תוצאות חיפוש

האבן עזרא צודק במציאות, לא בשיעור חז''ל הוא התכוין לעלות השחר המציאותי ולא לעה''ש הדיני ! ובמציאות האור הראשון שהוא תחילת תהליך ה''זריחה'' מתחיל ב18-19 מע' שזה תואם בערך את שיעור 80 דק' וכנ''ל לענין צאה''כ אמנם השיעור ההלכתי קצר מעט יותר, כי כדי לחשב יום התורה רוצה שיהיה עה''ש מעט יותר ניכר...

קודם כל יש להקדים שדעת רבנו תם עצמו היא שצה''כ הוא 90 או 120 דק' אחר השקיעה (כי מבואר בתוס' בכמה מקומות שס''ל שהשיעור הוא ה' מיל, וכ''ה בספר הישר המיוחס לר''ת, ובפרט דנראה דדעת התוס' שמיל 24 דק') אם נחשב 90 דק' בא''י נקבל 19.8 מעלות, לפי אופק צרפת יוצא שחודש בשנה אין לילה כלל (ועי' ביאור הגר'א...

כוונתם שאם ר''ת היה יודע את אופק א''י, בודאי לא היה סובר את מה שסבר

אין כזאת בריאה כל השיטה שמיל הוא 24 דק' יוצאית מנקודת הנחה שהנשפים הם 5 מיל וא''כ ב-12.00 שעות היממה שהם 720 דק' נשארו רק 30 מיל (10 מיל לנשפים, 5 לנץ ו5 לשקיעה) 720/30=24

זה אינו הרב טיקוצ'ינסקי סבר הלכה למעשה לחשב את צאת הכוכבים לדינא 28 דקות אחרי השקיעה מהטעם שכתבתי בפועל צריכים 3 כוכבים רגילים, שלפי כל המומחים נראים רק 27-29 דק' אחר השקיעה, לא כוכבים שצריך בקיאות רבה להבחין בהם, וכ''כ באור לציון

מנין לך 40 דקות ? אולי 50 ? אולי 25 ? המנחת כהן כותב שבעירו הכוכבים יוצאים 48 דק' אחרי השקיעה, מחישוב שעשינו התברר שבעירו, 48 דק' בימים השווים זה 7.5 מעלות מתחת לאופק לכן לשיטתו בכל מקום בעולם, כשהשמש נמצאית 7-7.5 מע' מתחת לאופק הוא צאה''כ גם לר''ת, שבא''י זה יוצא 31-33 דק' אחר השקיעה שיטה...

המציאות גם אינה תואמת את שיטת הגאונים, אין 3 כוכבים בינונים ב-13.5 דקות

עדיין דחוק לפרש כן בב'י שסתם 3 כוכבים, ומשמע אפי' מפוזרים ובמזרח, ורק במוצ'ש דבעי' תוספת כתב מרן שצריך רצופין, והיינו משום תוספת כיון דאליבא דאמת לילה הוי גם בכוכבים מפוזרים (כך משמע בפשטוץ, וכ''כ המ''ב ועו אח' בסימן רצג עי''ש)

האר''י שהיה בזמן מרן היה מקבל שבת אחר השקיעה מרן לא מזכיר אפי' לא ברמז שיטה שחולקת על ר''ת בזמן הלילה לכן מתסבר ששיטת הגאונים עוד לא נודעה בזמנו וא''כ בודאי שנהוג כר''ת שיטת הגאונים נודעה ע''י המהר''ם אלשקר שחי בערך בזמן מרן

שעת הדחק שאני. וגם עדיין נשאר המנהג לפרוש לכתחילה ממלאכה 15-20 דק' קודם השקיעה גם באגרות משה מובא שפ''א היקל הגרמ''פ לנסוע 12 דק' לפני השקיעה, ואח''כ בגלל שראו אותו המון העם וכו' אמר שאין ראוי לנהוג כן (אינני זוכר את הל' המדויקת)

שו''ת שמחת כהן אינני מכיר, הפשטות בדעת הרשש כמו שכתבתי

דעת הרש''ש שספירת העומר בזה''ז הוא מה''ת

יש אומרים שדין זה נאמר רק ברבו מובהק, דבר שלא מצוי כלל בזמננו ודעת הנודע ביהודה ידועה שמצוה זו אינה נוהגת בזה''ז אלא בזמן ביהמ''ק בשו''ע האר''י כתוב שיש חיוב להקביל פני רבו גם בשבת וראש חודש

ע''פ הנראה שהרב @גרינפלד הוא תלמיד חכם עצום! אשרינו שזכינו להינות אורו בכל הפורומים התורניים !

אין הכי נמי, אני לא מבין הרבה בזה, ולכן אני מתיעץ כל פעם שיש ספק - עם אנשים שמבינים קצת יותר

מגן אברהם של 9:37, זה ע''פ הבן איש חי, שעה''ש הוא 90 דקות (!) לפני הנץ, ולא 72 כמרן, וצאת הכוכבים הוא 27 דקות אחרי השקיעה, ולא 72 כמרן (כי במנין שעות היום הולכים לפי צאה''כ דר''ת, כדי שחצות יצא באמצע היום, ודלא כהבן איש חי והאור לציון) מגן אברהם של 10:01 - זה ע''פ עלות השחר של 90 דקות (המכונה...

צודק, לא נורא רק נקווה שלא אהיה בגדר '**** קופץ בראש' ...

ממילא אוכלים רק פירות וירקות ליל הסדר מתחילים רק אחר זמן רבנו תם השנה (למי שמוציא שבת ע''פ ר''ת) שזה קרוב ל-8.30, ועד שמגיעים לסעודה לוקח עוד 2-3 שעות ...

גם ע''פ הפשט יש דעות שיש לאכול סעודה שלישית אחר מנחה כמבואר בשו''ע רצ'א ס'ב וחוץ מזה שלאכול סעודה (אמנם כאן לא עסקי' בסעודה, אבל באופן כללי כל השנה) לפני מנחה זה בעיה הלכתית, ולדעת מרן הוא אסור מדינא, וכ''ש לאחר זמן מנחה קטנה דגם להרמ''א והגר''א והבא''ח יש להחמיר טפי.

אולי תשאל אותו על כוונתו, אני בסה''כ הסברתי שיש בזה הגיון ...