סידור לימודי לימות החול של הבן איש חי מבואר

[אושרי רביב]

ספר מדהים!

סידור תפילה - בן איש חי לימות החול / לרבינו יוסף חיים מבגדאד זצוק"ל הוצאת אהבת שלום|סידור הבן איש חי|סדור תפלה בן איש חי|סידור לימות החול ע"פ פסקי הבן איש חי זצוקל

כולל הלכות ביאורים ומוסרים וסדרי לימודים ותפלות מלוקטים מכל ספרי רבינו יוסף חיים זיע"א מבגדאד. יוצא לאור על ידי מכון להוצאת ספרים וכתבי יד אהבת שלום • יד שמואל פרנקו. פעיה"ק ירושלם תובב"א שנת תשפ"ה לפ"ק.

www.sefer.org.il

 

[יעקב הבבלי]

והעיקר חסר מהספר על דרכו של הרי"ח הטוב אשר כידוע לכל ת"ח והוא על התפילות ובקשות לכל עת וזמן
אך דע עקא שחסר שם כמה תפילות חשובות מכתי"ק של הרי"ח הטוב
ועל צבאם בקשת סדר תפילת ק"ש שעה"מ שמקורם ויסודם ע"פ כוונות האר"י החי שבפסוק "בידך הפקיד רוחי" ואין לי עסק בנסתרות
ויש רבות להאריך על הסידור או הספר הנ"ל אבל ח"ו בשביל לא להיות מתכבד בקלונם של אחרים די בזה ועוד חזון למועד

 

[גדי]

והעיקר חסר מהספר על דרכו של הרי"ח הטוב אשר כידוע לכל ת"ח והוא על התפילות ובקשות לכל עת וזמן
אך דע עקא שחסר שם כמה תפילות חשובות מכתי"ק של הרי"ח הטוב
ועל צבאם בקשת סדר תפילת ק"ש שעה"מ שמקורם ויסודם ע"פ כוונות האר"י החי שבפסוק "בידך הפקיד רוחי" ואין לי עסק בנסתרות
ויש רבות להאריך על הסידור או הספר הנ"ל אבל ח"ו בשביל לא להיות מתכבד בקלונם של אחרים די בזה ועוד חזון למועד

אם אתה חושב שהם רוצים להתחרות עם סידור עוד יוסף חי תנוח דעתך זה לא יצליח
זה לא דומה אחד לשני מה גם שמחירו כפול ומכופל מסידור עוד יוסף חי ויש בו הרבה דברים שלא קשורים לתפילה וקשה להתפלל כך

 

[ס"ט]

אם אתה חושב שהם רוצים להתחרות עם סידור עוד יוסף חי תנוח דעתך זה לא יצליח
זה לא דומה אחד לשני מה גם שמחירו כפול ומכופל מסידור עוד יוסף חי ויש בו הרבה דברים שלא קשורים לתפילה וקשה להתפלל כך

אולי הרב @יעקב מזרחי יישב לנו את העניין

 

[יעקב הבבלי]

ומה גם תפילה של שעת רצון בזמן עלות השחר וזאת התפילה שמועילה ג"כ לפרנסה שחיבר הרי"ח הטוב
(שנהגו לאומרה לאחר התפילה המיוסדת ע"פ הרש"ש בזמן עלות השחר)
לא הובא בספר שהו"ל ע"י חכמי מדרש ישיבת "אהבת שלום" יכב"ץ
ואמכ"ל כי זה לא אתר מורשת הרי"ח הטוב או מורשת הגאון המקובל הרב יעקב משה הלל או מורשת חכמי הח"ן

 

[עופר אליהו דמגיאן]

אם אתה חושב שהם רוצים להתחרות עם סידור עוד יוסף חי תנוח דעתך

איזה רעיון.
אבל מאיפה זה הגיע לך? לי בכלל היה נראה שאחרי שהם הוציאו סידור החיד"א- החליטו להוציא גם סידור בן איש חי שנראה באותה מתכונת!

 

[יעקב הבבלי]

ולפטור בלא כלום אי אפשר
כי היות ונכתב על הכריכה 'סידור תפילה בא"ח לימות החול לרבנו יוסף חיים זיע"א מבגדאד'
ולא נכתב "עם פסקיו ונוסחאותיו של מו"ר עט"ר רשכבה"ג רבנו יוסף חיים זצוק"ל"
דהיינו מה שהו"ל ע"י ישיבת הרב הלל אינו משתמע לשתי פנים שלא אחרת היא הסידור והוא אך ורק ע"פ הבא"ח
אז ח"ו שלא יהיה בזיון לכבוד תורת הרי"ח הטוב
אציגה ב' דברים ע"מ שידע האדם שהסידור שהו"ל ע"י חברת אהבת שלום לא בדיוק מדויק לרבנו יוסף חיים
א' - בעוי"ח הלכות ש"ר פרשת ויגש הלכה ג' וז"ל: "כשאומר למנצח בנגינת מזמור שיר המצוייר בצורת המנורה על קלף או ניר יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל ולא יניח הציור מושכב ושטוח לפניו"
ואח"כ יראה הלומד מש"כ בבא"ח ש"ר פרשת בשלח הלכה כ"ג וז"ל: "קודם אלוהי נצור יש נוהגים לומר מזמור שיר למעלות אשא וכו' ומטו ביה משם הרב מנחם עזריה ז"ל ובדברי רבנו האר"י ז"ל לא נזכר זה אך בספר הכוונות כתוב לומר מזמור אלוהים יחוננו בצורת המנורה קודם אלוהי נצור עיי"ש"
ואח"כ יפתח הלומד מש"כ בבא"ח ש"ר פרשת יתרו הלכה י"ז וז"ל: "אם מתפלל בסידור שאין תפילת העמידה שלימה בו במקום אחד אלא צריך להתפלל בו משני מקומות לא יהפך בדפים בתפילתו אלא יצין מקום השני קודם התפילה בדבר כדי שיתפלל מתוכו בלתי חיפוש"
וכאן הבן שואל על מה ולמה לא להביא את צורת המנורה לפני אלוהי נצור למה אני הק' צריך להיות טרוד לפתוח באמצע הלחש לקודם ברוך שאמר ששם יש מנורה ממש מיוחדת לא חשבתי לפתוח ולהכין כנזכר בפרשת יתרו הנ"ל כי בודאי ובודאי הכל יהיה ערוך לפני ללא עוררין כי אם הבא"ח היה חי זה נראה בפרסום הנ"ל שהוא היה בודאי מתפלל בזה
ב' - בבא"ח ש"ר פרשת מקץ הלכה ו' וז"ל: "אפי' הזמירות לא היה אומר רבנו האר"י ז"ל בקול רם כדי להראות הכנעה ורק ביום שבת היה מרים קולו בנעימה מעט יותר ממנהגו מעט יותר ממנהגו בחול לכבוד שבת וכשהיה קורא איזה פסוק מתנ"ך בתוך התפילות דמיושב היה קורא טעמים שלו"
וכאן הבן שואל למה לא צינו את מקור הפסוקים שבכל סדר התפילה בכל אורך הסידור כי איך ידע האדם את ההניגון בו הוא צ"ל כי שונה תורה מנביאים או מכתובים וכעז"ה כמו שעשה בזמנו ר' צאלח מנצור בסידור תפילת ישרים בהסכת והמצלת הגרב"ץ חזן והגר"א זליכא הכהן אביו דחכם שלום שהיו מגדולי תלמידי הרי"ח הטוב כאן בא"י זיע"א ועל אודות סידור תפילת ישרים האם הוא בדרך הרי"ח הטוב כדבעי הדק היטב עימ"ש באחד המאמרים בסו"ס הרי"ח הטוב של ר' אבישי בר אושר יצ"ו
(א"ה עיין בבא"ח ש"ש פרשת חיי שרה הלכה ה' בעניין שצ"ל במנחת שב"ק "ומי כעמך כישראל" כי כן הוא בהרש"ש ובסוף דבריו כתב הרב וז"ל: "וכיוצא בזה מצינו באמירת מגדול וכו' בברכת המזון דבשבת אומרים מגדול כמו"ש בנביאים ובחול מגדיל כמו"ש בכתובים" וכן הוא במקבציאל ש"ש פרשת חיי שרה הלכה ח' בסופו עי"ש וראיתי במאמר בגליון רב ברכות חידוש יפה בזה דלכאורה מה רצה עוד ללמד לאחר שרבנו הרש"ש כתב מה לעשות אז נלע"ד שהרב רצה גם ללמדנו את עניין הטעמים כנ"ל כי גם ככה זה פסוקים שיש בהם קרי וכתיב אז למה שלא יגיד בשבת קרי ובחול כתיב או להיפך אלא כנ"ל את עניין הטעמים ע"פ האר"י החי הנ"ל ואכמ"ל עיי"ש)
נ.ב. מה שלא פיסקתי את הנ"ל כי כן הוא בסידור שהו"ל ע"י הישיבה הנ"ל בכל אורך הסדר של הסידור בכל מקום שהובא בו פסוקים מהתורה עיי"ש

 

[ס"ט]

ולפטור בלא כלום אי אפשר
כי היות ונכתב על הכריכה 'סידור תפילה בא"ח לימות החול לרבנו יוסף חיים זיע"א מבגדאד'
ולא נכתב "עם פסקיו ונוסחאותיו של מו"ר עט"ר רשכבה"ג רבנו יוסף חיים זצוק"ל"
דהיינו מה שהו"ל ע"י ישיבת הרב הלל אינו משתמע לשתי פנים שלא אחרת היא הסידור והוא אך ורק ע"פ הבא"ח
אז ח"ו שלא יהיה בזיון לכבוד תורת הרי"ח הטוב
אציגה ב' דברים ע"מ שידע האדם שהסידור שהו"ל ע"י חברת אהבת שלום לא בדיוק מדויק לרבנו יוסף חיים
א' - בעוי"ח הלכות ש"ר פרשת ויגש הלכה ג' וז"ל: "כשאומר למנצח בנגינת מזמור שיר המצוייר בצורת המנורה על קלף או ניר יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל ולא יניח הציור מושכב ושטוח לפניו"
ואח"כ יראה הלומד מש"כ בבא"ח ש"ר פרשת בשלח הלכה כ"ג וז"ל: "קודם אלוהי נצור יש נוהגים לומר מזמור שיר למעלות אשא וכו' ומטו ביה משם הרב מנחם עזריה ז"ל ובדברי רבנו האר"י ז"ל לא נזכר זה אך בספר הכוונות כתוב לומר מזמור אלוהים יחוננו בצורת המנורה קודם אלוהי נצור עיי"ש"
ואח"כ יפתח הלומד מש"כ בבא"ח ש"ר פרשת יתרו הלכה י"ז וז"ל: "אם מתפלל בסידור שאין תפילת העמידה שלימה בו במקום אחד אלא צריך להתפלל בו משני מקומות לא יהפך בדפים בתפילתו אלא יצין מקום השני קודם התפילה בדבר כדי שיתפלל מתוכו בלתי חיפוש"
וכאן הבן שואל על מה ולמה לא להביא את צורת המנורה לפני אלוהי נצור למה אני הק' צריך להיות טרוד לפתוח באמצע הלחש לקודם ברוך שאמר ששם יש מנורה ממש מיוחדת לא חשבתי לפתוח ולהכין כנזכר בפרשת יתרו הנ"ל כי בודאי ובודאי הכל יהיה ערוך לפני ללא עוררין כי אם הבא"ח היה חי זה נראה בפרסום הנ"ל שהוא היה בודאי מתפלל בזה
ב' - בבא"ח ש"ר פרשת מקץ הלכה ו' וז"ל: "אפי' הזמירות לא היה אומר רבנו האר"י ז"ל בקול רם כדי להראות הכנעה ורק ביום שבת היה מרים קולו בנעימה מעט יותר ממנהגו מעט יותר ממנהגו בחול לכבוד שבת וכשהיה קורא איזה פסוק מתנ"ך בתוך התפילות דמיושב היה קורא טעמים שלו"
וכאן הבן שואל למה לא צינו את מקור הפסוקים שבכל סדר התפילה בכל אורך הסידור כי איך ידע האדם את ההניגון בו הוא צ"ל כי שונה תורה מנביאים או מכתובים וכעז"ה כמו שעשה בזמנו ר' צאלח מנצור בסידור תפילת ישרים בהסכת והמצלת הגרב"ץ חזן והגר"א זליכא הכהן אביו דחכם שלום שהיו מגדולי תלמידי הרי"ח הטוב כאן בא"י זיע"א ועל אודות סידור תפילת ישרים האם הוא בדרך הרי"ח הטוב כדבעי הדק היטב עימ"ש באחד המאמרים בסו"ס הרי"ח הטוב של ר' אבישי בר אושר יצ"ו
(א"ה עיין בבא"ח ש"ש פרשת חיי שרה הלכה ה' בעניין שצ"ל במנחת שב"ק "ומי כעמך כישראל" כי כן הוא בהרש"ש ובסוף דבריו כתב הרב וז"ל: "וכיוצא בזה מצינו באמירת מגדול וכו' בברכת המזון דבשבת אומרים מגדול כמו"ש בנביאים ובחול מגדיל כמו"ש בכתובים" וכן הוא במקבציאל ש"ש פרשת חיי שרה הלכה ח' בסופו עי"ש וראיתי במאמר בגליון רב ברכות חידוש יפה בזה דלכאורה מה רצה עוד ללמד לאחר שרבנו הרש"ש כתב מה לעשות אז נלע"ד שהרב רצה גם ללמדנו את עניין הטעמים כנ"ל כי גם ככה זה פסוקים שיש בהם קרי וכתיב אז למה שלא יגיד בשבת קרי ובחול כתיב או להיפך אלא כנ"ל את עניין הטעמים ע"פ האר"י החי הנ"ל ואכמ"ל עיי"ש)
נ.ב. מה שלא פיסקתי את הנ"ל כי כן הוא בסידור שהו"ל ע"י הישיבה הנ"ל בכל אורך הסדר של הסידור בכל מקום שהובא בו פסוקים מהתורה עיי"ש

תחזקנה ידיך רבי יעקב. שפתיים ישק משיב דברים נכוחים.

 

[יעקב הבבלי]

ותרגז בטני, ולא יכול להתאפק, האומנם בקצירת האומ'ר
כל מקום שהבא"ח לא גילה דעתו כלל ועיקר
למרות שהגר"ח פלאג'י והכה"ח והאורל"צ ושאר גדולי חכמי יהדות ספרד כן גילו דעתם
הם הלכו להם ע"פ הכלל בהלכה המסורה להם ע"פ חוכמת השטות והנבזת והשפלה והמדוכה והגסת הרוח
והיא שהיכן שמופת הדור אביר הרועים מאור ישראל חכם עובדיה גילה דעתו הם הלכו נגד
אולי כנראה יש בזה סוד ע"פ הסוד שמאבד טיפות ומיהו ואני אין לי עסק בנסתרות
נ.ב. כמה להודות לה' שלא כתוב לשמור שבת ולהניח תפילין וכעז"ה בספרי הגר"ע יוסף "ותן לחכם ויחכם"

 

[פשוט]

ותרגז בטני, ולא יכול להתאפק, האומנם בקצירת האומ'ר
כל מקום שהבא"ח לא גילה דעתו כלל ועיקר
למרות שהגר"ח פלאג'י והכה"ח והאורל"צ ושאר גדולי חכמי יהדות ספרד כן גילו דעתם
הם הלכו להם ע"פ הכלל בהלכה המסורה להם ע"פ חוכמת השטות והנבזת והשפלה והמדוכה והגסת הרוח
והיא שהיכן שמופת הדור אביר הרועים מאור ישראל חכם עובדיה גילה דעתו הם הלכו נגד
אולי כנראה יש בזה סוד ע"פ הסוד שמאבד טיפות ומיהו ואני אין לי עסק בנסתרות
נ.ב. כמה להודות לה' שלא כתוב לשמור שבת ולהניח תפילין וכעז"ה בספרי הגר"ע יוסף "ותן לחכם ויחכם"

במחילה לא הבנתי.
במקום שהבא"ח לא גילה דעתו, והגרח"פ וכה"ח ואול"צ גילו, הם כתבו שלא כגילוים היות ומו"ר הגר"ע ז''ל גם פסק כמותם?
אפשר דוגמאות בבקשה?

 

[יעקב הבבלי]

לגבי כריעה בבריך שמיה
את"ל שהם אזלינן אחר מש"כ בכה"ח (למרות שהלכה למעשה כל חכמי בבל אזלינן בהא כדברי היבי"א עימ"ש בשו"ת תפארת יעקב מוצפי)
אז למה בדין וידוי בלחש בשמע קולינו במנחה הם החליטו להתעלם מדברי הכה"ח משם הזוהר הקדוש וכ"כ במדבר קדמות
אלא ודאי כל מה שזכר קודש גדול הדורות חכם עובדיה בכל דרך שהיא הם הולכים ההיפך וא"כ הכל על מקומו ילך בשלום
ויש רבות דוגמאות לזה ואכמ"ל
ושלא נדבר עמש"כ להדיא הבא"ח את נוסח מודים דרבנן בעוי"ח הלכות, ואת נוסח יהי רצון שלאחר יהיו לרצון האחרון בפירושו על אבות, והם כלל לא נגעו ולא פגעו בזה ובבא את הנוסח של רבנו יוסף חיים, הדק היטב ואין הזמן חושק ועושק לגלות קלונם וחרפתם

 

[פשוט]

לגבי כריעה בבריך שמיה

אגב,
מחילה, אבל הטענה שכן הוא המנהג זו המצאה של מור אביו הרי"ח הטוב שליט"א.

 

[יעקב הבבלי]

אגב,
מחילה, אבל הטענה שכן הוא המנהג זו המצאה של מור אביו הרי"ח הטוב שליט"א.

א' - ולמה דלקת אחרי וכי אני אמרתי שזה המנהג
ב' - ומיהו עדין פוק חזי ולך חקור מה נהגו חכמי הספרדים
נ.ב. לא מתאים לאברך כמוך לכתוב על מ"ד המצאה שאתה יודיע באמת שזה לא המצאה ודי בהערה זו

 

[פשוט]

א' - ולמה דלקת אחרי וכי אני אמרתי שזה המנהג
ב' - ומיהו עדין פוק חזי ולך חקור מה נהגו חכמי הספרדים
נ.ב. לא מתאים לאברך כמוך לכתוב על מ"ד המצאה שאתה יודיע באמת שזה לא המצאה ודי בהערה זו

א. מחילה שכך כבודו מרגיש, כתבתי אגב, וגם כתבתי שדבריי מתייחסים להרי"ח הטוב מזרחי שליט"א המו"ל של הסידור הנפלא עוי"ח, ומהדיר ספרי רבינו יוסף חיים ז''ל ועוד ועוד.
ב. למיטב זכרוני מה שראיתי בעיני כמה מחכמי הספרדים נ"ע ויבלחט"א שלא נהגו לכרוע.
נ.ב. הלוואי והייתי זוכה להיות אברך.
עכ"פ ממה שראו עיני זו המצאה גמורה, ואפילו מור אביו כתב התפשט המנהג או משהו כעין זה, ולא הביא מקורות לזה כמנהגו הטוב לציין לכל הלכה ומנהג מקור מדברי רבותינו.