שבע ברכות בשבת חתן

[ממרן עד מרן]

הובא כבר לעיל.

כוונתו הייתה במה שציטט את זה שוב
זה השורה האחרונה שכתב בהערה, שם אחרי שציטט מהספר הנ"ל

וכשמרן היה עמם בטוח שהשתתף בברכות, וכי יברכו בלי לכבד את מרן!?

 

[בנימין לוריא]

בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ, עמ' רצ"ג כתב: צריך שיהיה בית חתנים ועשרה, ומה שמשכירים מלון לשם שבת חתן, או שמשכירים בנין של ישיבה וכדו', א"ז חשיב בית חתנים, כי היסוד הוא שיש שמחה יתירה לחתן שעורכים בביתו החדש שבע ברכות, וזה ליכא במלון וכדו'. וכן נהג מרן אאמו"ר זיע"א בשמחת יוצאי חלציו, שבשבת חתן היה מברך רק ברכת אשר ברא, למרות שהסעודות היו בבית מלון.
וגם שם בעמ' תקצ"ד כתב: גם הסועד עם החתן ביום האחרון של השבע ברכות, אינו מברך אלא ברכת הגפן ואשר ברא, אא"כ הוא בית חתנים ויש שם עשרה, וב' פנים חדשות. וזה דלא כמו שפסק הרב מרדכי אליהו ז"ל (מובא בספר שבע ברכות למעשה) שביום האחרון שכל המשפחה נמצאים ביחד לסעוד וכו' אפשר לברך את כל השבע ברכות גם שלא בבית החתן. ע"ש.

 

[ינון חורי]

מצו"ב תשובה בדבר המצוי מאד שעושים שבת חתן בבית הארחה וכד'
אם יכולים בני ספרד לברך שם ז' ברכות.
דיון בדעת מרן זצ"ל מעמ' רסו'
אשמח לתגובותיכם
בפרט לגבי דעת מרן ולגבי מה שהעלתי להלכה

לכא' רוב או כל הספקות שהעלת הם נגד מנהג ירושלים. עכ"פ לדעת מרן הגרע"י. ודו"ק.
ומה שכתב כת"ר, בתחילת התשובה (בסוף קיצור התשובה) "שכן נהג מרן". זה לא כל כך נכון, לא שהוא נהג בעצמו לברך, אלא שהיה במקום ולא מיחה.
ומה שכתב באות ה' שבערוב ימיו חזר בו להקל. כבר הבאנו את התשובה שהיתה בערוב ימיו שהחמיר בזה. וכבר כתבנו זאת לעיל. ודו"ק. וע"ע לעיל בנאמר בדברי חכמים דכאן ובדבריי.

 

[ממרן עד מרן]

וכן נהג מרן אאמו"ר זיע"א בשמחת יוצאי חלציו, שבשבת חתן היה מברך רק ברכת אשר ברא, למרות שהסעודות היו בבית מלון.

ועל זה הובא לעיל
עדויות הפוכות מנכדי מרן [בניו של ר' אברהם]

 

[בנימין לוריא]

ועל זה הובא לעיל
עדויות הפוכות מנכדי מרן [בניו של ר' אברהם]

בילקו"י לא כתב שלא בירכו שבע ברכות בנוכחותו אלא ש"נהג שהיה מברך רק ברכת אשר ברא". ודו"ק.

 

[rafi2391]

לא ראיתי שעמדו על הקושיה
איך מברכים באולם זה לא בית חתן

 

[בנימין לוריא]

לא ראיתי שעמדו על הקושיה
איך מברכים באולם זה לא בית חתן

מה הפירוש "שעמדו על הקושיה"?!
זה כל הנידון. האם מברכים באולם אע"פ שבד"כ מברכים רק בבית חתנים...

 

[rafi2391]

מה הפירוש "שעמדו על הקושיה"?!
זה כל הנידון. האם מברכים באולם אע"פ שבד"כ מברכים רק בבית חתנים...

באולם לכולי עלמא מברכים
השאלה רק למה ואם זה לא דומה לשאר ימי המשתה לא בבית החתן

 

[בנימין לוריא]

באולם לכולי עלמא מברכים
השאלה רק למה ואם זה לא דומה לשאר ימי המשתה לא בבית החתן

מחילה. כעת הבנתי כוונתך. חשבתי שאתה שואל איך מברכים באולם בשבת חתן.
עכ"פ, באולם הסיבה הפשוטה היא שיש שמחה מיוחדת וכו'.
וכתבו ע"כ בכל הספרים. וכן בילקו". וכן זכור לי שהוזכר כאן בחלק מהמקומות.

 

[ינון חורי]

באולם לכולי עלמא מברכים
השאלה רק למה ואם זה לא דומה לשאר ימי המשתה לא בבית החתן

ולענ"ד דלא דמי פעם ראשונה לשניה וכמו שצריך פנים חדשות. כך הוא לענ"ד למנהג ירושלים. ודו"ק.

 

[rafi2391]

מחילה. כעת הבנתי כוונתך. חשבתי שאתה שואל איך מברכים באולם בשבת חתן.
עכ"פ, באולם הסיבה הפשוטה היא שיש שמחה מיוחדת וכו'.
וכתבו ע"כ בכל הספרים. וכן בילקו". וכן זכור לי שהוזכר כאן בחלק מהמקומות.

לא מובן לי החילוק
גם בבית של חמי היתה לי שמחה מיוחדת
החילוק הזה קצת קשה לי

 

[ראובן בכורי]

, אלא שהיה במקום ולא מיחה

כבר כתבתי למעלה שלא יתכן שיהיה בשבת חתן של נכדו ולא יזמינוהו לברך,
ועל כרחך שבירך עמם כל הז"ב

 

[ע"ה ס"ט]

כבר כתבתי למעלה שלא יתכן שיהיה בשבת חתן של נכדו ולא יזמינוהו לברך,
ועל כרחך שבירך עמם כל הז"ב

אדרבה, מהעדות שהביאו כתוב בירכו בפניו, לא כתוב שהוא בירך, אם אתה רוצה להיצמד לעדות תיצמד, אם לא אז אפשר לומר ג"כ שלא בירכו בכלל ז' ברכות.

 

[ראובן בכורי]

אדרבה, מהעדות שהביאו כתוב בירכו בפניו

אם כתבו כך אז לא דייקו.
ז"ל השש משזר הנ"ל: 'ושוחחתי עם ידידינו הדגול הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, בן הגר"א (הרב אברהם יוסף) שליט"א, נכד למרן זצ"ל, ושח לי שבשבת חתן שלו עצמו היה מרן עִמם בשבת ובירכו את כל השבע ברכות בלא לחסר מאומה, ושכך היה המעשה גם אצל אחיו הגדול הגאון רבי עובדיה', עכ"ל . ודו"ק

 

[ע"ה ס"ט]

אם כתבו כך אז לא דייקו.
ז"ל השש משזר הנ"ל: 'ושוחחתי עם ידידינו הדגול הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, בן הגר"א (הרב אברהם יוסף) שליט"א, נכד למרן זצ"ל, ושח לי שבשבת חתן שלו עצמו היה מרן עִמם בשבת ובירכו את כל השבע ברכות בלא לחסר מאומה, ושכך היה המעשה גם אצל אחיו הגדול הגאון רבי עובדיה', עכ"ל . ודו"ק

אולי כדאי שמישהו ישאל את בעלי המעשה.

 

[ראובן בכורי]

תראה ידידי, כפי שכתבתי מאד מסתבר ואף יותר מזה, שמרן בירך בשבת חתן של נכדו.
ויותר מזה, לא יעלה על הדעת לומר אחרת.

 

[ע"ה ס"ט]

תראה ידידי, כפי שכתבתי מאד מסתבר ואף יותר מזה, שמרן בירך בשבת חתן של נכדו.
ויותר מזה, לא יעלה על הדעת לומר אחרת.

השאלה איזה ברכה בירך? כי אם בירך אשר ברא, אין מכך ראיה כלל.

 

[ראובן בכורי]

השאלה איזה ברכה בירך? כי אם בירך אשר ברא, אין מכך ראיה כלל.

נו, באמת

 

[ינון חורי]

אם כתבו כך אז לא דייקו.
ז"ל השש משזר הנ"ל: 'ושוחחתי עם ידידינו הדגול הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, בן הגר"א (הרב אברהם יוסף) שליט"א, נכד למרן זצ"ל, ושח לי שבשבת חתן שלו עצמו היה מרן עִמם בשבת ובירכו את כל השבע ברכות בלא לחסר מאומה, ושכך היה המעשה גם אצל אחיו הגדול הגאון רבי עובדיה', עכ"ל . ודו"ק

אדרבה, מהעדות שהביאו כתוב בירכו בפניו, לא כתוב שהוא בירך, אם אתה רוצה להיצמד לעדות תיצמד, אם לא אז אפשר לומר ג"כ שלא בירכו בכלל ז' ברכות.

 

[ינון חורי]

מאזין עלה לתוכנית 'שמור וזכור' בהגשת הגאון הרב אברהם יוסף ושאל בעניין ברכת שבע ברכות ואמר: ובפרט בשבת חתן. (אפשר לשמוע במצ"ב)

הרב השיב לו ואמר: "אנא ממך, בבקשה, תשים לב. לנו אין רבנים בדורנו, יהיו גדולים ככל שיהיו, אני חלילה חלילה לא מזלזל בשום תלמיד חכם יהיה, ככל שיהיה גדול, אין לו את הכוח לחלוק על מרן השולחן ערוך. אין מי שיכול לחלוק ולא לספר לנו סיפורים של מי מנהגים. הספרדים מחויבים לפסקו של מרן השולחן ערוך".

"מרן השולחן ערוך פסק שרק בבית החתן אפשר לברך שבע ברכות. מחוץ לבית החתן אין מקום לשבע ברכות מלבד ברכת אשר ברא".

לא מובן לי החילוק
גם בבית של חמי היתה לי שמחה מיוחדת
החילוק הזה קצת קשה לי

הרב הסביר ואמר: "הגמרא מדברת על מקום שהשמחה מצויה. השכירות שאדוני מדבר עליה היא הבל. אין לי מילה אחרת לומר. וכי בשביל שהוא שכר את המקום לשעתיים, נעשתה לו יישוב הדעת, הוא והכלה מרגישים כבר את עצמם חופשיים להתנהג איך שהם רוצים. עולה על הדעת שפתאום כתוצאה מהשכירות הזו, יש לו כבר את כל השמחה כמו בבית שלו, בוודאי שלא. לכן זה לא שייך שבת או לא שבת, יום חול, אצל חבר הכי טוב. או אפילו אצל ההורים, אבל הזוג כבר יש להם בית משלהם, גרים במקום נפרד, אין מקום לברך".

הגר"א הוסיף ואמר: "בכל הכבוד גדולתו של הרב משה לוי עליו השלום יקרה מאוד בעינינו, יחיה ויאריך ימים טובים. הרב הגדול, הרב מאיר מאזוז, כבודו גדול בעינינו, אין לנו חלילה כוונה לזלזל באיזה תלמיד חכם שיהיה, אבל כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים, לא הבוכרים יספרו לנו מנהגים ולא המרוקאים יספרו לנו מנהגים, כולנו בני איש אחד נחנו, כולנו בהנהגה אחת משותפת, שהיא ההלכה שקבע לנו מרן ושולחן ערוך, על פיה נלך ולא נסטה ימין ושמאל"

"ובפרט שיש כאן חשש ברכות לבטלה. מי יכניס את עצמו לספק ברכה לבטלה? מאוד מאוד קשה, אפילו כשאשכנזי. אני מכניס אותו שיברך את השבע ברכות, גם על זה יש ספק. למעשה, אם הוא מוזמן, ככל המוזמנים, והוא מבקש, תנו לי שאני אברך, ניתן לו. אבל ההלכה, היא לא יכולה להשתנות, להתגמש לעדה כזאת כך ולעדה כזאת כך, לא ניתן לסטות מדברי מרן ימין ושמאל", שב הרב וחידד.

ומה שאמר: "שעתיים" וודאי שהוא לאו דוקא. דזיל בתר טעמא שהחתן והכלה לא מרגישים שם שיכולים לעשות מה שהם רוצים כמו בבית. ואם אני לא טועה בלילה וביום אמנם משמחים אותם אבל גם סוחטים אותם שם וגומרים להם את הכח לשמוח אחד עם השניה.

הגר"א יוסף: "לא הבוכרים ולא המרוקאים יספרו לנו מנהגים" - אמס

הרב אברהם יוסף נשאל בתוכניתו לגבי ברכת שבע ברכות מחוץ לבית הזוג כפסק השו"ע, והשיב למאזין בצורה נחרצת: "אין לנו רבנים בדורנו, יהיו גדולים ככל שיהיו, שיש להם את הכוח לחלוק על מרן השולחן ערוך"

www.emess.co.il