סידור לימודי לימות החול של הבן איש חי מבואר

[יעקב הבבלי]

ערב טוב
לא הבינותי מאומה.

עי' שו"ע אור"ח סי' פ"ט הלכה ב'.

 

[פשוט]

עי' שו"ע אור"ח סי' פ"ט הלכה ב'.

עיינתי
לא, לא זו הסיבה שהשתמשתי בלשון זו. אני ב"ה הייתי כבר אחר תפילה.
וסתם יצא בארמית בלי כוונה מסוימת.
יומא טבא.

 

[החש בראשו]

ולפטור בלא כלום אי אפשר
כי היות ונכתב על הכריכה 'סידור תפילה בא"ח לימות החול לרבנו יוסף חיים זיע"א מבגדאד'
ולא נכתב "עם פסקיו ונוסחאותיו של מו"ר עט"ר רשכבה"ג רבנו יוסף חיים זצוק"ל"
דהיינו מה שהו"ל ע"י ישיבת הרב הלל אינו משתמע לשתי פנים שלא אחרת היא הסידור והוא אך ורק ע"פ הבא"ח
אז ח"ו שלא יהיה בזיון לכבוד תורת הרי"ח הטוב
אציגה ב' דברים ע"מ שידע האדם שהסידור שהו"ל ע"י חברת אהבת שלום לא בדיוק מדויק לרבנו יוסף חיים
א' - בעוי"ח הלכות ש"ר פרשת ויגש הלכה ג' וז"ל: "כשאומר למנצח בנגינת מזמור שיר המצוייר בצורת המנורה על קלף או ניר יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל ולא יניח הציור מושכב ושטוח לפניו"
ואח"כ יראה הלומד מש"כ בבא"ח ש"ר פרשת בשלח הלכה כ"ג וז"ל: "קודם אלוהי נצור יש נוהגים לומר מזמור שיר למעלות אשא וכו' ומטו ביה משם הרב מנחם עזריה ז"ל ובדברי רבנו האר"י ז"ל לא נזכר זה אך בספר הכוונות כתוב לומר מזמור אלוהים יחוננו בצורת המנורה קודם אלוהי נצור עיי"ש"
ואח"כ יפתח הלומד מש"כ בבא"ח ש"ר פרשת יתרו הלכה י"ז וז"ל: "אם מתפלל בסידור שאין תפילת העמידה שלימה בו במקום אחד אלא צריך להתפלל בו משני מקומות לא יהפך בדפים בתפילתו אלא יצין מקום השני קודם התפילה בדבר כדי שיתפלל מתוכו בלתי חיפוש"
וכאן הבן שואל על מה ולמה לא להביא את צורת המנורה לפני אלוהי נצור למה אני הק' צריך להיות טרוד לפתוח באמצע הלחש לקודם ברוך שאמר ששם יש מנורה ממש מיוחדת לא חשבתי לפתוח ולהכין כנזכר בפרשת יתרו הנ"ל כי בודאי ובודאי הכל יהיה ערוך לפני ללא עוררין כי אם הבא"ח היה חי זה נראה בפרסום הנ"ל שהוא היה בודאי מתפלל בזה
ב' - בבא"ח ש"ר פרשת מקץ הלכה ו' וז"ל: "אפי' הזמירות לא היה אומר רבנו האר"י ז"ל בקול רם כדי להראות הכנעה ורק ביום שבת היה מרים קולו בנעימה מעט יותר ממנהגו מעט יותר ממנהגו בחול לכבוד שבת וכשהיה קורא איזה פסוק מתנ"ך בתוך התפילות דמיושב היה קורא טעמים שלו"
וכאן הבן שואל למה לא צינו את מקור הפסוקים שבכל סדר התפילה בכל אורך הסידור כי איך ידע האדם את ההניגון בו הוא צ"ל כי שונה תורה מנביאים או מכתובים וכעז"ה כמו שעשה בזמנו ר' צאלח מנצור בסידור תפילת ישרים בהסכת והמצלת הגרב"ץ חזן והגר"א זליכא הכהן אביו דחכם שלום שהיו מגדולי תלמידי הרי"ח הטוב כאן בא"י זיע"א ועל אודות סידור תפילת ישרים האם הוא בדרך הרי"ח הטוב כדבעי הדק היטב עימ"ש באחד המאמרים בסו"ס הרי"ח הטוב של ר' אבישי בר אושר יצ"ו
(א"ה עיין בבא"ח ש"ש פרשת חיי שרה הלכה ה' בעניין שצ"ל במנחת שב"ק "ומי כעמך כישראל" כי כן הוא בהרש"ש ובסוף דבריו כתב הרב וז"ל: "וכיוצא בזה מצינו באמירת מגדול וכו' בברכת המזון דבשבת אומרים מגדול כמו"ש בנביאים ובחול מגדיל כמו"ש בכתובים" וכן הוא במקבציאל ש"ש פרשת חיי שרה הלכה ח' בסופו עי"ש וראיתי במאמר בגליון רב ברכות חידוש יפה בזה דלכאורה מה רצה עוד ללמד לאחר שרבנו הרש"ש כתב מה לעשות אז נלע"ד שהרב רצה גם ללמדנו את עניין הטעמים כנ"ל כי גם ככה זה פסוקים שיש בהם קרי וכתיב אז למה שלא יגיד בשבת קרי ובחול כתיב או להיפך אלא כנ"ל את עניין הטעמים ע"פ האר"י החי הנ"ל ואכמ"ל עיי"ש)
נ.ב. מה שלא פיסקתי את הנ"ל כי כן הוא בסידור שהו"ל ע"י הישיבה הנ"ל בכל אורך הסדר של הסידור בכל מקום שהובא בו פסוקים מהתורה עיי"ש

משום מה זה נראה כאילו אתה מתלונן, אפשר להעיר ובוודאי להאיר, אבל למה בצורת תלונה?

ותרגז בטני, ולא יכול להתאפק, האומנם בקצירת האומ'ר
כל מקום שהבא"ח לא גילה דעתו כלל ועיקר
למרות שהגר"ח פלאג'י והכה"ח והאורל"צ ושאר גדולי חכמי יהדות ספרד כן גילו דעתם
הם הלכו להם ע"פ הכלל בהלכה המסורה להם ע"פ חוכמת השטות והנבזת והשפלה והמדוכה והגסת הרוח
והיא שהיכן שמופת הדור אביר הרועים מאור ישראל חכם עובדיה גילה דעתו הם הלכו נגד
אולי כנראה יש בזה סוד ע"פ הסוד שמאבד טיפות ומיהו ואני אין לי עסק בנסתרות
נ.ב. כמה להודות לה' שלא כתוב לשמור שבת ולהניח תפילין וכעז"ה בספרי הגר"ע יוסף "ותן לחכם ויחכם"

לא נכון. פשוט דרך הפסיקה שלהם אחרת ממרן זצ"ל ול"צ לקצוף ולהתרגז.

לגבי כריעה בבריך שמיה
את"ל שהם אזלינן אחר מש"כ בכה"ח (למרות שהלכה למעשה כל חכמי בבל אזלינן בהא כדברי היבי"א עימ"ש בשו"ת תפארת יעקב מוצפי)
אז למה בדין וידוי בלחש בשמע קולינו במנחה הם החליטו להתעלם מדברי הכה"ח משם הזוהר הקדוש וכ"כ במדבר קדמות

פשוט לא נכון.
בבריך שמיה הם נטו לפסוק כהכה"ח ואילו לגבי וידוי שהראשון שציין את זה הוא החיד"א והוא עצמו לא חילק הין התפילות השונות.

סתם שתדע שהגישה הזו לא משכנעת.

 

[יעקב הבבלי]

משום מה זה נראה כאילו אתה מתלונן, אפשר להעיר ובוודאי להאיר, אבל למה בצורת תלונה?

לא נכון. פשוט דרך הפסיקה שלהם אחרת ממרן זצ"ל ול"צ לקצוף ולהתרגז.

פשוט לא נכון.
בבריך שמיה הם נטו לפסוק כהכה"ח ואילו לגבי וידוי שהראשון שציין את זה הוא החיד"א והוא עצמו לא חילק הין התפילות השונות.

סתם שתדע שהגישה הזו לא משכנעת.

א' אני כותב ולא מנסה לשכנע ולא רוגז ולא קוצף וכל אחד וצורת כתיבתו
ב' ודרך פסיקה לדחוק פוסק שהוא ראה וחזה פני קודש הרי"ח הטוב והביא סמוכים מדברי הזוה"ק (הכה"ח)
מפני שהפוסק השני הוא ראשון שציין וכו' זה קצת נשמע לא נחמד ועל דרך פסיקה חדשה כזו לא שמענו מעולם
ערב טוב!

 

[ממרן עד מרן]

וכאן הבן שואל על מה ולמה לא להביא את צורת המנורה לפני אלוהי נצור למה אני הק' צריך להיות טרוד לפתוח באמצע הלחש לקודם ברוך שאמר ששם יש מנורה

וכאן הבן שואל למה לא צינו את מקור הפסוקים שבכל סדר התפילה בכל אורך הסידור כי איך ידע האדם את ההניגון בו הוא צ"ל כי שונה תורה מנביאים או מכתובים

מה נתעוררת היום והלום

עיין בסידור עוד יוסף חי [יו"ח מזרחי] שעשה בסידור ע"פ הלכות והליכות בא"ח [כלשונו], ובכל הנ"ל בדיוק הוא תמצאנו גם שם, הן בשמו"ע גבי המנורה, והן גבי הפסוקים.
ומה פרצת עליך פרץ רק עתה בשנת תשפ"ה על הסידור הנ"ל, [איפה היית שנים רבות לאחור, בסידור עוד יוסף חי???]

 

[יעקב הבבלי]

מה נתעוררת היום והלום

עיין בסידור עוד יוסף חי [יו"ח מזרחי] שעשה בסידור ע"פ הלכות והליכות בא"ח [כלשונו], ובכל הנ"ל בדיוק הוא תמצאנו גם שם, הן בשמו"ע גבי המנורה, והן גבי הפסוקים.
ומה פרצת עליך פרץ רק עתה בשנת תשפ"ה על הסידור הנ"ל, [איפה היית שנים רבות לאחור, בסידור עוד יוסף חי???]

"והאחד בא לשפוט"
וכבר הובא לעיל מה שורש הדבר
שעוי"ח כתב בכריכה עם פסקיו וכו' ובשער הסידור בצרוף הלכות עיי"ש דהיינו לאו דווקא
לעומת הסידור החדש כתוב שהוא "לרבנו יוסף חיים" דהיינו ולא אחר ואין זולתו

 

[ממרן עד מרן]

"והאחד בא לשפוט"
וכבר הובא לעיל מה שורש הדבר
שעוי"ח כתב בכריכה עם פסקיו וכו' ובשער הסידור בצרוף הלכות עיי"ש דהיינו לאו דווקא
לעומת הסידור החדש כתוב שהוא "לרבנו יוסף חיים" דהיינו ולא אחר ואין זולתו

בסידור החדש נכתב בזה"ל
"כולל הלכות ביאורים ומוסרים וסדרי לימודים ותפלות מלוקטים מכל ספרי רבינו יוסף חיים זיע"א מבגדאד".

ובסידור עוד יוסף חי נכתב בזה"ל
"ובצרוף הלכות והליכות בקשות ותחינות מספרי רבינו הגדול וכו'"

ושניהם לדבר אחד נתכוונו ועשו, ואין הבדל, ומה שכתבו בסידור הנ"ל לרבינו יוסף חיים פירשו [כפי שהבאתי לשונם בהדגשה] דהכוונה להלכות והביאורים ומוסרים וכו', וממש כסידור עוד יוסף חי.

 

[יעקב הבבלי]

בסידור החדש נכתב בזה"ל
"כולל הלכות ביאורים ומוסרים וסדרי לימודים ותפלות מלוקטים מכל ספרי רבינו יוסף חיים זיע"א מבגדאד".

ובסידור עוד יוסף חי נכתב בזה"ל
"ובצרוף הלכות והליכות בקשות ותחינות מספרי רבינו הגדול וכו'"

ושניהם לדבר אחד נתכוונו ועשו, ואין הבדל, ומה שכתבו בסידור הנ"ל לרבינו יוסף חיים פירשו [כפי שהבאתי לשונם בהדגשה] דהכוונה להלכות והביאורים ומוסרים וכו', וממש כסידור עוד יוסף חי.

"ותשקוט הארץ"
וא"כ יפה מאוד לדעת שסידור עוי"ח הוא יותר קרוב מדוייק הדק היטב לדעת הרי"ח הטוב יותר מהסידור הנ"ל
כי לעיל הבאתי כ6 דברים שבסידור החדש שהו"ל לא מבורר עדין היטב עיי"ש
הן מב' תפילות שלא הובא שם הן מב' נוסחאות שהבא"ח הביא והן לא ס"ל הכי וכעז"ה עיי"ש ועוד חזון למועד

 

[יעקב הבבלי]

מה נתעוררת היום והלום

הן בשמו"ע גבי המנורה,

"עוד מעט וסקלוני"
שקר וכזב! בושה בושה בושה בושה בושה
כי בשלהי שנת התשע"ז שהו"ל הוא שם מותקן היטב הדק כדברי
וחזור בך.
שבת שלום ומבורך!

 

[ממרן עד מרן]

שקר וכזב! בושה בושה בושה בושה בושה
כי בשלהי שנת התשע"ז שהו"ל הוא שם מותקן היטב הדק כדברי
וחזור בך.

הנה אמרת כדברי ב"ה, ואבאר הדברים
שהנך מודה דעד שנת תשע"ז לא עשו כן, ובאמת אני הסתכלתי בשנת תשס"ה מהדורה שביעית, ועד אז לא עשו כן
א"כ סידור עוד יוסף חי אחרי 20 שנה שהוציא אין ספור מהדורות רק אז נזכר להוסיף ולתקן
ואילו הסידור הנ"ל רק מהד' ראשונה ורק יצא, וכבר אתה נזעק?? וכו' וכו'?

"עוד מעט וסקלוני"

ויבקשו העם לרגום אותם באבנים

שבת שלום ומבורך!

ופסח כשר ושמח

 

[ממרן עד מרן]

כי לעיל הבאתי כ6 דברים שבסידור החדש שהו"ל לא מבורר עדין היטב עיי"ש

אני בטוח שאם אראה הסידורים לפני ואשווה ביניהם, אני אמצא לפחות פי כמה וכמה אבל להיפך.
דהיינו- שהסידור החדש עשו וביררו היטב, ואילו בסידור עוד יוסף חי לא עשו ולא כתבו.

 

[יעקב הבבלי]

אני בטוח שאם אראה הסידורים לפני ואשווה ביניהם אני אמצא לפחות פי כמה וכמה אבל להיפך

דרך אגב: רבות ממש"כ הם החדש, באו מכוח מקורות הספרים של הרי"ח הטוב שהו"ל ע"י סאלם ספרים (מזרחי) מכתי"ק בשנים האחרונות

דהיינו- שהסידור החדש עשו וביררו היטב, ואילו בסידור עוד יוסף חי לא עשו ולא כתבו.

ביררו מה ביררו להביא את לשון הרב ותו לא מידי בבחינת העתק הדבק זה גם אתה יכול לעשות
(אא"כ לא עברת כדבעי)
תעשה ותצליח
נ.ב. אם דברי לא היו נשמעים שעוי"ח יותר ע"ד הבא"ח מאשר החדש הנ"ל למה לי האי
אך דע עקא שבא"י סידור זה לא צלח כדבעי כמו עוי"ח מפני הנ"ל ועוד דברים שהשתיקה יפה להם
ובא מר עיני נר"ו וקנה המהדורה ובחו"ל זה הולך
כמו שהיה לפני שנה שהו"ל ע"י חברי מכון תקומה לעם (אהבת שלום) לר' יוסף בן הגרי"מ הלל ה' חלקים עה"ת עם מקרא ורש"י וג' פירושי הבא"ח עה"ת 260 ש"ח
(א"ה: לעומת סאלם ספרים ט' פירושים של הרי"ח הטוב עה"ת ב300 ש"ח)
וגם בזה בס"ד כתבתי מה שכתבתי ואכמ"ל ובזה גם כל המשקיעים בא"י (לדוגמא השותף של אברמוביץ וד"ל) החזירו למו"ל המהדורה ובא עיני הנ"ל הי"ו וקנה ומוכר בחו"ל

 

[יעקב הבבלי]

הנה אמרת כדברי ב"ה ואבאר הדברים
שנת התשפ"ה לעת עתה עוי"ח יותר נופל על לשון הרי"ח הטוב מיותר על פני החדש הנ"ל
פסח כשר ושמח!
עד כאן רזא דיחודא

 

[ממרן עד מרן]

(אא"כ לא עברת כדבעי)

לא עברתי בכלל, וכפי שכתבתי בלשוני לעיל שאני בטוח "שאם אראה" וכו'

להביא את לשון הרב ותו לא מידי בבחינת העתק הדבק זה גם אתה יכול לעשות

א. לא הבנתי מה אתה רוצה שיבארו דבריו?, דבריו מבוררים לקורא, ואין צורך יותר מלהביא לשון הבא"ח לכל מקום שראוי.
ב. וכי בסידור עוי"ח זה לא כך??

אך דע עקא שבא"י סידור זה לא צלח כדבעי כמו עוי"ח

כמדומני שהסידור החדש יצא רק השנה [כפי שנכתב שם תשפ"ה] ואילו סידור עוי"ח הוא כ- 20 שנה ומעלה, א"כ מה ההשוואה בכלל.

שנת התשפ"ה לעת עתה עוי"ח יותר נופל על לשון הרי"ח הטוב מיותר על פני החדש הנ"ל

לעיל כתבת שהסידור החדש כתבו את לשון הבא"ח העתק הדבק, א"כ מה היא הלשון שיותר נופלת שיש בעוי"ח מהחדש?

פסח כשר ושמח!

אכי"ר

עד כאן רזא דיחודא

כבדרך הגב [אני סוטה מהנושא], אתה מרבה לדבר ברמזים ובמשלים ובחידות כמעט בכל תגובותיך, כך שקשה לי [לאדם פשוט שכמותי] לפעמים לרדת לסוף דעתך