תוצאות חיפוש

ב"ה שלום וברכה, לפי דין התלמוד והש"ע, היה צריך לקרוע ולישב באבלות כשנמצא בקרבתו, אולם כתבו כל רבותינו האחרונים, שכיום לא נוהגים בזה, עי' עליהם. ונראה שאין נכון להחמיר בדברים אלו כל שיש חשש שיראה כמתמיה, והחשוב יותר לדאוג להיות להם לסיוע ולהקשבה כשנמצא עימם, שיפרקו את ליבם, וכן יתנחמו ויתעודדו...

ב"ה שלום וברכה, אין בזה שום בעיה הלכתית, רק צריך לעשות באופן שהסיכוי שנותן המתנה ידע מזה, יהיה רחוק ביותר, כדי שלא יפגע מכך. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, מחילה על האיחור... ראה במצורף בדעת מרן שליט"א, שבאופן כללי אין להקל, אולם במקום צורך גדול אפשר להקל ע"י אמירת פסוק. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, השאלה לא מספיק מובנת, מה בדיוק רוצים לעשות, עכ"פ אם מדובר בבגד חדש, אסור, ואם בבגד שאינו חדש, שצריך רק לעשות תיקון ע"מ שיהיה אפשר ללובשו, אפשר להקל. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, נראה שאם אין שום ברירה ופתרון אחר, בשום אופן, יהיה רשאי לשתות כפי הצורך פחות פחות מכשיעור, מה שנדרש בשביל שיוכל לעמוד במשימה שהוטלה עליו. אבל לאכול ולשתות כרגיל לכאורה יהיה אסור, שהרי עכ"פ יש עליהם חיוב תענית, ודמי למ"ש מרן שליט"א בילקו"י תעניות עמ' נז, קלג, ועוד. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, אמת נכון הדבר, כל הנידון בילקוט יוסף (סי' פט אות לה), הוא לגבי יציאה למקום עבודתו באופן שמיד כשמגיע למקום העבודה יש מנין להתפלל, וגם בזה העלה שלכתחילה יתפלל בביתו ביחידות קודם שיוצא למקום עבודתו, ורק אם יהיה לו ישוב הדעת יותר בתפילה בציבור, אז יש להקל לנסוע למקום עבודתו ששם יש...

ב"ה שלום וברכה, נראה דבחזו"ע (ברכות עמ' תלח) דוקא נקט לדוגמא אשכול ענבים שאכל ממנו גרגיר אחד או שניים, וכמו שביאר שם "שהכל אכילה אחת", וכמו הדוגמאות שהביא אח"כ בהמשך, כגון שטועם המאכל ואח"כ אוכל ממנו, וכן שאכל אכילה מועטת דלא מייתבא דעתיה והוא שמח שאוכל ממנו עוד "כדי שיעור אכילה", ולפ"ז הוא הדין...

ב"ה ראה בילקו"י שבת כרך א ח"ג, סי' רעד הערה יד, עמ' תשנה, שדן בלשון זו של הטוש"ע, דפשט הלשון שמונח על השלחן, ולפ"ז אתי שפיר דיון האחרונים משום אין מעבירין, אולם העלה דמ"מ נראה דלשון זו לאו דוקא היא, ע"ש. ונמצא דאו"א דא"ח. ולענ"ד הנכון למעשה, להניח עשר אצבעותיו על ב' הלחמים המונחים על השלחן...

ב"ה שלום וברכה, אצתי לך, שתשאל את מערכת הכשרות אוו יו (ou), להם יש מידע נרחב ומדוייק יותר מהמתרחש בעולם הגדול בתחום הכשרות, וכן יוכלו להשיב לך באופן ממוקד למה שתצטרך, או להפנות אותך למי שיוכל להשיב לך נקודתית. (ואפשר לסמוך על היעוץ שם בלב שקט, כפי שנוכחנו מהקורס בענייני כשרות שהעבירו לרבני קו...

ב"ה שלום וברכה, ראשית ליתר דיוק, לא דיברתי בשיעור על עלי נענע לתוך כוס תה חם, אלא על תמציות תה רגיל ותה שחור, שהם עוברים קליה גמורה בתנור, ולכן אין בהם חשש אפילו מהמיחם, ומאידך על תמציות תה בטעמים, שאינם עוברים שום תהליך, ואף לא יבוש בשמש, ולכן מותר ליתנם לתוך מים רותחים שבכלי שני, אבל אה"נ הוא...

ב"ה שלום וברכה, אמירת הקדיש אינה חיוב הלכתי גמור מצד עצמה, אלא פעולה חשובה ונצרכת מאד מאד עבור המנוח, (ואילו היינו יודעים כמה, היינו עושים הכל כדי שלא יפסיד זאת), וממילא נדרשת ומתחייבת מצד מצות כיבוד אב ואם, שנפסק להלכה "מכבדו בחייהם ולאחר מותם", ולכן כל עוד אין סיבה אמיתית להימנע, כך צריך לעשות...

ב"ה שלום וברכה, השאלה מדוע אינו מסוגל, אם מחמת שאינו מצליח כ"כ וכדומה, אפשר שמישהו אחר יחתוך לו בשינוי (כגון בשיניו וכדומה), ואם מחמת שלא יצא כ"כ טוב, הרי זוהי המטרה, שיראה כדואג על מתו עד שאין דעתו להתייפות ונראה כמתנוול, ולכן יש ללמדו את המטרה ושישלים עם הענין. אולם אם מנסים להסביר לו ואינו...

ב"ה כל עוד שאינו נראה או מורגש כדבר זול, אלא מוסיף להתעוררות וכדומה, מותר, וכדאי שרב בית הכנסת או האישיות הראויה במקום היא שתבחן כיצד זה נראה, ויכוין את הקהל לפי הקו הנזכר.

מדברי כבודו נראה שהבין בדברי לאסור ע"פ הילקו"י, ולא היא אלא להתיר על פיו, שכתבתי בזה הלשון: והכוונה לילקו"י שבת ח"ב סי' שיח הלכה נח, עמ' רכ, וראה עוד שם עמ' רמב ד"ה והן אמת, ועמוד רמה-ו הערה פה, ע"ש.

ב"ה שלום וברכה, מצד בישול מותר משני טעמים, גם כלי שני אינו מבשל, וגם אין בישול אחר בישול ביבש, ואף שנימוח ע"י בישול, נחלקו האחרונים אם אזלינן בתר השתא שהוא יבש, או בתר לבסוף כשנימוח ונחשב לח, ולמעשה פסק בילקו"י לגבי תבשיל דגים שרובו רוטב שנקרש ע"י השומן במקרר, שמותר מדין ספק ספיקא, שמא אין בישול...

ב"ה שלום וברכה, בתחילה קאמר דאף שלענין הטוב והמטיב לשיטת הבא"ח אור אפילו לענות קדיש וקדושה, ולהלכה אף שמותר לענות, מ"מ אסור לדבר סתם, אפילו בדברי תורה, מ"מ בהרחמן מותר לדבר לכל הדעות, ואף לשיטת הבא"ח, ולאו דוקא לענות קדיש וקדושה, אלא אפילו דיבור שאינו בחובה מותר. ואח"כ סיים דמ"מ כל זה דוקא בדברי...

ב"ה מצורף מש"כ בזה בעניותי בעבר, כתוספת למה שביאר בזה ידידינו הרה"ג עליון למעלה, בענין הביצה המטוגנת. ולענין מלאווח מטוגן ללא שמן, עדין יש חילוק בזה, שאם מטגן במחבת פתוח, שייך בו קביעות סעודה, אבל אם מטגן במחבת סגור, כך שמתבשל באדים של עצמו, דינו כמעשה קדרה שלא שייך בו קביעות סעודה, וכן הוא...

ב"ה שלום וברכה, אכן לפום ריהטא נראה שהצדק עם כבודו, ויש בהערה שלוש שורות מהסוף ט"ס, שבמקום "ואבן" ביד התינוק, צ"ל "ודינר" ביד התינוק, ור"ל דאף שמרן הש"ע החמיר בדינר בידו בלא צער, וכן החמיר ליטלו באבן בצער שאינו חולי, מ"מ בדאיכא תרתי, בידו אע"פ שהוא דינר, וכן צער אע"פ שאינו חולי, יש להתיר. ודו"ק...

ב"ה שלום וברכה, במחשבה ראשונה הייתי סבור דכ"ש שיסיים הברכה, שהרי באמצעיות ביארו חכמים, דאע"פ שאין בשבת ברכות אמצעיות אלו, מ"מ בדין הוא שגם בשבת היה לו להתפלל י"ח, ורק שלא להטריח קבעו חכמים ברכה אחת באמצע, לכן כיון שהתחיל בברכה מן האמצעיות מסיים אותה ואח"כ חוזר לשל שבת, א"כ ק"ו בג' אחרונות שגם...

אמת נכון הדבר, שבכל תשובה שבע"פ יש לבחון לגופו של ענין כיצד ועד כמה להתחשב בה. במקרה דנן דעתי האישית היתה שעל השניצל יש לברך שהכל ועל גלידה עם שברי עוגיות מזונות וכמו שהרחבתי כמה פעמים, אולם ביטלתי דעתי לדעת מרן שליט"א בשו"ת הראש"ל שסבר שגם על שניצל מזונות. אח"כ מרן שליט"א שינה הוראתו בשניצל...