הכלל של ס"ס בדאו' וחד בדר' הוא כך:
מפרקים את הנידונים, ודנים בתחילה על האיסור תורה, ואח"כ על האיסור דרבנן,
דהיינו,
לגבי האיסור תורה, יש כאן ס"ס, שמא כהרמב"ם בשליש, ואת"ל כהתוס' בחצי, שמא אין איסור מהתורה של ברכה שאינה צריכה,
נמצא עד כאן איסור תורה ירד מכח ס"ס.
ועתה לנידון האיסור דרבנן, יש כאן...