• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

ברכות בארוחת בוקר וצהרים האם אפשר לברך לבד

בהלכ"ב כתב לחשוש לזה, והרב יצחק בשיעור חלק ע"כ.
מתוך העלון "השיעור השבועי" אחרי מות תשפ"ד:
הצג קובץ מצורף 32948
האם כוונתך לזה??

הלכ''ב.JPG

כי א"כ, לא מובן הקישור בין הדברים

כי מרן שליט"א איירי גבי ברכת הנהנין שאם בירך המוציא וכד' ושמע וענה אמן

אך מאידך מה שבספר הלכ"ב- איירי גבי ברכת המצוות וכמו שמבואר שם בהע' י' גבי ברכת שופר וכד' שאם ענה אמן ושמע את כל הברכה שלא יחזור ויברך.

אך גבי ברכת הנהנין "מאן דכר שמיה"
 
האם כוונתך לזה??

הצג קובץ מצורף 33069

כי א"כ, לא מובן הקישור בין הדברים

כי מרן שליט"א איירי גבי ברכת הנהנין שאם בירך המוציא וכד' ושמע וענה אמן

אך מאידך מה שבספר הלכ"ב- איירי גבי ברכת המצוות וכמו שמבואר שם בהע' י' גבי ברכת שופר וכד' שאם ענה אמן ושמע את כל הברכה שלא יחזור ויברך.

אך גבי ברכת הנהנין "מאן דכר שמיה"
זכור לי שהרב דוד שליט"א דיבר להדיא על ברכות הנהנין היכן שהוא...
 
זכור לי שהרב דוד שליט"א דיבר להדיא על ברכות הנהנין היכן שהוא...
גם במקור שהבאת דיבר להדיא על שאר הדברים ולא על "שופר" (וכן כל הסימן מדבר על ברכות הנהנין...)

מה שמצאתי גבי ברכת הנהנין


מה שמצאהלכה ברורה א.JPG
הלכה ברורה ב.JPG
הלכה ברורה ג.JPG

ואילו מה שהבאתי לעיל יעויין בהע' שכל הנושא שם מצוות דאו' או דרבנן, מצוות שכל כולם באמירה [כמו ספירת העומר וכו']
דהיינו ברכת המצוות ולא הנהנין, וכן מההמשך שם מביא "שופר" וכו' יעו"ש בהרחבה


הלכה ברורה ד.JPG
 
נערך לאחרונה:
פה הוא סתם ולא חילק בין ברכות הנהנין לשאר מצוות.
אבל תסתכל בהע' י' שציין [הבאתי זאת לעיל עם הדגשים] ותראה שהנושא הוא על "מצוות" ולא על "נהנין".

ואיפכא- לעיל הבאתי להדיא שכתב בנהנין שאם לא התכוין לצאת לא יצא [וכתב זאת כמה פעמים כפי שהבאתי ג"כ לעיל]
 
אבל תסתכל בהע' י' שציין [הבאתי זאת לעיל עם הדגשים] ותראה שהנושא הוא על "מצוות" ולא על "נהנין
רק בעמ' י הנושא הוא ברכת המצוות. אבל מעמ' יא והלאה חוזר לכלל הברכות.
ואיפכא- לעיל הבאתי להדיא שכתב בנהנין שאם לא התכוין לצאת לא יצא [וכתב זאת כמה פעמים כפי שהבאתי ג"כ לעיל]
איפה? הוא רק כתב כמה פעמים שאם רוצה להוציא את חבירו צריך כוונה לכתחילה.
אבל מחמת סב"ל אפי' אם לא התכוון לא יברך שוב.
 
איפה? הוא רק כתב כמה פעמים שאם רוצה להוציא את חבירו צריך כוונה לכתחילה.
תראה בציטוט השלישי שהבאתי דשם כתב שבדיעבד אם בירך וחבירו נתכווין לצאת אלא שלא ישבו יחד המברך וחבירו בדיעבד יצא

להדיא- כל מה שכתב שהבדיעבד מועיל זה בתנאי שיתכוין לצאת, דאז יועיל בדיעבד אף אם לא ישבו יחד
 
פה ראיתי שמרן דן בזה אבל לא הכריע...
הצג קובץ מצורף 33068
לא הכריע בסכינא חריפא, אבל ממש"כ נראה כמו שכתבתי לעיל, שמכיון שזה כאילו מכוון להדיא שלא לצאת, אם לא עשה תנאי מפורש "אא"כ אשכח לספור את העומר יום ולילה" נראה מדבריו שלא יוכל להמשיך לספור בברכה.
ואני מוסיף, שגם אם לא הכריע באופן ברור, הרי שספק ברכות להקל.
 
לא הכריע בסכינא חריפא, אבל ממש"כ נראה כמו שכתבתי לעיל, שמכיון שזה כאילו מכוון להדיא שלא לצאת, אם לא עשה תנאי מפורש "אא"כ אשכח לספור את העומר יום ולילה" נראה מדבריו שלא יוכל להמשיך לספור בברכה.
ואני מוסיף, שגם אם לא הכריע באופן ברור, הרי שספק ברכות להקל.
אולי אפשר לצרף דעת הרא"ה לס"ס. (זכור לי שיש עוד מ"ד שסובר כוותיה)
1746093076043.png
 
תראה בציטוט השלישי שהבאתי דשם כתב שבדיעבד אם בירך וחבירו נתכווין לצאת אלא שלא ישבו יחד המברך וחבירו בדיעבד יצא

להדיא- כל מה שכתב שהבדיעבד מועיל זה בתנאי שיתכוין לצאת, דאז יועיל בדיעבד אף אם לא ישבו יחד
הרב דוד שם לא נחית לדין של כוונה, הוא דיבר שם על זה "שלא ישבו כולם ביחד" שבדיעבד יצא. (דהיינו ה"בדיעבד" הולך על הדין הראשון ולא על הכוונה)
- אבל בהמשך בעמ' יז דיבר להדיא על ברכה שלא התכוון לצאת יד"ח שלא יחזור לברך מחמת סב"ל.
 
חזור
חלק עליון