נראה לי שזה בכוונה
כי אם בשבת הקרובה יפיצו בבתי הכנסת את העלון עם ההלכות של ט' באב זה מאוחר ולא אקטואלי
לכן חילקו את השיעור לשני עלונים נפרדים העלון הראשון עם הלכות ט"ב נשלח במיילים והשני שבו יש הלכות לבין הזמנים (שגם עליהם מרן שליט"א דיבר בשיעור) יצא לבתי הכנסת בשבת הקרובה....
מוזמנים לקרוא את התשובה של מרן זצ"ל בספרו "יחווה דעת" ח"ז סימן פ"א (עמ' קל"ז בהערה 6) שענה לאחת הישיבות הק' בעניין אמירת תחנון ביום העצמאות וביום ירושלים. וכן אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה על הנושא הזה בספר הנפלא "ימי העומר" בהלכה ובאגדה של הרב דוד נקי שליט"א
מקור למה? לזה שהגר"א היה מחמיר ואוכל כל ימות החג מצה שמורה, זה כתוב במפורש בביאור הלכה ס' תנ"ד ס' ד' בסוף ד"ה "טוב לשומרן וכו' משעת קצירה": ובשם הגר"א הביאו גם כן שהחמיר מאוד שלא לאכול רק מה ששמור משעת קצירה, והוא היה נזהר בזה כל ימי הפסח, ומטעם שמא ירדו עליהם מים במחובר לאחר שנתיבשה התבואה...
אני יודע מהיכן מגיע העניין של מצה שמורה ויש שהחמירו גם בכל שאר ימי הפסח כמו הגר"א ועוד (עיין בסימן הנ"ל בבאור הלכה). והסיבה שבד"ץ בית יוסף לא נותנים כשרות זה לא בגלל שזה מצה עשירה שהרי מרן בסימן תס"ב התיר מצה עשירה לכתחילה, אלא בגלל שזה קמח שאינו שמור משעת קצירה ואני יודע את זה מאחד המשגיחים...
בד"ץ בית יוסף לא נותנים ע"ז כשרות כי הקמח אינו שמור משעת קצירה אלא רק משעת טחינה ובד"ץ בית יוסף (וכל הבדצ"ים למיניהם) נותנים כשרות רק לקמח שמור משעת קצירה כמו בעניין שמיטה לחומרא הנהוג בבד"ץ בית יוסף ע"פ הוראת מרן זצ"ל אע"פ שמרן זצ"ל התיר התיר לכתחילה "היתר מכירה"
שלום רב,
ברצוני לדעת מה דעתו של מרן הרשל"צ רבינו יצחק יוסף שליט"א, בעניין עוגיות "פפושדו" ו"גטניו" בפסח? האם הרב אוכל את העוגיות האלו בפסח? האם יש עניין לבני התורה להחמיר בדבר? מדוע יש רק כשרות של רבנות על העגיות האלו ולא כשרות של בד"ץ?