• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בענין חילופי אותיות

גרינפלד

Well-known member
הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. והנה מצאנו במספר מקומות חילופים שקשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר, ויל"ד אם אפשר להסביר ע"ד מה שהובא בעלון באר בשדה (לפני מספר שנים) שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף, והנה לעשות כן אין לדבר סוף, אבל אפשר לדון לעשות כדלהלן: שהנה כל אות מאל"ף בי"ת שנחליף אותה בא"ת ב"ש ונחליף את מה שנקבל בא"ל ב"מ, נגיע לאותה תוצאה אם נחליף את האות הראשונה בא"ל ב"מ ואת החילוף בא"ת ב"ש.
והנה, כשנחליף ר' בא"ת ב"ש נקבל ג', ו-ג' בא"ל ב"מ נהיה נ', וכן להיפך ר' בא"ל ב"מ נהיה ט', ו-ט' בא"ת ב"ש נהיה נ'. פנינה: המן נהיה זשר, כאותיות זרש אשתו. וכן יש דברים רבים מעניינים לפי זה, ואשמח לקבל מקורות.
והנה במנחות כ"ט ע"ב איתא על הפסוק כי בי-ה ה' צור עולמים העוה"ב נברא בי' והעוה"ז בה', והנה י מתתחלפת ב-ש באלב"מ ו-ש נהיה ב באתשב"ש וכן להיפך י מ באתב"ש ו-מ ב באלב"מ נמצא ש-י נהיה ב ו-ב רמז לעולם הבא, שנברא בי'. ו-ה נהיה ז (ה=ע באלב"מ, ע=ז באתב"ש, ה=צ באתב"ש ו-צ=ז באלב"מ) א"כ ב-ה העולם הזה.​
 
נערך לאחרונה:
שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר
יש כיו"ב עכן - עכר. אשר אין לה קצין -קציר (ע' תרגום במשלי שן).
מובא בספרים שאותיות מאותו מוצא מתחלפות זו בזו, וכיו"ב. וכאן ג"כ יש קשר ביניהם בלשון, ואיני זוכרו.
 
מצאנו בשו"ע סי' סא ס"ז שכשאומרים "אחד" שידגיש הד' שלא ישמע ר', ובתשובת טוב עין להחיד"א סי' יח אות לג התקשה שאינם דומים ונשאר בצ"ע. ויש שכתבו שהם היו אומרים ר' דומה לד', ע" דבריהם. והרי ד' היא אות מאותיות הלשון ויתכן א"כ שגם ר' דומה לאותיות הלשון, וכפי שיש הרבה שמבטאים ר' מהלשון. ובזה יבואר גם המבואר ברש"י בישעיה שר' מתחלפת בל', ששניהם מהלשון, והאבן עזרא חולק וגם כותב באיוב שזה רחוק.​
  • מה שר' מתחלפת בד' עי' רד"ק בדברי הימים שזה בגלל הדמיון בכתיבה.​
  • עיקר הדבר שהאותיות מאותו מוצא מתחלפות לכאורה מדברי הרמב"ן שק' וכ' מתחלפים בג'.​
  • אך במה שנכתב בחילוף הכפול מוסברים עוד מקומות כמו "הא" ו"הך" בארמית, וכן "עִקֵּשׁ", מפרש רש"י שהוא עקום, וכן בויקרא "ימקו" פירש רש"י כמו ימסו, אכן בב' מקומות אלו אפשר לומר שהחילוף נעשה בב' שלבים: כי עקש נעשה עקב בא"ת ב"ש כמו הפסוק בירמיה "עקב הלב" והכוונה עקום, וב' נהיה מ' בא"ל ב"מ, וכן י"ל ב"ימקו", שזה בא"ל ב"מ "ימחו", כי נימוח זה גם נמס, ו"ימחו" הוא ימסו בא"ת ב"ש.​
  • עיקר הדבר שאפשר להחליף רק אות אחת מכל המילה בא"ת ב"ש, מצאנו ברש"י במדבר.​
 
נערך לאחרונה:
הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים.
וכגון א"ט ב"ח של ר' חייא (סוכה נב:, ומובא שם ברש"י כח. ד"ה וגימטריאות)
שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף
ועי' באריכות בסוף ספר התמונה ובפרדס להרמ"ק שער כ"א פי"ג - על מה שכתבו התוס' (חגיגה יא:) בשם ר''ת לגבי אין דורשין במעשה בראשית שהוא שם מ''ב אותיות היוצא מבראשית ומפסוק של אחריו - שהוא ע"י חילוף בחילוף.​
 

עוד בענין החלפת אות אחת ממילה.

וכן היעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", מפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.​
 

עוד בענין החלפת אות אחת ממילה.

וכן היעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", מפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.​
וכ"ה במהרש"א בחי' אגדות סנהדרין צ"ח ב' ד"ה שילה שמו, ששם המשיח "ינון", וכשנחליף את ב' ההאי"ן בשם השם - ב-נ'.
וכן חנינה, אם נחליף את אחד ה-נ' בשם = יהיה חן ה'.
[אך לא הבנתי שלכאורה חסר ו'].
ועי' בהגהות 'עוז והדר' שהרמ"ע מפאנו כותב על ינון שזה באי"ק בכ"ר; ובמהרש"א בעין יעקב כתוב שזה באטב"ח.
 

עוד בענין החלפת אות אחת ממילה.

וכן היעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", מפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.​
ועי' ברבינו גרשום ב"ב קט"ז א' שמבואר בדבריו [אחרת מרש"י] שבי טמיא הוא בית האבל, כיון שמחליפים את ה-א' באטב"ח וה-ב' ל' באלב"ם, נמצא טמא = אבל.​
ויוצא בדבריו חידוש נוסף שאפשר להחליף חלק מהאותיות בחילוף שונה.
 
מצאנו בשו"ע סי' סא ס"ז שכשאומרים "אחד" שידגיש הד' שלא ישמע ר', ובתשובת טוב עין להחיד"א סי' יח אות לג התקשה שאינם דומים ונשאר בצ"ע. ויש שכתבו שהם היו אומרים ר' דומה לד', ע" דבריהם. והרי ד' היא אות מאותיות הלשון ויתכן א"כ שגם ר' דומה לאותיות הלשון, וכפי שיש הרבה שמבטאים ר' מהלשון. ובזה יבואר גם המבואר ברש"י בישעיה שר' מתחלפת בל', ששניהם מהלשון, והאבן עזרא חולק וגם כותב באיוב שזה רחוק.​
  • מה שר' מתחלפת בד' עי' רד"ק בדברי הימים שזה בגלל הדמיון בכתיבה.​
  • עיקר הדבר שהאותיות מאותו מוצא מתחלפות לכאורה מדברי הרמב"ן שק' וכ' מתחלפים בג'.​
  • אך במה שנכתב בחילוף הכפול מוסברים עוד מקומות כמו "הא" ו"הך" בארמית, וכן "עִקֵּשׁ", מפרש רש"י שהוא עקום, וכן בויקרא "ימקו" פירש רש"י כמו ימסו, אכן בב' מקומות אלו אפשר לומר שהחילוף נעשה בב' שלבים: כי עקש נעשה עקב בא"ת ב"ש כמו הפסוק בירמיה "עקב הלב" והכוונה עקום, וב' נהיה מ' בא"ל ב"מ, וכן י"ל ב"ימקו", שזה בא"ל ב"מ "ימחו", כי נימוח זה גם נמס, ו"ימחו" הוא ימסו בא"ת ב"ש.​
  • עיקר הדבר שאפשר להחליף רק אות אחת מכל המילה בא"ת ב"ש, מצאנו ברש"י במדבר.​
הריש הלשונית "ריש מתגלגלת" (המוגדרת מאותיות השיניים ככל הנראה בשל התזת האוויר לשיניים כעין הנעשה בשין וסמך.) נעשית ע"י נגיעות קצרות באזור ממנו מפיקים את האות ד' לכן הנוגע פעם אחת לבד יצא לו ד' וכמו שמצינו שאותיות מ' ונ' מתחלפות כי נעזרות באף כך גם פה ואפילו כ"ש הוא.
 
חזור
חלק עליון