מחילה מכת"ר אבל יש שני נידונים בסוגיא כאן.
הראשון שימוש במים עצמם האם נחשבים הוחמו בהיתר או באיסור.
השני הבעיה שנגרמת שהמים שנכנסים לדוד מתחממים מהמים החמים.
- ואת הבעיה הראשונה מרן זצוק"ל כתב שאין בעיה בשעון שבת ונפק"מ לחולה או זקן שרוצים להשתמש במים. (שבסתמא אסור לבריא משום הבעיה השניה, אבל...
אחר עיון גדול בסוגייא הנ"ל הגעתי למסקנות הבאות -
א. אין שום מקור מוסמך לומר את הנוסח של הקדיש הנ"ל אלא לומר קדיש על ישראל רגיל! (וכ"כ הש"ך להדיא בשם מהר"י מינץ לומר "קדיש דרבנן")
ב. הטעות שנשתרבבה לענ"ד אחר חקירה הגיעה מדברי הרמב"ם שכתב "בסיום לימודו יאמר "קדיש דהוא עתיד לחדתא" וכו'. וכנראה...
אבל פעם הרגילות הייתה שאחד מברך ופוטר את כולם אפי' בברכות ראשונות ולכן במקרה כזה אפשר באמת לומר סב"ל.
עיקרי הדברים שלו שם שהוי ככוונה נגדית כיון שיודע שהולך לברך. ורק "לרוחא דמילתא" טוב לעשות תנאי.
גם שהשעון שבת מכובה אסור אם המים עדין נשארו בחום שהיס"ב... כי כל ההיתר של מרן זצוק"ל הוא רק בדוד שמש שזה גזירה דרבנן של תולדות חמה אבל בוילר אסור אא"כ במקום חולי או צורך.
אע"פ שלעיל כתבתי שיותר ראוי לבא לשאל לא לומר תחנון (אם מבינים את הסיבה שלא אומרים...)
מ"מ השנה נראה שוודאי יש לומר תחנון ביום חמישי.
דזה שהקדימו את "חגיגות יום העצמאות" ליום חמישי זה וודאי לא אומר שלא נאמר תחנון ביום הזה בגלל שהם עושים ביום חמישי את "המנגל"...
ורק נראה בשבת שזה היום שנהיה בו...
זה בדיוק מה שאחד מרבני קו ההלכה אמר לי.
שבשיער הפנים אפי' שאסור להורידו מ"מ מותר להסירו ע"י ליזר שלא גזרו בו חז"ל. (ורק אם עושה לפני עם מכונה אסור)
ובשיער שאר הגוף מותר אפי' ע"י מכונה וכמו שהיקל בילקו"י לגבי הפאות וק"ו לגבי שאר הגוף.
אין שום סיבה להחמיר בדבר הזה.
וגם מה שמצינו שהחמירו זה אולי בגלל שלא ידעו למכור את החמץ כפי שנדרש על פי ההלכה. מה שהיום לא שייך שהרבנות מוכרת לפי כל ההידורים והקניינים שיכולים להיות.