תוצאות חיפוש

ב"ה אמת, אבל בלאו הכי גם עבורך מסתבר שמבושל או מטובל יותר דרך, ורק שאתה מרשה לעצמך לטעום גם חי סתם כך, וכמו מי שאוהב לאכול חציל חתוך קודם שנשרף או נתבשל או טובל, דכיון שנהנה יברך שהכל, ומי שאינו נהנה לא יברך כלל.

ב"ה אה"נ, אני הבנתי שבצל יבש היינו בצל רגיל, אבל אם לא לזה הוא מתכוין אז איני מכיר, ועכ"פ לענ"ד הדין בבצל רגיל כפי שביארנו בס"ד וכמבואר גם מעין אומר.

לשון הירושלמי ברכות פרק ט הלכה ב: על הברקים וכו' רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדאי דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסי מה אנן קיימין, אם בטורדין דיו פעם אחת ביום, אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת. חייליה דרבי יוסי מן הדא. היה יושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס...

שלום וברכה, מקור הדברים הוא הב"ח סי' תצג, ובב"ח עצמו מבואר שאינו אלא במקום שנהגו כן, וכפי שביאר מרן שליט"א בשיעורו להדיא, שדברי האחרונים היינו במקום שנהגו כן דוקא, אבל מבואר להדיא מדברי הב"ח, שמדברי מרן הב"י מבואר לאסור. דאחר שהביא הב"ח את הסבר מרן הב"י, ושהוא מוסכם גם על הרמ"א, כתב בזה"ל...

ב"ה עדין לענ"ד זה לא אחראי להשיב בזה תשובה כללית, אם כי זה אכן יותר קל ממה שהתכוונתי מקודם. יש להתקשר לרב ע"מ שיוכל לברר את הרקע לשאלה ואת הרקע של השואלים ולפ"ז ישיב כפי הרוח אשר תנוח עליו מאת ה' מן השמים.

ישר כח, חזק וברוך!

ב"ה שלום וברכה, זאת שאלה מצויה היום לרוב, בפרט לעבודה של נשות אברכים, ולא נכון להשיב עליה תשובה כללית, אלא יש לשאול רב בכל מקרה לגופו, והרב יברר את הרקע וההשלכות האפשריות, ויורה לפי הענין עם התנאים והמגבלות כפי הנדרש. (כגון שהפלאפון ישאר במגרה בעבודה ולא יבא הביתה, וכדומה). בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, כך הביא באנצקלופדיה לברכות בשם מרן שליט"א, וכן העתיק בלוח ברכות של הרב מיארה (שבסו"ס שיעורי אכילה במשקל), לפי שהם מיועדים לבישול. ואה"נ בודאי האוכל אותם כשהם חיים "ומתובלים בסלט" וכדומה, והוא לוקח רק חתיכת בצל אחת ואוכל, ולא אוכל מהסלט עצמו, יברך האדמה, שהרי תיקן אותם לאכילה...

ב"ה שלום וברכה, מותר ללא חשש, אמנם יש אסרו בזה במחברי זמנינו, מחשש תיקון כלי או בנין שאינו של קיימא שאסור מדרבנן עכ"פ, אולם מדברי מרן זצ"ל בכמה דוכתי, וכגון ביבי"א ח"י (על הר"פ ח"ד סי' טו), בדין הקפאת גלידה בשבת, וכן ביחו"ד ח"ב (סי' נה), מבואר דבכה"ג "גרע אפילו מבנין לשעה", ע"ש. ודון מינה ואוקי...

ב"ה שלום וברכה, קבע זאת עפ"ד הרדב"ז ומהריק"ש וסייעתייהו, ראה בשו"ת יביע אומר ח"ח (חלק אבן העזר סי' יא). וענין כהות העור יתכן שהוא מתכונת המיקום, כל מקום ותכונותיו ותולדותיו. ומקום מושבם הוא בארץ כוש כמבואר שם. נ.ב. נא לתקן לשון הכותרת, (כגון "כהים" במקום שחורים), יתכן כאלו שמרגישים בכותרת...

זה בדיוק מה שלמדים מברכות התורה, שגם בברכות התורה הכל תלוי בהסיח הדעת, ודוקא שינת קבע נחשב להסיח הדעת לענין זה, ונחלקו הראשונים אם גם שינה ביום נחשבת שינת קבע או דוקא שינה בלילה, ולהלכה קי"ל דדוקא שינה בלילה ובשכיבה נחשבת שנת קבע, וממילא דוקא בשינת לילה נחשב הסיח הדעת ויש לברך. הסתכלתי שוב...

ב"ה שלום וברכה, נתבאר במצורף אות ה', אקוה שיהיה לתועלת.

מידי ספק ברכות, שמן הדין אסור לברך, פלטי', מידי ס"ס בברכות, שמן הדין רשאי לברך אלא שההנהגה היא שלא לברך וכן פשטה הוראה, לא פלטי', וכאן צ"ל שראו להניח ההנהגה וההוראה על עיקר הדין, דשפיר דמי לברך בס"ס, ע"מ שלא עשות חילוקים בהוראה אצל ההמון, וכמו שנתבאר.

ב"ה החילוק בין פרי טחון לפרי מרוסק לחלוטין הוא חילוק של כבודו, נגד משמעות כל הפוסקים שדנו במחלוקת רש"י והרמב"ם בדין התרימא, שהבינו שכל שאיבד צורתו הראשונה, בין ע"י ריסוק בין ע"י כתישה וטחינה, נחלקו רש"י והרמב"ם, וכמו שהבין גם מרן זצ"ל ביבי"א ח"ז להדיא לגבי הפלאפל, שנטחן עד שאיבד צורתו, ולכן...

משמשים וענבים שאינם מיובשים אין הפרש, רק במיובשים, שאז נוצר ריכוז גדול, וכבר אמרנו שבשביל פרט זעיר זה של פירות מיבושים, וכן תמרים מסויימים (כגון מג'הול) שהריכוז שלהם גבוהה, לא רצו לעשות חילוקים בהוראה המסורה להמון, וכדברי החינוך. וגבינה צהובה גם היא אין דרך לאוכלה בפ"ע, וכ"ש לא בכמות של שיעור...

ב"ה שלום וברכה, אני מוכרח לומר, ששוב הראוני שבתשובת מרן רבנו עובדיה זצ"ל שנדפסה בשו"ת יביע אומר ח"ח (חלק אבן העזר סימן יא), שם נראה יותר שלמעשה אינו מצריך כלל אפילו גיור לחומרא, בשונה ממה שכתב במכתבים שהראתי כאן קודם לכן, ולכן הנני מושך ידי ממה שהשבתי כאן לעת עתה, וממליץ לברר בזה את דעתו של מרן...

ב"ה שלום וברכה לגברא רבה! אני מקבל את דברי כבודו, ומודה על האמת שלא נתתי אל ליבי שכל המכתבים של מרן זצ"ל שהבאתי שם, הם קודם תשובתו שנדפסה בשו"ת יביע אומר ח"ח (חאה"ע סי' יא), ולא הבחנתי שביביע אומר שם מתייחס לפרט זה עצמו כמה פעמים, האם להצריך גיור לחומרא או לא, וכותב שרק כשהיו העולים מתי מעט ולא...

הכלל של ס"ס בדאו' וחד בדר' הוא כך: מפרקים את הנידונים, ודנים בתחילה על האיסור תורה, ואח"כ על האיסור דרבנן, דהיינו, לגבי האיסור תורה, יש כאן ס"ס, שמא כהרמב"ם בשליש, ואת"ל כהתוס' בחצי, שמא אין איסור מהתורה של ברכה שאינה צריכה, נמצא עד כאן איסור תורה ירד מכח ס"ס. ועתה לנידון האיסור דרבנן, יש כאן...

כבודו ביאר יפה לשיטת רש"י, דבשינוי צורה לגמרי משתנית ברכתו, אולם כבר כתבתי בסוף דברי שרש"י יפרש לשיטתו והרמב"ם לשיטתו ודו"ק, והיינו דלרש"י שבאיבוד צורה יורד לשהכל, כמו שדקדק התרוה"ד מדבריו בתרימא, עדין נתחדש בשמן זית דאע"ג אדאשתני במלתיה קאי, דהיינו אף שאיבד צורה כיון שהיא דרך אכילתו, שעיקר הפרי...

שיעור אכילה הוא צריך להיות נטו, ללא חללים, כדי שתהיה הנאת מעיים של כזית או של ע"ב דרהם נטו, ולא מחמת האויר, וגם מדובר בשיעור יחסית מועט, שהמשקל לעולם מורה על הנפח בקירוב, אחר מיעוך כל החללים כאמור, וכלשון הרמב"ם (א עירובין יב) והרביעית מחזקת מן המים או מן היין משקל י"ז דינרים וחצי דינר "בקירוב"...