תוצאות חיפוש

א"כ בקיצור הוא ידי"נ של ר' יחזקאל צמח עד כאן רזא דיחודא

שו אשקון הדא אל חכם ראובן הנ"ל אולי הדא אל חכם אברהם צורף ידי"נ של אל חכם דויד שלום צדקה (תרגום: האם יש קשר לר' ראובן הנ"ל עם רבי אברהם צורף נלב"ע י"ב מנחם-אב תש"ע)

ועל כת"ר י"ל את מש"כ בכה"ח סופר אור"ח סי' תצ"ג הלכה א' אות ה' משם האר"י החי, וז"ל: "מפני שבאותו זמן מתו תלמידי ר"ע וכו' לכן היו מבחינת הדינין הקשין והיו קנטרנין ושונאין זה את זה וכו' " נ.ב. וכמו שאני מלמד זכות שאין עדין לכת"ר ספר קד' זבחי ציון הנ"ל אז גם ידונו אותו לזכות בעוה"ב אמן ולגופו של...

לא הלאה עלך השואל היקר הנ"ל נר"ו מ"מ לך נא ראה מש"כ בספר "זבחי ציון" עמוד 377, למורי ורבי חכם (בן) ציון חוכימה זיע"א השו"ב מנקיי הדעת דירושלם של מטה מתלמידיו המובחים של בעל "האור לציון" והוא אשר עליו סמכו ידיהם על חכמי ורבני וגאוני וצדיקי הדור אשכנזים ספרדים ואכמ"ל

לא צריך לבדוק כי לך עין מש"כ בדברי שלום מועדים ח"ב פרק נ"ב שאלה א' בשם תלמידו הנאמן בעל שולחן מלכים מועדים ח"א עמוד קפ"א וזה תורף דבריו: נראה שאף שנהגו כן בהרבה מקומות, מ"מ טוב יותר שלא יאמר הש"ץ ברשות וכו' לפני ברכת הספירה, ואם אומר כן, טוב שלא יענו שמים אא"כ אלו הרוצים לצאת בברכתו ודיו ותו לא...

דרך אגב לאחרונה הגר"י משה הלל ראש ישיבת המקובלים ק"ק "חברת אהבת שלום" יכב"ץ כתב על הנושא הזה בספרו שו"ת וישב הים ח"ד סי' ה' באורך כיד ה' הטובה עליו עיי"ש ובדעת הרי"ח הטוב יראה מש"כ כדרכה של תורה בקובץ רב ברכות ח"ה עמוד פ' במאמרו של ר' רזיאל שרבני נ.ב. ואמ"ל כמסיח לפי תומו חכם דויד פנירי יצ"ו...

הגיע לידי "ספר הנהגות תפילה" להגר"ח רבי שליט"א מתל- גיבורים חולון יע"א הו"ל חודש מר-חשוון תש"ף, ושם בעמוד 44 נשאל בזה וזה תורף דבריו: "בודאי ענין גדול וזיכוי הרבים להיות חזן, ולכוין וללמד את הציבור על היגוי נכון ודקדוק ופיסוק שנעשה ע"פ ההלכה וכולם לומדים ממנו" עיי"ש אזכרה ימים מקדם שהיה שבוע...

למ"ד אתחלתא דגאולה "ז"ע" דהיינו: ביום שיחול חג ז של פסח יחול בו ע עצמאות רח"ל וה' הטוב יכפר בעדי

פירוש: שורה א' - כוונתי היכן לעיל בשו"ת זבחי צדק החדשות שורה ב' וג' - על מש"כ בסוף התשובה סי' קנ"ג חכם עובדיה (עבדאלה) סומך בשם החמ"י בס"ה הבאתי מש"כ אצלי בהכתי"ק לאחד קד' שורה ד' - על עצם העניין האם להוסיף המזמורים או לאו יעין הלומד במש"כ בספר מכתב מאליהו להגר"א מני

עמוד רע"ח בסוף העמוד והלאה א"ה ותח"י הגהה בכתי"ק לחכם בבלי על מש"כ הרב זבחי צדק משם החמ"י "שגינה הדבר ה"ר ז"ל" ונכתב בכת"י "הוא מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סי' י"ח אות ל"ה" נ.ב. עימ"ש בשו"ת מכתב מאליהו להגר"א מני שהו"ל בהתשע"ד שאלה נ"ד ושהו"ל בהתש"ף מכתב ג' שאלה ו'

אם זכרוני לא מטעני שלפני כעשרים שנה הראה לי ר' רחמים (קצין) זיאת משגיח דאז בישיבת "באר יהודה" יכב"ץ להגר"א טופיק ואח"כ משגיח בישיבת "אוהלי יוסף" יכב"ץ להגר"ע יוסף ואח"כ משגיח בישיבת "אבני נזר" יכב"ץ להג"ז הכהן ואף נחשב למקורבו דחכם שלמה זעפרני מהר נוף תמונת חכם חיים פלאג'י

אולי גם שם זה בנו האחר של ר' אליהו מני ר' אברהם ברוך מני בעל ספר "ברוך אברהם"

וצר לי מאוד עד בלי די על שלא זכרו שרים ס"ט, מהומה ממש"כ לעיל על מנהג ירושלים ת"ו ואגפיה עיי"ש בברכת וקבל האמת מועדים לשמחה!

בשו"ת עולת יצחק הנ"ל הביא טעמו בטוב טעם ודעת עיי"ש, והביאם בספר יוסף לקח עמוד ק"י שם אות ב'

ומיהו וז"ל הטהורה של הגר"א מני בספרו מנהגי בית יעקב בחברון מערכת חודש ניסן אות מ"ח "ברכת העומר אחר גמר עלינו לשבח וכן בשאר הימים" עיי"ש ועוד עימש"כ בספר דברי שלום ח"ב מועדים פרק נ' שאלה ז' וז"ל "ונהגו לספור ספירת העומר לאחר אמירת עלינו לשבח" עיי"ש ועוד עימש"כ בספר מאמר מרדכי להראש"ל הרמ"א חלק...

הנה אמרת כדברי ב"ה ואבאר הדברים שנת התשפ"ה לעת עתה עוי"ח יותר נופל על לשון הרי"ח הטוב מיותר על פני החדש הנ"ל פסח כשר ושמח! עד כאן רזא דיחודא

דרך אגב: רבות ממש"כ הם החדש, באו מכוח מקורות הספרים של הרי"ח הטוב שהו"ל ע"י סאלם ספרים (מזרחי) מכתי"ק בשנים האחרונות ביררו מה ביררו להביא את לשון הרב ותו לא מידי בבחינת העתק הדבק זה גם אתה יכול לעשות (אא"כ לא עברת כדבעי) תעשה ותצליח נ.ב. אם דברי לא היו נשמעים שעוי"ח יותר ע"ד הבא"ח מאשר החדש...

"עוד מעט וסקלוני" שקר וכזב! בושה בושה בושה בושה בושה כי בשלהי שנת התשע"ז שהו"ל הוא שם מותקן היטב הדק כדברי וחזור בך. שבת שלום ומבורך!

"ותשקוט הארץ" וא"כ יפה מאוד לדעת שסידור עוי"ח הוא יותר קרוב מדוייק הדק היטב לדעת הרי"ח הטוב יותר מהסידור הנ"ל כי לעיל הבאתי כ6 דברים שבסידור החדש שהו"ל לא מבורר עדין היטב עיי"ש הן מב' תפילות שלא הובא שם הן מב' נוסחאות שהבא"ח הביא והן לא ס"ל הכי וכעז"ה עיי"ש ועוד חזון למועד

"והאחד בא לשפוט" וכבר הובא לעיל מה שורש הדבר שעוי"ח כתב בכריכה עם פסקיו וכו' ובשער הסידור בצרוף הלכות עיי"ש דהיינו לאו דווקא לעומת הסידור החדש כתוב שהוא "לרבנו יוסף חיים" דהיינו ולא אחר ואין זולתו