האם כוונתך לזה??
זכור לי שהרב דוד שליט"א דיבר להדיא על ברכות הנהנין היכן שהוא...
אבל תסתכל בהע' י' שציין [הבאתי זאת לעיל עם הדגשים] ותראה שהנושא הוא על "מצוות" ולא על "נהנין".
רק בעמ' י הנושא הוא ברכת המצוות. אבל מעמ' יא והלאה חוזר לכלל הברכות.
איפה? הוא רק כתב כמה פעמים שאם רוצה להוציא את חבירו צריך כוונה לכתחילה.
תראה בציטוט השלישי שהבאתי דשם כתב שבדיעבד אם בירך וחבירו נתכווין לצאת אלא שלא ישבו יחד המברך וחבירו בדיעבד יצא
לא הכריע בסכינא חריפא, אבל ממש"כ נראה כמו שכתבתי לעיל, שמכיון שזה כאילו מכוון להדיא שלא לצאת, אם לא עשה תנאי מפורש "אא"כ אשכח לספור את העומר יום ולילה" נראה מדבריו שלא יוכל להמשיך לספור בברכה.
הרב דוד שם לא נחית לדין של כוונה, הוא דיבר שם על זה "שלא ישבו כולם ביחד" שבדיעבד יצא. (דהיינו ה"בדיעבד" הולך על הדין הראשון ולא על הכוונה)
