֶה בְּאֹפֶן שֶׁכֻּלָּם יָבִינוּ. לֹא כְּמוֹ קַלֵּי הַדֶּרֶךְ, אוֹמֵר אֶת הַכֹּל מַהֵר מַהֵר, כָּל רֶגַע מִסְתַּכֵּל עַל הַחֲרֹסֶת: "מָתַי אֲנִי יֹאכַל אֶת הַחֲרֹסֶת, זֶה טַעַם מְשֻׁבָּח...", לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא "מָתוּן מָתוּן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז שַׁוְיָא" (בְּרָכוֹת כ.). יִקְרָא אֶת זֶה לְאַט לְאַט...
בָּלַע הַגָּדָה - לֹא יָצָא!
אַתֶּם יוֹדְעִים מָה אָמַר ר' חַיִּים פָלָאגִ'י (בְּסִפְרוֹ חַיִּים לְרֹאשׁ, מַגִּיד, אוֹת ה)? בַּגְּמָרָא כָּתוּב (פְּסָחִים קטו: ), אִם אֶחָד אֵין לוֹ סַבְלָנוּת לִלְעֹס אֶת הַמַּצָּה, מָה עָשָׂה? פָּתַח כָּכָה אֶת הַפֶּה שֶׁלּוֹ הַרְבֵּה כְּמוֹ גָּמָל, וְהִכְנִיס אֶת הַמַּצָּה, מַצָּה פִּתָּה כְּמוֹ הַבַּבְלִים, הִכְנִיס אֶת זֶה כָּכָה וּבָלַע אֶת זֶה יָשָׁר, יְשִׁירוֹת בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן, לֹא לָעַס אֶת זֶה, בְּדִיעֲבַד יָצָא יְדֵי חוֹבָה. לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִלְעֹס, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם שֶׁל הַמַּצָּה, אֲבָל זֶה לֹא מְעַכֵּב, אֲפִלּוּ בָּלַע אוֹתָהּ יָצָא. אֲבָל בָּלַע מָרוֹר לֹא יָצָא, לָמָּה? צָרִיךְ שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת טַעַם הַמְּרִירוּת בַּפֶּה, זֵכֶר לְ"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שְׁמוֹת א, יד), אֲבָל הוּא כְּמוֹ שֶׁזָּרַק אֶבֶן לַחֵמֶת, לֹא הִרְגִּישׁ שׁוּם טַעַם, לָכֵן לֹא יָצָא. לָכֵן הָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁאוֹכְלִים "תַּמְכָא", זֶה הַ"חְרֵיְין" הַזֶּה, יַאלְלָה, תִּלְעַס אֶת זֶה, תּוֹצִיא אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ... זֶה מָרוֹר, אַתָּה לֹא יָכוֹל לִבְלֹעַ אוֹתוֹ, יִפְתַּח אֶת הַפֶּה שֶׁלּוֹ יִבְלַע אֶת זֶה, לֹא מוֹעִיל. כָּךְ הַדִּין.
אֲבָל לְכֻלֵּי עָלְמָא אִם בָּלַע הַגָּדָה לֹא יָצָא, הַהַגָּדָה צָרִיךְ לִקְרֹא אוֹתָהּ לְאַט לְאַט לֹא יַעֲשֶׂה בְּלִיעוֹת, "לְמִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי" (בַּמִּדְבָּר כו, לח). לְאַט לְאַט. צָרִיךְ שֶׁהָאָדָם יַעֲשֶׂה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה, לְהַסְבִּיר לַיְּלָדִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, לְהוֹדִיעַ אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו.
וְיַסְבִּיר אֶת זֶה יָפֶה, יֹאמַר לָהֶם פֵּרוּשִׁים בְּעַל פֶּה. יִתְכּוֹנֵן, יַגִּיד אֶת הַמִּדְרָשִׁים יָפֶה, וְיַסְבִּיר אֶת זֶה בְּצוּרָה טוֹבָה, וְהַיְּלָדִים ג"כ יִהְיוּ מְשֻׁעֲשָׁעִים, יִרְאוּ דְּבָרִים חֲדָשִׁים, דְּבָרִים יָפִים, לֹא יַגִּיד דְּבָרִים שֶׁהֵם כְּבָר שָׁמְעוּ אֶלֶף פְּעָמִים, יוֹדְעִים דָּם צְפַרְדֵּעַ כִּנִּים, זֶה כְּבָר דָּבָר שֶׁכָּל שָׁנָה שׁוֹמְעִים אֶת זֶה, צָרִיךְ לְהַגִּיד לָהֶם דָּבָר שֶׁהוּא חָדָשׁ, צָרִיךְ לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ.
הָאַבָּא שֶׁאָמַר סְלִיחוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר...
אוֹמְרִים שֶׁהָיָה אֶחָד בַּעַל בַּיִת מֵאָמֵרִיקָה, יוֹדֵעַ עִבְרִית יוֹדֵעַ הַכֹּל, הוּא הָיָה מְנַהֵל אֶת סֵדֶר פֶּסַח, עוֹשֶׂה הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפּוֹסְקִים. וּמִסְכֵּן, חֹדֶשׁ אֶחָד לִפְנֵי פֶּסַח קִבֵּל הַתְקָפַת לֵב וְהָלַךְ. נָפַל הַכֹּל עַל הַבֵּן שֶׁלּוֹ הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא עַכְשָׁו רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה. אֲבָל זֶה מִסְכֵּן, לֹא יוֹדֵעַ עִבְרִית, לֹא יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר...
בְּכָל זֹאת אָמַר: "אֲנַסֶּה אֶת חֶלְקִי, מָה הָיָה עוֹשֶׂה אַבָּא שֶׁלִּי? אוֹמֵר לָהֶם הַגָּדָה, גַּם אֲנִי אֶקְרָא הַגָּדָה". אֵיפֹה מֻנַּחַת הַהַגָּדָה? בְּסוֹף הַסְּפָרִים יֵשׁ שָׁמָּה אֵיזֶה הַגָּדָה, סֵפֶר דַּק, עִם כְּרִיכַת עוֹר אֲדֻמָּה, יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח. לְמַזָּלוֹ, הָיָה שָׁם עוֹד סֵפֶר דַּק, וְגַם כֵּן כְּרִיכַת עוֹר אֲדֻמָּה, וְזֶה הָיָה סְלִיחוֹת... בִּמְקוֹם שֶׁיַּחֲזִיק הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח, הָיוּ סְלִיחוֹת בְּיָדוֹ. הִתְחִיל לִקְרֹא, הוּא יוֹדֵעַ, כְּשֶׁמַּגִּיעַ אַבָּא שֶׁלּוֹ לְ"דָּם, צְפַרְדֵּעַ", הוּא זוֹכֵר, לוֹקֵחַ כּוֹס יַיִן וְשׁוֹפֵךְ, "דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים", זֶה כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת בַּהַגָּדָה. הוּא מְחַכֶּה שֶׁיַּגִּיעַ דָּם צְפַרְדֵּעַ, בְּתוֹךְ הַסְּלִיחוֹת אֵין דָּם צְפַרְדֵּעַ, הוּא קוֹרֵא, קוֹרֵא, אֵין... בַּסּוֹף, הִגִּיעַ לְ"אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ", גַּם שָׁמָּה יֵשׁ אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, הוּא לָקַח כּוֹס וְהִתְחִיל לִשְׁפֹּךְ: "אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ", עַד שֶׁגָּמַר "תָּעִינוּ וְתִעְתַּעְנוּ", בָּא הַבֵּן שֶׁלּוֹ אוֹמֵר: "אַבָּא, מָה קָרָה? שָׁנָה שֶׁעָבְרָה סַבָּא הַמָּנוֹחַ שָׁפַךְ עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְאַתָּה פֹּה שׁוֹפֵךְ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים פַּעַם, מָה קָרָה?". - "תִּשְׁתֹּק עַם הָאָרֶץ! אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ שֶׁהַשָּׁנָה הַזֹּאת מְעֻבֶּרֶת?". אָז הוּא הַחֲכַם, בְּנוֹ עַם הָאָרֶץ, אֲבָל הוּא הַחֲכַם...
בָּרוּךְ ה' כָּאן כֻּלָּם יוֹדְעִים לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כֻּלָּם עוֹשִׂים אֶת הַסֵּדֶר, רַק שֶׁיַּגִּידוּ אֶת כָּל הַהַגָּדָה בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, בִּמְתִינוּת, לֹא "הָרָצִים יָצְאוּ דְּחוּפִים" (אֶסְתֵּר ג, טו), זֶה רַק בְּפוּרִים, אֲבָל בְּלֵיל פֶּסַח קוֹרֵא אֶת זֶה לְאַט לְאַט, בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת…
בְּלֵיל הַסֵּדֶר הקב"ה מִתְעוֹרֵר לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל
כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בֹּא מ, ב), שהקב"ה שׁוֹלֵחַ אֶת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁיֵּלְכוּ וְיִבְדְּקוּ בְּבָתֵּי יִשְׂרָאֵל מָה הֵם עוֹשִׂים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בָּא רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּשֻׁלְחַן הַסֵּדֶר, בְּנַחַת, יוֹשְׁבִים וּמְסַפְּרִים אֶת נִסָיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. חוֹזְרִים אֶצְלוֹ, מְבִיאִים דּוּ"חַ כָּל כָּךְ יָפֶה, כָּל כָּךְ חִיּוּבִי, אוֹמְרִים "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו" (תְּהִלִּים קמד, טו), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתְגַּבֶּרֶת מִדַּת הָרַחֲמִים אֵצֶל הקב"ה, אוֹמֵר: "הִנֵּה תִּרְאֶה, 'בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר' (יְשַׁעְיָהוּ סג, ט), עִם כָּל הַגָּלוּת שֶׁלָּהֶם, עִם כָּל הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵּן שׁוֹכְחִים אֶת הַכֹּל, וּבָאִים וּמְסַפְּרִים אֶת נִסַּי וְאֶת נִפְלְאוֹתַי". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הקב"ה מִתְעוֹרֵר לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, לָכֵן אָמְרוּ "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יא.).
לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בְּדֶרֶךְ סִפּוּרִית
יְסַפֵּר לָהֶם אֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת, אֶת הַסִּפּוּרִים, מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כָּל מָה שֶׁנַּעֲשָׂה "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ" (שְׁמוֹת ט, טז), יְסַפֵּר סִפּוּרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם, הַכֹּל יִהְיֶה דֶּרֶךְ סִפּוּר, לֹא רַק הַגָּדָה שֶׁקּוֹרְאִים אוֹתָהּ בִּקְרִיאָה, סִפּוּר מְסַפֵּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּעַל פֶּה, יְסַפֵּר אֶת הַמָּשָׁל שֶׁל הַשּׁוּעָל (רְאֵה לְהַלָּן עַמּוּד רה), יְסַפֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה...
כָּל זֶה לְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל, הַיֶּלֶד הַזֶּה יִסְפֹּג אֱמוּנָה מִקַּטְנוּתוֹ, "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (מִשְׁלֵי כב, ו), כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִכְנְסוּ בְּקִרְבּוֹ, אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁעוֹשָׂה כָּכָה. לֵיל פֶּסַח זֶה "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" (שְׁמוֹת יב, מב), נִכְנֶסֶת הָאֱמוּנָה, זֶה חַג הָאֱמוּנָה! נִכְנֶסֶת הָאֱמוּנָה בְּלֵב הַשּׁוֹמְעִים, "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (שָׁם י, ב), כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי ה'... אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁנּוֹתֵן אֶת שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, יָכִין אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ כָּל רַב שֶׁהוֹלֵךְ לִדְרֹשׁ דְּרָשָׁה, הוּא מֵכִין, לוֹקֵחַ סְפָרִים וְלוֹמֵד, קוֹרֵא פֹּה מְעַט וּפֹה מְעַט, אַחַר כָּךְ הוּא דּוֹרֵשׁ...
לָכֵן כָּל אֶחָד מִכֶּם, אַתֶּם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בָּאִים כָּל פַּעַם וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵי תּוֹרָה, תִּסְתַּכְּלוּ בַּהַגָּדוֹת, יֵשׁ כַּמָּה מְשָׁלִים יָפִים, יֵשׁ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת נָאוֹת. יְסַפֵּר לִבְנֵי הַבַּיִת, "כָּךְ הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ", וְהַיְּלָדִים הָאֵלֶּה יִכָּנְסוּ לָאֱמוּנָה, יִהְיוּ צַדִּיקִים, יִהְיוּ חֲסִידִים, יִהְיוּ יְשָׁרִים, אָה... עַיִן רָאֲתָה וָתְאַשְּׁרֵהוּ.
"וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה...",
לָמָּה "מְשֻׁבָּח" וְלֹא "יְשֻׁבַּח"?
אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים בַּהַגָּדָה: "וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח", לָמָּה אָמַר "מְשֻׁבָּח", יֹאמַר "יְשֻׁבַּח", אִם הוּא מַרְבֶּה לְסַפֵּר אָז הוּא יְשֻׁבַּח...
גַּם עַל זֶה מְבִיאִים מָשָׁל, אֳנִיָּה יָצְאָה מִמָּקוֹם אֶחָד לְמָקוֹם אַחֵר, צְרִיכָה לִנְסֹעַ נְסִיעָה שֶׁל כַּמָּה יָמִים... בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה יֵשׁ אֲנָשִׁים מִכָּל הַחוּגִים: עֲשִׁירִים, עֲנִיִּים בֵּינוֹנִיִּים, כָּל הַסּוּגִים, וְהִיא נוֹסַעַת. וְהִנֵּה קָם נַחְשׁוֹל שֶׁל מַיִם, וְהָיָה הַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, וְהָאֲנִיָּה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, הַגַּלִּים סוֹחֲבִים אוֹתָהּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. בָּא רַב הַחוֹבֵל וְאָמַר: "אֲנַחְנוּ בְּסַכָּנָה, אֲנִי אֵין לִי שְׁלִיטָה כְּבָר עַל זֶה, הַיָּם סוֹעֵר, תִּתְפַּלְּלוּ!". עָמְדוּ בֶּאֱמֶת, כָּל אֶחָד דּוֹאֵג עַל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, הִתְפַּלְּלוּ להקב"ה בִּדְבֵקוּת, בִּתְפִלָּה, בְּתַחֲנוּנִים. וְהִנֵּה, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ קִבֵּל אֶת תְּפִלָּתָם, "יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם" (תְּהִלִּים קז, כט).
הָעֲשִׁירִים יוֹדְעִים לְהוֹדוֹת!
וְהִנֵּה הִגִּיעוּ, לְחוֹף מִבְטָחִים בָּרוּךְ ה', נָתַן לָהֶם אֶת נַפְשָׁם לְשָׁלָל, יָצְאוּ מִשָּׁמָּה, הִתְחִילוּ לְהוֹדוֹת לקב"ה... הָעֲשִׁירִים שָׁרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת עַד בְּלִי דַּי, הָעֲנִיִּים כָּל יְמֵיהֶם צַעַר, כָּל יְמֵיהֶם יִסּוּרִים, אָמְרוּ "תּוֹדָה רַבָּה, תּוֹדָה רַבָּה", זֶה הַכֹּל.
הָעֲשִׁירִים לֹא מַפְסִיקִים לְהוֹדוֹת לקב"ה, כִּי הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם חַיִּים אֲחֵרִים, חַיִּים שֶׁל מְלָכִים, חַיִּים שֶׁל נְסִיכִים, הֵם נֶהֱנִים מֵהַחַיִּים שֶׁלָּהֶם יוֹם יוֹם, אָז הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁלָּהֶם בּוֹקְעִים רְקָעִים, "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" (דְּבָרִים לג, כו). אֲבָל אֵלּוּ הָעֲנִיִּים, אוֹמְרִים "תּוֹדָה רַבָּה", וְגָמַרְנוּ.
בַּגְּמָרָא (פְּסָחִים קטז.) מְסֻפָּר עַל רַב נַחְמָן שֶׁהָיָה לוֹ עֶבֶד וּשְׁמוֹ "דָּרוּ". אָמַר לוֹ: "דָּרוּ, תַּגִּיד לִי, בְּחַיֶּיךָ, עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ שִׁחְרֵר אוֹתוֹ לְחֵרוּת מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת?". אָמַר: "לְהוֹדוֹת וּלְשֶׁבַח", יַגִּיד לוֹ "תּוֹדָה רַבָּה", זֶה מָה שֶׁיּוֹדֵעַ. אֲבָל בְּמִצְרַיִם הָיוּ אֲנָשִׁים דַּעֲתָנִים, חֲכָמִים, נְבוֹנִים, אוֹהֲבִים תּוֹרָה! אוֹהֲבִים רוּחָנִיּוּת. וְיֵשׁ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, רַק יָדְעוּ שֶׁמְּשַׁעְבְּדִים אוֹתָם, וְעַכְשָׁו לֹא יַעֲשׂוּ עֲבוֹדָה, יֵשְׁבוּ לָבֶטַח... הַהֵם אוֹמְרִים "תּוֹדָה רַבָּה", חַלַאס, אֲבָל אֵלֶּה שֶׁהֵם רוּחָנִיִּים, יוֹדְעִים אֵיזֶה חֶסֶד עָשָׂה עִמָּנוּ הקב"ה, נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, "וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ" (בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה), הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, אֵיךְ מוֹדִים להקב"ה, כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם מוֹדִים לקב"ה... הֵם לֹא כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁמְּבִינִים רַק אֶת פַּשְׁטוּת הַדְּבָרִים שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָם מִצָּרָה, אֲבָל אֵלֶּה חֲכָמִים, נְבוֹנִים, לָמְדוּ תּוֹרָה...
בְּמִצְרַיִם הָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה, לָמָּה? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, כְּשֶׁהָלַךְ "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (שְׁמוֹת ב, יא), חָזַר אֵצֶל פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲמוֹר לְהַבְדִּיל, הוּא יִתֵּן לוֹ מְנוּחָה יוֹם אֶחָד, זֶה בְּטוֹבָתוֹ, הַחֲמוֹר הַזֶּה יִחְיֶה, תִּדְפֹּק אוֹתוֹ – 'וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן' (בְּרֵאשִׁית לג, יג), אִם כֵּן, תִּתֵּן לָהֶם יוֹם חֹפֶשׁ... אִם יַעַבְדוּ שִׁבְעַת יָמִים זֶה יַתִּישׁ אֶת כּוֹחָם, וְיֵלְכוּ, יוֹם אֶחָד תִּתֵּן לָהֶם". אָמַר לוֹ: "טוֹב, תִּבְחַר לָהֶם יוֹם אֶחָד". בָּחַר לָהֶם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָיוּ נָחִים בְּיוֹם שַׁבָּת.
מֶה הָיוּ עוֹשִׂים? הָיָה שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁלָּמְדוּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים לג, י), הָיוּ מְבִיאִים אוֹתָם, מְחַזְּקִים אוֹתָם, "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם" (שְׁמוֹת יג, יט), מְדַבְּרִים אִתָּם דִּבְרֵי תּוֹרָה, דִּבְרֵי חֲכָמָה, וְיוֹם שַׁבָּת הָיָה הֲנָחַת רוּחַ שֶׁלָּהֶם, בְּזֶה מַחֲלִיפִים כֹּחַ לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ. כָּךְ הָיוּ בְּדַרְגָּה רוּחָנִית, שֶׁיָּדְעוּ לְאָן פְּנֵיהֶם מוּעָדוֹת, אֵלֶּה עָלִית עַל כֻּלָּנָה...
לָכֵן הַמְּסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, הֲרֵי זֶה "מְשֻׁבָּח", סִימָן שֶׁמַּכִּיר בַּמַּעֲלָה שֶׁל הָעִנְיָן, לֹא רַק יוֹדֵעַ שֶׁהוּא פָּטוּר מֵהַשִּׁעְבּוּד, אֶלָּא גַּם כֵּן בְּאֹפֶן חִיּוּבִי, הוּא גָּדוֹל, הוּא חָשׁוּב, הוּא יָקָר! הקב"ה אוֹמֵר לוֹ: "אֲנִי הַיּוֹם יְלַדְתִּיךָ" (תְּהִלִּים ב, ז), הָא, אַתָּה כְּמוֹ אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, כָּךְ הקב"ה אוֹהֵב אוֹתָם.
הַבֵּן הַחֲמִישִׁי שֶׁכְּלָל לֹא מַגִּיעַ לְסֵדֶר...
"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה הַתּוֹרָה, אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תַּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל". בַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ בֶּן חֲמִישִׁי, מִי זֶה? הוּא לֹא בָּא לַסֵּדֶר בִּכְלָל... הוּא הוֹלֵךְ לְכִכַּר דִּיזֶנְגוֹף לְטַיֵּל שָׁמָּה, הוּא לֹא בָּא לַסֵּדֶר בִּכְלָל, זֶה גָּרוּעַ מִכֻּלָּם. רָשָׁע, הוּא סוֹף סוֹף יוֹשֵׁב עִם הָאֲנָשִׁים, מְדַבְּרִים אִתּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה, נִכְנָסִים לְלִבּוֹ מְעַט מְעַט, לֹא נִכְנַס מֵאָה אָחוּז, יִכָּנֵס חֲמִשִּׁים אָחוּז, לֹא חֲמִשִּׁים אָחוּז – יִכָּנֵס עֶשְׂרִים אָחוּז, יִכָּנֵס מַשֶּׁהוּ, תִּקְלֹט הָאֹזֶן שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (שְׁמוֹת י, ב). בְּזֶה תַּכִּירוּ, "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּרְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שָׁם יד, לא). זֶה חַג הָאֱמוּנָה, עַל יְדֵי שֶׁמְּסַפְּרִים אֶת נִפְלְאוֹת ה' מִתְחַזֶּקֶת הָאֱמוּנָה.
אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם!
יֵשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה מְיֻחֶדֶת, "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם", שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ו, כג) "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם" (פְּסָחִים פ"י מ"ה), לֹא לְפִי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה פַּעַם, בַּהִיסְטוֹרְיָה, לִפְנֵי כַּמָּה אַלְפֵי שָׁנִים, לֹא! אוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ נִכְנַסְנוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הקב"ה, לָמַדְנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, "וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ", כַּמָּה צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לקב"ה יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ! "לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, עַל כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ", לָכֵן, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ עֶבֶד שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר וְנִהְיָה בֶּן חוֹרִין, לָכֵן אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת וּמַצָּה בְּהֶסֵּבָהּ...
הָאִשָּׁה בַּבַּיִת תֵּשֵׁב בְּלֵיל הַסֵּדֶר כְּמוֹ מַלְכָּה
וְטוֹב שֶׁגַּם הָרַבָּנִית, אֵם הַבַּיִת, הַגְּבֶרֶת, עֲקֶרֶת הַבַּיִת, גַּם הִיא תֵּשֵׁב וְתִשְׁמַע כְּמוֹ מַלְכָּה, תֵּשֵׁב וְתִשְׁמַע אֶת בָּנֶיהָ, אַשְׁרֶיהָ! "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', וְרַב שָׁלוֹם בָּנַיִךְ" (ישעיהו נד, יג), אֵיזֶה דָּבָר... זֶה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ" (תְּהִלִּים קכח, ג). כֻּלָּם יוֹשְׁבִים שׁוֹמְעִים וּמַקְשִׁיבִים, אַשְׁרֵי שֶׁזֶּה יָלַד אַשְׁרֵי שֶׁזֶּה גִּדֵּל!
הקב"ה מְחַכֶּה לְלֵיל הַסֵּדֶר כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מָה יֹאמְרוּ עָלָיו הַבָּנִים שֶׁלּוֹ!
זֶה דָּבָר גָּדוֹל, לֵיל פֶּסַח "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" (שְׁמוֹת יב, מב), כִּבְיָכוֹל הקב"ה מַמְתִּין, מְחַכֶּה, מָתַי יִהְיֶה לֵיל פֶּסַח, "אֲנִי בְּעַצְמִי אֵלֵךְ לִשְׁמֹעַ מָה אוֹמְרִים בָּנַי". כָּךְ כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּבְיָכוֹל הקב"ה בְּעַצְמוֹ הוֹלֵךְ מִבַּיִת לְבַיִת וְשׁוֹמֵעַ, וְאִתּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, "תִּשְׁמְעוּ מָה אוֹמְרִים בָּנַי! אֵיךְ מְקַלְּסִים אוֹתִי, אֵיךְ מְשַׁבְּחִים אוֹתִי: 'לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם!', כָּל כָּךְ מְבָרְכִים אוֹתִי, תִּרְאוּ אֵיזֶה בָּנִים שֶׁיֵּשׁ לִי...", נַעֲשֵׂית שְׁעַת רָצוֹן! כָּךְ כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.
לָמָּה מַתְחִילִים אֶת הַהַגָּדָה בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית?
לָכֵן כְּשֶׁמַּתְחִילִים אֶת הַהַגָּדָה, מַתְחִילִים בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית. כָּתוּב, "הֵא לַחְמָא עָנְיָא דִּי אָכָלוּ אֲבָהָתַנָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם", לָמָּה לֹא לְהַגִּיד אֶת זֶה בְּעִבְרִית, בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, לָמָּה לְהַגִּיד אֶת זֶה בַּאֲרָמִית? הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (שַׁבָּת דַּף יב), רַב נַחְמָן כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּיוֹם שַׁבָּת, הוֹלֵךְ מְבַקֵּר אוֹתוֹ, אוֹמֵר "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא", כְּשֶׁהָיָה מְבַקֵּר אוֹתוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ תָּמִיד: "ה' יִפְקָדְךָ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה", וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְאֵיזֶה חוֹלִים שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מְבִינִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הָיָה אוֹמֵר בַּאֲרָמִית "רַחֲמָנָא יְפַרְקִינְךָ לִשְׁלָם" - ה' יִפְקֹד אוֹתְךָ לְשָׁלוֹם. מַקְשָׁה הַגְּמָרָא, אֵיךְ הָיָה אוֹמֵר אֶת זֶה בַּאֲרַמִּית, הֲרֵי רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, לֹא יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית, שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לֹא מְבִינִים אֲרָמִית, צָרִיךְ לוֹמַר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ... מְתָרֶצֶת הַגְּמָרָא, שָׁאנִי חוֹלֶה, שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי" (תְּהִלִּים מא, ד), נִמְצֵאת הַשְּׁכִינָה שָׁמָּה, כְּשֶׁנִּמְצֵאת הַשְּׁכִינָה לֹא צָרִיךְ אֶת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הוּא מְדַבֵּר אִתָּהּ יְשִׁירוֹת.
הַהַגָּדָה מַגִּיעָה לקב"ה בְּלִי מְתַוְּכִים!
כָּךְ גַּם בְּלֵיל פֶּסַח, הקב"ה נִמְצָא אִתָּנוּ, הַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת אִתָּנוּ, לָכֵן מַתְחִילִים בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית, לְהַרְאוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא חוֹשְׁשִׁים, לֹא צְרִיכִים לְחַכּוֹת לְטוֹבוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁיִּקְּחוּ לָנוּ אֶת הַהַגָּדָה, זֶה מַגִּיעַ יָשָׁר לקב"ה!
נְתִינַת "קִמְחָא דְּפִסְחָא" מְבִיאָה גְּאֻלָּה!
כָּתוּב (אֵיכָה א, ג) "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי", מָה זֶה מֵעֹנִי? אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט אֵיכָה, רֶמֶז תתרי), "עַל שֶׁלֹּא אָכְלוּ לֶחֶם עֹנִי בְּפֶסַח", אָכְלוּ חָמֵץ בְּפֶסַח, זֶה הֵבִיא אוֹתָם לְגָלוּת. חָכָם שֵׁנִי אוֹמֵר, גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ יְדֵי עֲנִיִּים. לֹא חִלְּקוּ קִמְחָא דְּפִסְחָא לִפְנֵי פֶּסַח, לָכֵן נֶעֶנְשׁוּ בְּגָלוּת. אֲבָל אֲנַחְנוּ בָּרוּךְ ה' מְקַיְּמִים אֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד תּוֹרֵם לְחֶבְרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קִמְחָא דְּפִסְחָא, וְגַם כֵּן הַלֶּחֶם שֶׁלְּפָנָיו לֶחֶם עֹנִי, "הֵא לַחְמָא עָנְיָא", תִּרְאוּ "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוּל", כָּל מִי שֶׁהוּא עָנִי, תְּפַדַּל, אֲנִי יִתֵּן לוֹ, אַחֲרֵי שֶׁתִּקְּנוּ אֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים, "הַשַּׁתָּא הָכָא עַבְדֵּי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין!", נִגְמַר, אֵין גָּלוּת, תִּקְּנוּ אֶת הָעָוֹן שֶׁהֵבִיא אוֹתָנוּ לְגָלוּת, עַכְשָׁו בְּנֵי חֹרִין בְּעֶזְרַת ה'.
לְכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם!
כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, כֻּלָּם חֲשׁוּבִים, כֻּלָּם יְקָרִים, אָדָם שֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָם אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים עַל זֶה "אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ", הַמִּצְווֹת מְקַדְּשׁוֹת אֶת הָאָדָם, בְּלִי זֶה אָדָם לֹא יִהְיֶה קָדוֹשׁ, הוּא חוֹל, אִם אֵלּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁל הקב"ה - אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בִּקְדֻשָּׁה. לָכֵן תִּרְאוּ כַּמָּה זֶה חָשׁוּב. אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁמְּכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם… יֵשׁ שָׁם חֲרֹסֶת, חֲרֹסֶת הִיא טְעִימָה, לֹא יְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הַהֲנָאָה שֶׁל הַגָּרוֹן שֶׁלּוֹ, חֲרֹסֶת זֶה זֵכֶר לְטִיט שֶׁעָשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ, "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה קָשָׁה" (שְׁמוֹת א, יד), זֶה ג"כ דּוֹמֶה מְעַט לְטִיט, זִכָּרוֹן בְּעָלְמָא.
סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּלֵיל הַסֵּדֶר עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ להשי"ת!
א"כ זֶה שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיְנֵי הַהַגָּדָה צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ, לְסַפֵּר, לְשַׁבֵּחַ לקב"ה עַל כָּל מָה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, הקב"ה מְצַפֶּה מֵאִתָּנוּ אֶת זֶה. אִם לֹא, "אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ" (אִיּוֹב לה, ז), אֵלּוּ כָּל הַדְּבָרִים הקב"ה דּוֹרֵשׁ אֶת זֶה מֵאִתָּנוּ, וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה', זֶה נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
אָדָם שֶׁמִּתְכַּוֵּן בְּכָל הַסֵּדֶר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין לְךָ זְכוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ, זֶהוּ לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, שֶׁהֲרֵי לֶעָתִיד לָבֹא גַּם כֵּן, הקב"ה גּוֹאֵל אוֹתָנוּ בְּנִיסָן, הַגְּמָרָא (ראש השנה יא.) אוֹמֶרֶת לָמָּה יֵשׁ כְּפִילוּת "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" (שְׁמוֹת יב, מב), הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן מְשֻׁמָּר מִן הַמַּזִּיקִין, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַזִּיקִים בְּלֵיל פֶּסַח, אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע. דָּבָר שֵׁנִי, שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל, זוֹ סְבָרַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּתִשְׁרֵי עֲתִידִין לְהִגָּאֵל. לָמָּה? כָּתוּב "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תְּהִלִּים פא, ד), זֶה בר"ה, וּכְתִיב "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (יְשַׁעְיָה כז, יג), גְּזֵרָה שָׁוָה שׁוֹפָר שׁוֹפָר, מָה לְהַלָּן בְּתִשְׁרֵי אַף כָּאן בְּתִשְׁרֵי. שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּתִשְׁרֵי, מָה יַעֲנֶה עַל הַפָּסוּק הַזֶּה "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'", שֶׁמְשַׁמֵּר הקב"ה מָתַי יִגְאָל אוֹתָם, מַשְׁמָע שֶׁזֶּה בְּנִיסָן. אוֹמֵר, לֹא, הַכַּוָּנָה שָׁם שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתָם מִן הַמַּזִּיקִים, לֹא אוֹמֵר עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. זֶה ר"א, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא, יֵשׁ שְׁנֵי "שִׁמֻּרִים", הָאֶחָד בִּשְׁבִיל מְשֻׁמָּר מִן הַמַּזִּיקִין כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי, זֶה לוֹמַר לְךָ עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לָבֹא. לָכֵן כָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (רמ"א או"ח סִימָן תפ) שֶׁפּוֹתְחִין אֶת הַדְּלָתוֹת שֶׁאוֹמְרִים "שְׁפוֹךְ חָמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם" (תְּהִלִּים עט, ו) שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וִיבַשֵּׂר לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה. כַּמָּה פּוֹסְקִים אֲחֵרִים אָמְרוּ שֶׁבְּדוֹרוֹתְנוֹ שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה גַּנָּבִים, הַרְבֵּה פּוֹרְצִים, נִמְצָאִים בֵּין הַגּוֹיִים, לָכֵן עָדִיף לִסְגֹּר אוֹתָם וְלֹא לִפְתֹּחַ, לֹא לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס.
הַגַּנָּבִים שֶׁנִּדְבְּקוּ לָרִצְפָּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר
אֲנִי אֲסַיֵּם בְּמַעֲשֶׂה קָטָן: תַּלְמִיד שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, הָיָה הָרַב יַעֲקֹב יוֹסֵף מִפּוֹלְנָאָה, יֵשׁ לוֹ סֵפֶר תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, שָׁם יֵשׁ הַרְבֵּה מִתּוֹרַת רַבּוֹ, הוּא מַסְבִּיר הַרְבֵּה דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי אֱמוּנָה. בְּלֵיל פֶּסַח כֻּלָּם בָּאוּ לְבֵיתוֹ, הַנְּכָדִים שֶׁלּוֹ, אָכְלוּ, שָׁתוּ, שָׂמְחוּ. בְּשָׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַחַת עָזְבוּ אוֹתוֹ וְהָלְכוּ. הוּא נִשְׁאַר לִקְרֹא בְּסֵפֶר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים תפא, ב).
הָיָה שָׁם גֵּנֵרָל אֶחָד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר עִם הַצָּבָא שֶׁלּוֹ בָּעִיר פּוֹלְנָאָה, צְרִיכִים לַעֲבֹר לְמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לָהֶם מִשְׁמַר שֶׁיָּבוֹאוּ שָׁמָּה, נָתַן לָהֶם חֹפֶשׁ בַּלַּיְלָה, יַחְזְרוּ עוֹד הַפַּעַם בַּבֹּקֶר, כַּמָּה חַיָּלִים רָאוּ חֹפֶשׁ, חֵרוּת, עָבְרוּ מִשָּׁמָּה, רָאוּ זָקֵן אֶחָד מְנֻמְנָם, וְהַדֶּלֶת פְּתוּחָה, נִכְנְסוּ בִּפְנִים, רָאוּ כַּמָּה מַזְלְגוֹת שֶׁל כֶּסֶף, כַּמָּה כַּפִּיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף, שָׂמוּ אֶת זֶה בְּתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם שֶׁלָּהֶם, בְּתוֹךְ הַבֶּגֶד שֶׁלָּהֶם, גָּנְבוּ... אָמְרוּ: "זֶה אֵיזֶה זָקֵן, מָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָנוּ".
רַק הֵם גָּנְבוּ, בָּאוּ לָצֵאת, לֹא יְכוֹלִים לָצֵאת, נִדְבְּקָה רַגְלֵיהֶם לָרִצְפָּה. בַּבֹּקֶר עָשָׂה הַגֵּנֵרָל מִסְדַּר, וְרוֹאֶה שֶׁחֲסֵרִים כַּמָּה חַיָּלִים. אָמַר לַחַיָּלִים הָאֲחֵרִים: "תֵּלְכוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתָם, אֵיפֹה הָלְכוּ אֵלֶּה הַחַיָּלִים?!". הָלְכוּ מָצְאוּ אוֹתָם דְּבוּקִים לָרִצְפָּה, הֵבִין הַגֵּנֵרָל שֶׁזֶּה מַעֲשָׂיו שֶׁל הָרַב. קָרָא לְפָנָיו: "אֲדוֹנִי הָרַב, תִּסְלַח לָהֶם, תִּתֵּן לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ". אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָם, בְּלִבָּם, בְּכִיסָם, בְּמִנְעֲלֵיהֶם, דְּבָרִים שֶׁלֹּא שֶׁלָּהֶם, לֹא יוּכְלוּ לָזוּז. קֹדֶם שֶׁיִּתְפָּרְקוּ מָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, מָה שֶׁלָּקְחוּ, מָה שֶׁגָּנְבוּ". טוֹב, נָתַן לָהֶם פְּקֻדָּה, וְתֶכֶף נָתַן לָהֶם סְטִירָה אַחַת, עָשָׂה חִפּוּשׂ, הוֹצִיא לָהֶם אֶת הַמַזְלְגוֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת, אֶת הַיָּעֶה אֶת הַמִּזְרָקוֹת, הוֹצִיא אוֹתָם, שָׂם אוֹתָם עַל הַשֻּׁלְחָן, "עַכְשָׁו תֵּלְכוּ", הָלְכוּ...
הוּא רָאָה אֶת הַדָּבָר הַזֵּה, הִתְפַּלֵּא, אֵיךְ יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הָרַב הַזֶּה, בְּרֶגַע אֶחָד הִדְבִּיק אוֹתָם בָּאֲדָמָה, בְּרֶגַע אֶחָד שִׁחְרֵר אוֹתָם. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, הַסִּפּוּר הַזֶּה מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי, מַעֲשֶׂה כָּזֶה לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם". אָמַר לוֹ: "לֹא רָאִיתָ מֵעוֹלָם, אֲבָל יַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְסַפֵּר אֶת זֶה לָעֵדָה שֶׁלִּי, תְּסַפֵּר מָה שֶׁרָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲשֶׂה שָׁלוֹם בְּעַם יִשְׂרָאֵל". לֹא הֵבִין מָה שֶׁאוֹמֵר לוֹ... טוֹב, בְּסֵדֶר. אָמַר לוֹ: "שָׁלוֹם הָרַב", נִשֵּׁק אֶת יָדוֹ וְהָלַךְ.
הָאִישׁ הַזֶּה עָלָה מַעְלָה בַּמַּעֲלֹת, עָשׂוּ אוֹתוֹ מוֹשֵׁל בְּוִילְנָא. הָעִיר וִילְנָא הִיא עִיר שֶׁל מִתְנַגְּדִים, שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַאֲמִין בִּדְבָרָיו שֶׁל בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְלֹא מִתַּלְמִידָיו. וְהוּא הָיָה הַמּוֹשֵׁל שֶׁל הָעִיר וִילְנָא.
וְהָיָה מַעֲשֶׂה, בָּחוּר אֶחָד, בַּחוּר חֶמֶד, הָיָה לוֹ הַסֵּפֶר הַזֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, כָּל הַזְּמַן הָיָה לוֹמֵד בּוֹ, הָיָה שַׁקְדָן בַּתּוֹרָה. הָיָה אֶחָד הָיְתָה לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת, רָצָה לֶחָתָן אוֹתָהּ. רָאָה אוֹתוֹ לוֹמֵד תּוֹרָה, שׁוֹקֵד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, הִתְקָרֵב אֵלָיו, שָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה שִׁמְךָ, מֵאֵיפֹה אַתָּה?" וְכוּ'... אָמַר לוֹ: "אֲנִי מֵעִיר וַרְשָׁה". - "תָּבֹא פֹּה, תָּבֹא אֶצְלִי לַבַּיִת תִּשְׁתֶּה כּוֹס תֶּה". טוֹב, בָּא לַבַּיִת, קָרָא אֶת בִּתּוֹ: "תָּבִיאִי לוֹ כּוֹס תֶּה", הִסְתַּכְּלָה עָלָיו, הוּא הִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. אָמַר לוֹ: "בְּנִי, מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ? תִּרְצֶה לָקַחַת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה?". - "טוֹב, כֵּן". עָשׂוּ חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
הֶחָתָן כָּל לַיְלָה לוֹמֵד מְעַט בַּסֵּפֶר תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, כָּל לַיְלָה לִפְנֵי שֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן, אח"כ מַחְבִּיא אוֹתוֹ תַּחַת הַכַּר. הִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כָּכָה, הִרְגִּישָׁה שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ, לָמָּה הוּא מַחְבִּיא אֶת זֶה תַּחַת הַכַּר?! לָמָּה לֹא לוֹמֵד כָּרָגִיל, מִתְחַבֵּא, גּוֹמֵר בַּסֵּפֶר יָשִׂים אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן... הֲלְכָה וְסִפְּרָה לְאַבָּא שֶׁלָּהּ, כָּךְ וְכָךְ הַמַּעֲשֶׂה. הוּא בָּדַק מָה זֶה הַסֵּפֶר, רוֹאֶה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, נָפְלוּ פָּנָיו, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הֵם נֶגֶד הַסֵּפֶר הַזֶּה, כָּל זֶה סֵפֶר חֲסִידוּת, הֵם נֶגֶד זֶה, אָז נִצְטַעֵר מְאֹד...
קָרָא אֶת הַבָּחוּר: "בֹּא הֵנָּה, אֲנִי עָשִׂיתִי טָעוּת, חִתַּנְתִּי אוֹתְךָ עִם בִּתִּי, בֹּא תֵּן לָהּ גֵּט!". - "לָמָּה אֶתֵּן לָהּ גֵּט, מָה עָשִׂיתִי?". - "אַתָּה לָמַדְתָּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה". - "נוּ מָה יֵשׁ, לָמַדְתִּי בַּסֵּפֶר הַזֶּה, מֶה עָשִׂיתִי". סָחַב אוֹתוֹ לְבֵית הַדִּין, וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר, מַחְלֹקֶת, זֶה אוֹמֵר "הוּא צוֹדֵק, צָרִיךְ שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת בִּתּוֹ", זֶה אוֹמֵר "אֵינוֹ צוֹדֵק", נֶעֶשְׂתָה הָעִיר שְׁתֵּי מַחֲנוֹת.
מִי הַמּוֹשֵׁל שֶׁל הָעִיר? זֶה אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁרָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף... הָלַךְ קָרָא אוֹתָם, "עַל מָה יָצָא הַקֶּצֶף שֶׁלָּכֶם, עַל מָה?" - "הָיָה לוֹ סֵפֶר...". לְמַטָּה כָּתוּב בְּאַנְגְּלִית "תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת אֲדוֹנֵינוּ פְּלוֹנִי" וְכוּ'. הוּא קָרָא אֶת זֶה. אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם יוֹדְעִים מִי זֶה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף? תֵּשְׁבוּ וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם". סִפֵּר לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה... "תִּרְאוּ אֵיזֶה רַב גָּדוֹל הָיָה לָכֶם, עוֹד אַתֶּם רָבִים שֶׁלֹּא לִלְמֹד בַּסֵּפֶר שֶׁלּוֹ". נָתַן לָהֶם מוּסָר, יָצְאוּ מִשָּׁם בְּשֶׁקֶט, עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל...
אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּנִיסָיו שֶׁל הקב"ה, בְּנִפְלְאוֹתָיו, ע"י חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּכָל דּוֹר וְדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, והקב"ה מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
כל הזכויות שמורות לארגון "מורשת מרן" אין להעתיק ללא רשות בשום אופן!