תוצאות חיפוש

וכבר כתבתי לעיל שוודאי יש לסמוך על כך להוראה לציבור, א. התשובה בכתב ידו. ב. התשובה מיועדת לבני תורה. ג. התשובה זו משנה אחרונה של מרן. - ובפרט אחרי שיש לנו עדות של הרב אליהו שטרית שליט"א שמרן אמר לו שיום העצמאות דינו כיום שנעשה לו נס לעם ישראל שאין לומר תחנון.

ישיבה של בני תורה (חבר טוב שלי שלמד בישיבה באותה תקופה זוכר ששלחו לו את השאלה) שאלו אותו וכך הורה להם. אז למה לכלל הציבור תהיה הוראה שונה? כך עשה בבית הכנסת וכך הורה לרב אליהו שטרית שליט"א שהדין אומר לא לומר תחנון. וכי מרן בביהכנ"ס שלו פחד מאמירות של אנשים וכדו'!? אלא לא אמר תחנון כי כך סבר...

לב חיים ח"ב סי' קפח

אין את הספר באוצר החכמה, אבל אני יעתיק לך את הלשון שלו (מתוך "בהלכה ובאגדה") כתב בספר "רבנו" (עמוד רסט) [חיברו הרה"ג רבי אליהו שטרית שליט"א, שזכה לשבת למעלה מעשרים שנה, שעות רבות מידי יום ביומו, לצד מרן מלכא הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, ולהעתיק את חידושיו מכתב יד קדשו הטהורה למחשב...

זה שיש גזירות על הציבור זה לא סותר את זה שהתרבתה תורה עצומה מאז הקמת המדינה וזה הסיבה שמרן זצוק"ל הורה לא לומר תחנון ביום הזה. (וכי בזמן מרן זצוק"ל לא היה גזירות אפי' יותר גרועות!? אבל סוף סוף זה לא סותר את השמחה שיש לנו כנ"ל) - ועיין לעיל במה שהעתקתי את הלשון של הרב דוד נקי שליט"א שמסביר בדיוק...

ר' חיים פלאג'י הזכיר את הסגולה הזאת גם שם.

וגם במקור שהבאת דיבר להדיא על שאר הדברים ולא על "שופר" (וכן כל הסימן מדבר על ברכות הנהנין...)

נראה לי שכולם מסכימים לסיכום הבא - א. מי שנמצא בבית כנסת ילך אחר מנהג המקום אם נוהגים לומר יאמר, ואם לא לא יאמר. ב. בית כנסת שבאים להשאל ורוצים לא לומר תחנון בגלל "כוחי ועוצם ידי" ותפארת מדינת ישראל וכו' וכו' וודאי שיש להורות להם שיאמרו תחנון. ג. כל הדיון מתחיל במקום שיודעים את הסיבה האמיתית...

פה ראיתי שמרן דן בזה אבל לא הכריע...

אם באמת ידחה או יתבטל אין שום סיבה לומר תחנון... (מילא אם זה היה היום האמיתי ה' אייר אז היה מקום לדון)

יש לדון לפי הנ"ל מי ששמע מחבירו או מהש"ץ את הספירה של אותו יום, ושכח לספור. האם יכול להמשיך לספור בברכה מחמת ס"ס?

וכן עיין ביבי"א מש"כ על המנחת כהן.

על כל הדיון האחרון שהיה פה כל מה שמרן כתב שהולכים אחר הכוכבים זה רק היכר שהגיע זמן ר"ת אבל אם יודעים בוודאות שלא הגיע זמן ר"ת וודאי שאין לסמוך על הכוכבים. וכן מצאתי שכתב בביאור הלכה להדיא. (ועיין שם שהמנחת כהן באמת כתב להפך ומש"כ עליו הבאה"ל)

נכון, אבל פה שיש גם את יום העצמאות וגם מנהג המקום לא להגיד נראה שלא יאמר.

וכן הרב אליהו שטרית בספר "רבנו" (עמ' תי) העיד שמרן זצוק"ל לא אמר תחנון אפי' שיום העצמאות היה בד' אייר. (ואפי' שלא היה סנדק ולא היה ברית וכהוראתו בסוף ימיו)

וודאי שלא יגיד עמהם דסוף סוף מנהג המקום לא להגיד.

וכמו שהשיב מרן זצוק"ל בשנת תשע"א שגם אז יום העצמאות היה דחוי

כן, אחרי המחשבה באמת נראה שרק ביום חמישי אין לומר כי את היום הזה קבעו לשמחה וכמו שאמר לי הרב נקי שליט"א.

שאלתי את הרב דוד נקי שליט"א והוא אמר לי שעצם זה שקבעו את היום שמחה באמת ביום חמישי אז לא לומר תחנון. (ואפי' שהם מנתבים את השמחה לאירועים ומנגלים... אנחנו ננתב את השמחה שלנו להודות לה' על הניסים שעשה לנו)

וכאן כתב להדיא כמש"כ שלא דיבר מחמת בישול.