תוצאות חיפוש

לא בטח שזה ה"א השאלה. כנראה זה כמו שאלה רטורית. שמואל א פרק ב, כז כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה: רד"ק שם: והמפרשים פירשו הה"א לאמת הדבר כפשוטו של עניין וכן ה"א הרצחת גם ירשת, [ועיי"ש.]

יש כיו"ב עכן - עכר. אשר אין לה קצין -קציר (ע' תרגום במשלי שן). מובא בספרים שאותיות מאותו מוצא מתחלפות זו בזו, וכיו"ב. וכאן ג"כ יש קשר ביניהם בלשון, ואיני זוכרו.

כיון שלא כל עם ישראל נמצאים בא"י, אין לשנות. וידועים דברי מרן זצ"ל בשו"ת יחו"ד ח"א על השינויים בנוסח נחם, ומינה לנ"ד.

אז מה אתה צריך את החוברת הנ"ל? עכ"פ, עיקר שאלתי מה התוכן הפלאי שמצאת בתשובת הגאונים?

כמדומה הובאה כבר ביביא אומר, בקצרה ממש. מהו ה"חידוש פלא"?

אז הבנתי נכון... ולא כהרב יעקב הבבלי ח"ר וסף חיים מזרחי

יבוא הרב @בוגר חזון עובדיה ויסביר מה התכוין ומה שמע מהרב מזרחי. [יתכן שבאמת טעיתי, אבל כך הבנתי]

צילום מחזור וינציא שצ"ה [קצת מטושטש אבל נראה יותר בבי"ת] פירוש בגדי ישע לרבי יוסף משאש: הנאמ"ן במחזור איש מצליח: כוונת הלב: מחזור אבותינו נוסח מרוקו:

מה המקור של נוסח התפלות הללו? מי חיברם?

גם במה שציטטת הסתייג מעט בדברי רבנו האר"י. וכבר ציינתי למאמר ארוך בזה, שהביא מקובלים עצומים הדבוקים בהאר"י שגרסו כאיש מצליח. ועיקר מה שבאתי רק להעיר על מה שהבאת מאבודרהם ור"י בן יקר, ולהד"מ. יישר כח!

איני יודע. התכוונתי כסידור איש מצליח

צילום אבודרהם: צילום ר"י בן יקר: למסקנא: לא הקשו ולא תירצו על הכפילות... ובכלל לא גרסו את הכפילות!.... ומהי גירסת רס"ג ורע"ג והרמב"ם ועוד ועוד? יש כפל?... צאו ובדקו לפני שאומרים שהנאמ"ן לא רוצה לקבל דברי הראשונים... וכבר העירו על הכפילות - הרב יחיא צאלח (מגדולי חכמי תימן) והגאון יעב"ץ...

למה שציטטתי

הנה דוגמא... [וא"צ להרחיב עוד] ראה במכתב הגאון הנאמ"ן שבהערה הא'.

אני מקווה שגם @נאמן למרן קרא את מה שכתבתי...

לא אתייחס לכל מה שהעיר לך מי שהעיר, ורק מהדברים שאכתוב להלן ע"פ חיפוש פשוט (באוצה"ח) בגאונים ראשונים ומחזורים ישנים, תבין מה שיש לענות ולהשיב על דבריו (וגם על מחשבתו אשר חשב, וליבא לפומא לא גליא), ודי בזה. ובכן, במאי דסליק אפתח, מה שפשוט למעלתו שצריך להזכיר כאן עוון גילוי עריות, פשיטות זו מנין...

שו"ר שעיקר התשובה הובאה כבר מאתר כסא רחמים

הגגאון הנאמ"ן שליט"א כותב כאן שכיון שהדגש אינו לפי הכללים הפשוטים אלא ל"תפארת המקרא", לכן כשאנחנו לא נוקטים ממש את לשון הפסוק, יש לומר לפי הכללים הפשוטים, בשוא נח, כמנהג העולם.

לכאורה זה חידוש גדול. ואין לו מקור מפורש בספרי מרן זצ"ל. ואם איתא, למה לא כתב מרן זצ"ל שאם רוצה להוציא משהו שנמצא בדלת המקרר מותר לפתחו, הרי לכל העולם לא איכפת ליה בכה"ג באור הנדלק? אשמח לתשובה מהחכמים שליט"א. תודה

.