והנה התרגום תרגם "ותרגנו" - "ואתרעמתון", ובפשוטו זהו פירוש אחר מרש"י, שזה לשון כעס. אכן ברש"י ב"מ (נב, ב) מבואר שמפרש "תרעומת" - הוצאת דבה, עיי"ש לגבי מי שקיבל סלע גרוע, שיכול להתרעם על הנותן [וע"פ זה ביאר הגר"י סילמן שליט"א (בספרו כמדומה דרכי חושן) את האמור במשנה ריש השוכר את האומנין, אין להם זה על זה אלא תרעומת, שהכוונה שיכול לקבול על זה בפני אחרים].
[וע"פ זה ביאר הגר"י סילמן שליט"א (בספרו כמדומה דרכי חושן) את האמור במשנה ריש השוכר את האומנין, אין להם זה על זה אלא תרעומת, שהכוונה שיכול לקבול על זה בפני אחרים]
שוב התבוננתי ש"התרעמתון" תמיד הכוונה התלוננו, כמו שתרגם אונקלוס עה"פ "ואהרן מה הוא כי תלינו עליו" - ארי אתרעמתון עלוהי". ולפי"ז אכן משמע כרש"י שהובא בהמשך שאין לו עליו אלא תרעומת - הכוונה התלוננות, ועי' עוד בדברי הדרכי חושן