תוצאות חיפוש

כי ה8.5 מעלות שם הוא מאוחר יותר מ72 דק וגם לפי הגאונים הם צריכים יותר מ72 דק'

יש גם מלא מקומות שצריכים להמתין לחצות הלילה כי אין להם צאת הכוכבים בקיץ אפילו לפי הגאונים כמו בדנמרק, שוודיה, צפון ליטא, צפון רוסיה, אלסקה, צפון קנדה ועוד

ממה שבררתי המנהג בלונדון 72 שוות או 8.5 מע' המאוחר מבניהם מוסיפים עוד 2-5 דקות תוספת ותו לא, ויש נוהגים 90 שוות לחומרא

אני מכיר את המכתב והוא כותב שלהלכה ל''צ לנהוג בחומרא זו ויש להתספק בע''ב דקות

יש מצות יהודה בהכשר העדה

זה לא בהכשר העדה חרדית ?

המ''ב סובר ללכת לפי 72 שוות כמבואר בכ''מ מדבריו הרב פוזנא זה סיפור אחר, והמ''ב לא סבר כמוהו בודאי, שכבר דחאו בביאור הגר''א רס''א

לכאו' כוונתו שבאירופה, לפעמים רואים 3 כוכבים רק אחר 72 דקות שוות

יש נקודת אור במזרח בזמן עה''ש זו המציאות כמבואר ביומא כח. נקודת האור הראשונה נראית 81-82 דק' לפני הנץ במזרח, בזמן ר''ת ישנם קורב ל-1000 כוכבים (ואולי יותר) שניתוןלראות ברקיע בעין רגילה, הכל הגדלים (גדולים, קטנים, בינונים וכו') , לא רק 3 ובינונים לא צריכים יותר מקצת אור במזרח להחשיב הזמן לעה''ש...

עלות השחר זה מתי שהשחר עולה, בלי שום קשר לשום כוכבים מתי שרואים מעט אור במזרח, למרות שנראים מלא כוכבים (כמו שכותב להדיא בביאור הגר''א סימן רסא עי''ש) הוא יום

לא קשור לכלום אני לא אוחז שרבנו תם בודאי היה חוזר בו אבל הקושיא מהמציאות ומהמנהג קשה עד בלתי ניתנת ליישוב כמעט, תו לא.

מה זה אומר ''מקודש טפי''?? היכן מצינו ביטוי כזה שמצוה דאו' ''מקודש'' טפי ממצוה דרבנן ? ומה כוונת הרב בזה ?

המנחת כהן סובר שצאת הכוכבים הוא 30-32 דק' אחר השקיעה (בא''י) ו45-55 דק' אחר השקיעה באירופה (לפי שינוי האופקים) ובכל זאת סובר כר''ת (אמנם יש לציין שלא ידע את המציאות בא''י, ואילו ידע את המציאות שבא''י הנשף קצר יותר מבחו''ל, היה חוזר בו)

במציאות 81 דק' אחר השקיעה אי אפשר להבחין יותר בשום 'אור' כלל, כמבואר באבן עזרא

השמש מתחילה לשקוע בדיוק בשקיעה שלנו גם לפי ר''ת רק שר''ת לא מתחשב בשקיעת גלגל החמה, אלא בשקיעת אור החמה, אם תסתכל לכיוון מערב ביום בהיר, תראה שבדבר הזה (ורק בזה) ר''ת תואם מאוד את המציאות, כי עד 55-58 דק' מהשקיעה הראשונה ניתן לראות אור במערב, וכששוקע האור זה תחילת השקיעה השניה, ו13.5 דק' אח''כ...

אולי אתה גר בירושלים של מעלה ... בירושלים שלנו כמעט לא רואים כוכבים לפני 7:45 ... גם במקומות בלי אור כמעט נכון, אבל קשה להגדיר אותם 'בינונים' כי הם ממש ממש קטנים ובקושי נראים לעין, ואם זה 'בינונים' אז מה זם כוכבים קטנים ? כוכבים שנראים ע''י טלסקופ ??

גמ' מפורשת אומרת שהג כוכבים הם בינונים וכאלה שלא נראים ביום. זה הגדרים היחידים בענין הככבים שמצינו בש'ס. כוכבים גדולים אולי כן אבל אנן בעינן בינונים לא 'בינונים', מה שרואים בשקיעה זה לא נחשב כי זה כוכבים גדולים לכן באו חז''ל וגילו לך ששיעור ביה''ש הוא ג' רבעי מיל, ורק אז יוצאים הכוכבים, אבל...

זה מוכרח, שום בר דעת לא יכול לומר שהזמן שאמרו חז''ל שרואים בו 3 ככובים בינונים בלבד, הוא 90 או 120 דקות אחר השקיעה ! גם לא 72 דק' ! אבל אל תשכח שהשקיעה השניה של ר''ת היא 102 או 76 (ואפי' 58 ג''כ לא טוב) אחר השקיעה הראשונה, בשעה שחושך על פני כל הארץ ורואים אלפי כוכבים ... הפוסקים חייבים להיות...

אתה נוגע בנקודה הנכונה, ולכן בגלל שזה היה ללא התחשבות במציאות אפ''ל דאילו ידע המציאות היה חוזר בו כי צאת הכובים זה מתי שרואים כוכבים, וזה חייב חייב להסתדר איכשהו עם המציאות

לא הבנתי מה רצית ממני אתה טוען שלא למדת את הסוגיא ואני יודע את לשון ר''ת בע''פ, תעקוב אחר הודעותיי בפורום כאן ובעוד פורומים ותראה כמה טחננו את הנושא עד אשר דק לעפר בעיון נורא מל הצדדים מזה כמה שנים ולא הבנתי מילה ממה שכתבת מתנצל