תוצאות חיפוש

מתוך ה'מגדלות מרקחים': היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים (ב כה) פירש רש"י למד שעמדה חמה למשה ביום מלחמת עוג, ונודע הדבר תחת כל השמים. ובגמ' עבודה זרה כה. מקשה, והכתיב לגבי יהושע "ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו", ומתרצת הגמ' דבימי משה רבינו לא נפישי שעות כולי האי כמו בימי...

שוב התבוננתי ש"התרעמתון" תמיד הכוונה התלוננו, כמו שתרגם אונקלוס עה"פ "ואהרן מה הוא כי תלינו עליו" - ארי אתרעמתון עלוהי". ולפי"ז אכן משמע כרש"י שהובא בהמשך שאין לו עליו אלא תרעומת - הכוונה התלוננות, ועי' עוד בדברי הדרכי חושן

בקידושין (יז, ב) הגמ' דנה האם מוכח מכאן שגוי יורש את אביו, והגמ' דוחה (יח, א) משום כבודו דאברהם שאני. ובאבן ישראל (שם) ציין לרש"י כאן (ב, ה) שכיון שלוט שתק כשאברהם ירד עם שרה למצרים, ולא סיפר שהיא אשתו, עשאו כבנו, וכנראה שזו כוונת הגמ'. ואשמח אם יוסיפו בזה.

והנה התרגום תרגם "ותרגנו" - "ואתרעמתון", ובפשוטו זהו פירוש אחר מרש"י, שזה לשון כעס. אכן ברש"י ב"מ (נב, ב) מבואר שמפרש "תרעומת" - הוצאת דבה, עיי"ש לגבי מי שקיבל סלע גרוע, שיכול להתרעם על הנותן [וע"פ זה ביאר הגר"י סילמן שליט"א (בספרו כמדומה דרכי חושן) את האמור במשנה ריש השוכר את האומנין, אין להם...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והעירוני מסוכה כו. כותבי תפילין ומזוזות וכו' פטורין מק"ש ומן התפילה ומן התפילין, הרי דכותבי תפילין פטורין מן התפילין, ויש לחלק דכל הנידון כשיש באותה המצוה חומר אחר כמו כאן דאיכא כבוד התורה על כן יש סיבה לעבור למצוה השניה, אע"פ שעוסק במצוה פטור גם מן החמורה יותר, אך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק (א טז) בכתובות קו. איתא דרב נחמן דחה דין של יתומים מפני דין של קרובו של התלמיד חכם, משום דעשה ד"כבוד התורה" עדיף, וכתב הריטב"א שם דהיכא שהתלמיד חכם עצמו בא לדין, אפילו אם כבר התחילו דין אחר, מפסיקין בשביל כבוד החכם. והקשה אאמו"ר שליט"א, איך יתכן...

כתב רש"י שהוא לשון הרע. ויתכן לרמוז, שהנה לא תלך רכיל הוא אזהרה ללשון הרע, ועי' רש"י פר' קדושים מש"כ בזה. ואפשר לומר שג' מתחלפת בכ' באותיות החיך, ונ' ב-ל' באותיות הלשון, וא"כ באותיות השורש ר כ ל הוא כמו ר ג נ.

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: עוד יש להעיר מהגמ' בשבת נה. "רב יהודה הוה יתיב קמיה דשמואל, אתאי ההיא איתתא קא צווחה קמיה ולא הוה משגח בה, אמר ליה לא סבר ליה מר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה, אמר ליה שיננא רישך בקרירי רישא דרישיך בחמימי, הא יתיב מר עוקבא אב בית דין". והיינו דכאשר יושב...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ובתוס' הריב"א המובא לקמן מבואר דהטעם דאיסור לא תגורו הוא רק לאחר שיודע להיכן הדין נוטה משום דרק אז נקרא "דיין", ועי"ש שכתב לדינא כדברי האו"ז כאן דהחיוב לדון בשניהם קשים הוא לאחר שמיעת הטענות קודם שיודע להיכן הדין נוטה, ולפי"ז צ"ל דהחילוק הוא באופ"א, דהעשה של ושפטתם...

המשך: ובמקור הדין דהלאו של "ולא תגורו" הוא רק לאחר שיודע להיכן הדין נוטה, הנה לעיל כתבנו בשם התורת חיים, משום דבלא זה אינו נחשב "אוגר דבריו", אמנם בתוס' הריב"א כתב דהמקור הוא משום דקודם לכן אינו נחשב "דיין" בהך דינא, והתורה הזהירה בזה רק ל"דיין". ובביאור טעמא דקרא דהלאו של לא תגורו הוא רק לאחר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואצוה את שופטיכם בעת ההוא לאמר שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק (א טז) בתרגום יונתן "ומדשמעתון מליהון לית אפשר לכון דלא למדנהון", היינו דילפינן מדכתיב תחילה "שמוע בין אחיכם" ואחר כך "ושפטתם צדק", שכל החיוב של "ושפטתם" הוא רק לאחר ששמעו את דברי בעלי הדינים. אמנם ברש"י כתובות קו...

כתב בעל הטורים (שמות לב, יט): וישלך מידו חסר יו"ד שכפרו בי' דברות וי' פעמים פסל בתורה וי' פעמים תועבת ה' במשלי, ע"כ. ויתכן לרמוז, שהנה על "ודי זהב" פירש התרגום, וכ"ה בגמ' (ברכות לב, א) שהכוונה לעגל, ו"ודי" – אותיות יו"ד.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנכם היום ככוכבי השמים לרוב (א י) בדברים רבה פרשה א' סי' י"ד, אמר לפניו רבש"ע למה לא משלת את בניך בחמה ובלבנה שהם גדולים מכוכבים, אמר לו הקב"ה חייך חמה ולבנה יש להם בושה לעתיד לבוא, מנין דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'. ופירשו המפרשים, מפני שעובדי כוכבים עובדים בעיקר...

וב'למכסה עתיק' (פר' חוקת) מובא שלמדרש רבה מלחמת סיחון הייתה באלול, ומלחמת עוג הייתה בתשרי. ובאגדת אסתר איתא שהיו בכסליו וטבת. והנה תוס' (גיטין ס, ב ד"ה ופרשת) הביאו מחלוקת בבראשית רבה האם הלשון "אחר" הוא סמוך ו"אחרי" הוא מופלג, או להיפך "אחר" מופלג, ו"אחרי" סמוך [עיי"ש לגבי אחרי מות]. ולפי"ז...

לכאורה דבריו רק על המנהג של שבוע שחל בו, אבל בסעודה המפסקת זה דינא דגמרא.

מובא בשם הגרי"ז (משמר הלוי מגילה סימן יב) שבתשעה באב לא נוהג איסור בשר ויין האמור בגמ' על סעודה המפסקת [ובכל שבוע שחל בו או תשעת הימים – זה רק מנהג הראשונים]. ובזה מיושב השו"ע (תקנט, ז) שבברית נותנים ליולדת לשתות את היין. ולכאורה קשה, שאף אם מותר לה לאכול – מדוע מותר יין. וטעם הדבר ע"פ הגרי"ז...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולכאורה יש לעיין בזה טובא, דאדרבה גם אם באנו להשוות עבד לאשה, יהיה הדין שהאדון אוכל פירות, דהנה כתבו התוס' בבבא בתרא שם, דאין הבעל אוכל פירות שיהיו שלו לגמרי, אבל מ"מ הרי הם כשאר נכסי מלוג שילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות, והביאור בפשוטו, דמה שאין הבעל אוכל פירות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם (א ח) בספרי פיסקא ח', "מה תלמוד לומר לאברהם ליצחק וליעקב, כדאי אברהם בעצמו כדאי יצחק בעצמו כדאי יעקב בעצמו. משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה, לא נתנה לו אלא כמות שהיא, עמד העבד ההוא והשביחה, ואמר מה בידי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחות בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשיאים ראשי אבות לבני ישראל, ויאמרו את אדני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה בה' לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנותיו, והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן...