סידור קול ציון להגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א

מישהו יכול קצת להסביר על הסידור והתוספות. אפילו מעט מהבושם הזה?
פשוט אן לי חנות לידי שאוכל לעיין בו ולראות.
טעם א"א להסביר.. ;)
כדאי שתרכוש אותו מאחד הנציגים באיזור מגוריך (אמור לעלות 45) ולא מהחנות שם בטח המחיר גבוה יותר..
גם מי שלא יתפלל בו בפועל, יקבל הארה ומשמעות אחרת בתפילות וקרבת ה'. גם יש בו כוונות (פשטיות - כלשונו של הגרב"צ) שמסוגלות לקבלת התפילות ולשמירה והגנה במשך כל השנה מפי ספרים וסופרים ובפרט מרבנו האר"י והמקובלים ז"ל.
 
דומה קצת לסידור "עבודת הקודש"
%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-1.jpg
 
לפני שאני שואל את השאלה שלי באמת להבין כי יש לי את הסידור הנ"ל ואיני משתמש בו, אני מציג מה שהשיב הגאון שליט"א
וכאן אני שואל מדברי מרן החיד"א במחזיק ברכה סימן עד"ר אות ג':
1663886834553.png

ועוד כתב בסימן תפט אות ג'
1663886969436.png
והכוונות שציטט הגאון שליט"א מהחיד"א הם רק בשם ה' ולא בשאר מילות התפילה? אשמח מאוד אם מישהו יוכל ליישב את דעתי.
 
לפני שאני שואל את השאלה שלי באמת להבין כי יש לי את הסידור הנ"ל ואיני משתמש בו, אני מציג מה שהשיב הגאון שליט"א
וכאן אני שואל מדברי מרן החיד"א במחזיק ברכה סימן עד"ר אות ג':
הצג קובץ מצורף 5211

ועוד כתב בסימן תפט אות ג'
הצג קובץ מצורף 5212
והכוונות שציטט הגאון שליט"א מהחיד"א הם רק בשם ה' ולא בשאר מילות התפילה? אשמח מאוד אם מישהו יוכל ליישב את דעתי.
יש כוונות לא רק בשמות הקודש. אבל כתבתי כמה פעמים מה שאומר וחוזר וכותב מורנו הרב שליט"א שכוונות אלו הם כוונות פשטיות ולא קרב זה אל זה לכוונות האר"י כידוע. ויש גם ספר סידור הרש"ש בהוצאת המכון ובהערות והגהות של ציס"ע חכם סלמן מוצפי ע"ה והם המוגדרות ככוונות האר"י ולא מה שמופיע בסידור "קול ציון".
זאת ועוד שכמה פעמים בשיעורים אמר שותר אף לכוון אותם בימי העומר ובשנת השמיטה כי אינם כוונות כלל שאותם התכוונו ואסרו בימים אלו חכמי הקבלה, ואתה דע לך!

שאלה - 165189
לכבוד הרב שלום
הרב אנחנו לומדים את הספר של הרב שופר בציון וראינו מעט את הכוונות האם יהיה מותר לכוון אותם אם אנחנו מבינים את פשטן של הדברים או שמא יש בזה קיצוץ בנטיעות?
תשובה
אפשר כי הם כוונות פשטיות
 
ביררתי אצל רבני המערכת, ונאמר לי כי ההוראה של הגרב"צ שליט"א ללכת בדרך כלל כשיטתו של מרן זיע"א, אלא אם מרן לא מכריע בסכינא חריפא, כמו למשל, שמרן כותב שהמנהג שלא לומר ברכי נפשי בליל ר"ח, ובסידור מובא שנוהגים כן לומר. אבל בהלכות הוא נזהר שלא לחלוק על מרן ח"ו.
עם זאת, כאשר מצוטט לשם יחוד מלשון חכמים, ההוראה שלא לשנות מאומה מהמקור. ולכן גם בלשם יחוד שלפני ספירת העומר, מובא בתחילה לשם יחוד של הבא"ח ושם כתב גם מ"ע, אך לאחר מכן מובא הנוסח המקובל, בהשמטת המילים הללו, וכן עוד הרבה.
ולכן, לענין השאלה בלשם יחוד הנ"ל, כיון שזה לשונו של הבא"ח, לפיכך לא נגעו בזה.
 
מישהו יכול קצת להסביר על הסידור והתוספות. אפילו מעט מהבושם הזה?
פשוט אן לי חנות לידי שאוכל לעיין בו ולראות.
יש מוקדים בכל הארץ כמבו' כאן. כמו"כ כאן אפשר לרכוש ולראות דוגמא.
כמו שכתבו הרבנים א"א להסביר במילים אבל זה יופי ואומנות שאין כדוגמתא לעשות בכלי אחד פי' פשוט כמו שאוהבים לשמוע מהרב מוצפי ומצד שני גם לראות כוונות פשוטות. משהו מיוחד.
דומה קצת לסידור "עבודת הקודש"
%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-1.jpg
זה ממש לא נכון. אין מה להשוות גם מבחינת העיצוב והעימוד, וגם מבחינת שאין את הפי' הפשוט ואין הלכות.
ביררתי אצל רבני המערכת, ונאמר לי כי ההוראה של הגרב"צ שליט"א ללכת בדרך כלל כשיטתו של מרן זיע"א, אלא אם מרן לא מכריע בסכינא חריפא, כמו למשל, שמרן כותב שהמנהג שלא לומר ברכי נפשי בליל ר"ח, ובסידור מובא שנוהגים כן לומר. אבל בהלכות הוא נזהר שלא לחלוק על מרן ח"ו.
עם זאת, כאשר מצוטט לשם יחוד מלשון חכמים, ההוראה שלא לשנות מאומה מהמקור. ולכן גם בלשם יחוד שלפני ספירת העומר, מובא בתחילה לשם יחוד של הבא"ח ושם כתב גם מ"ע, אך לאחר מכן מובא הנוסח המקובל, בהשמטת המילים הללו, וכן עוד הרבה.
ולכן, לענין השאלה בלשם יחוד הנ"ל, כיון שזה לשונו של הבא"ח, לפיכך לא נגעו בזה.
אני מבין מדבריך שני כללים בדבריו: א. הולכים כדבריו של מרן אך במנהג שמזכיר מרן כן יזכיר ב. כשמביאים מרבנו יו"ח גם אם מרן חולק לא משנים בגוף התפילה.
יש כוונות לא רק בשמות הקודש. אבל כתבתי כמה פעמים מה שאומר וחוזר וכותב מורנו הרב שליט"א שכוונות אלו הם כוונות פשטיות ולא קרב זה אל זה לכוונות האר"י כידוע. ויש גם ספר סידור הרש"ש בהוצאת המכון ובהערות והגהות של ציס"ע חכם סלמן מוצפי ע"ה והם המוגדרות ככוונות האר"י ולא מה שמופיע בסידור "קול ציון".
זאת ועוד שכמה פעמים בשיעורים אמר שותר אף לכוון אותם בימי העומר ובשנת השמיטה כי אינם כוונות כלל שאותם התכוונו ואסרו בימים אלו חכמי הקבלה, ואתה דע לך!

שאלה - 165189
לכבוד הרב שלום
הרב אנחנו לומדים את הספר של הרב שופר בציון וראינו מעט את הכוונות האם יהיה מותר לכוון אותם אם אנחנו מבינים את פשטן של הדברים או שמא יש בזה קיצוץ בנטיעות?
תשובה
אפשר כי הם כוונות פשטיות
זה שמעתי מאחד מנכדיו כדבריך.

ואני האמת אוחז הכי מגישה זו של הגרב"צ שליט"א שהוא כדברי המקובלים ומקובל בעצמו ועם זאת משמיע תמיד דעתו של מרן זיע"א, וגם ידוע אהבתו למרן שליט"א, ולוואי שהיינו זוכים לימים של פעם שהרב מוצפי היה באיתנו והיה מידי ליל שבת מלווה את הרב יצחק יוסף לביתו, וזה היה עוד קודם שהיו מתגודדים סביב מרן שליט"א היה מלווה אותו לביתו.

נ.ב. בזמנו הופיע כאן ניק בשם @מכון בני ציון ואמר שיענה כאן על שאלות וכדו', לצערנו לא רואים שחזר שוב, מדוע? חבל מאוד.
 
לפני שאני שואל את השאלה שלי באמת להבין כי יש לי את הסידור הנ"ל ואיני משתמש בו, אני מציג מה שהשיב הגאון שליט"א
וכאן אני שואל מדברי מרן החיד"א במחזיק ברכה סימן עד"ר אות ג':
הצג קובץ מצורף 5211

ועוד כתב בסימן תפט אות ג'
הצג קובץ מצורף 5212
והכוונות שציטט הגאון שליט"א מהחיד"א הם רק בשם ה' ולא בשאר מילות התפילה? אשמח מאוד אם מישהו יוכל ליישב את דעתי.
יש כוונות לא רק בשמות הקודש. אבל כתבתי כמה פעמים מה שאומר וחוזר וכותב מורנו הרב שליט"א שכוונות אלו הם כוונות פשטיות ולא קרב זה אל זה לכוונות האר"י כידוע. ויש גם ספר סידור הרש"ש בהוצאת המכון ובהערות והגהות של ציס"ע חכם סלמן מוצפי ע"ה והם המוגדרות ככוונות האר"י ולא מה שמופיע בסידור "קול ציון".
זאת ועוד שכמה פעמים בשיעורים אמר שותר אף לכוון אותם בימי העומר ובשנת השמיטה כי אינם כוונות כלל שאותם התכוונו ואסרו בימים אלו חכמי הקבלה, ואתה דע לך!

שאלה - 165189
לכבוד הרב שלום
הרב אנחנו לומדים את הספר של הרב שופר בציון וראינו מעט את הכוונות האם יהיה מותר לכוון אותם אם אנחנו מבינים את פשטן של הדברים או שמא יש בזה קיצוץ בנטיעות?
תשובה
אפשר כי הם כוונות פשטיות
וכעת ראיתי באתר שענה כך:

שאלה - 259037
לכבוד הרב שליטא. האם הכוונות שיש בסידור קול ציון לחול ולשבת מתאימים לבני התורה עם הכוונות?
תשובה
נראה לי כאילו שלא למדת בספר בין איש חי מימיך, כי כוונת השמות מתאימה לכל אדם.
ורק בכוונות שבסידור הרש"ש זיע"א החמירו.
 
חזור
חלק עליון