תוצאות חיפוש

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויל"ע מהו שיעור סיכה ביוהכ"פ, ולדמותו לשתיה שהיא מלא לוגמיו אין שייך, דהתם בהכי הוי יתובי דעתא, ואין זה שייך בסיכה (הגר"ח יוז'וק שליט"א).

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וידבר ה' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי (יח ח) מכאן למדים החיוב לשמור על התרומה מטומאה ומאיבוד. ובמשנה תרומות פ"ח מ"ט ומ"י מבואר דהיכא שנשפכה חבית שמן או יין של תרומה, אם יכול להציל רביעית בטהרה יציל, ומבואר דבפחות מרביעית ליכא חיוב "משמרת תרומותי". ובקובץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אך בעיקר הקושיא יש להקשות באופן אחר, דבאמת ההקטרה של כזית אי"צ שכל הכזית יובער, רק כשיש בחתיכה כזית החיוב הוא כאשר משלה בו האור, או תיצת האור ברובו. א"כ הקושיא היא שמיד כשמצית עובר משום מבעיר, ואילו משום הקטרה אינו עובר אלא כשמשלה האור ברובו. וא"כ לכאו' כאשר לא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזר הקרב יומת (יח ז) בגמ' יבמות לג: אמרינן, שזר ששימש במקדש בשבת, אינו חייב אלא משום איסור זרות, שאין איסור חל על איסור, ולכן אין איסור שבת חל על איסור זר לעבוד במקדש. והגמ' שם דנה להעמיד באופן שהקטיר בשבת, שעובר משום מלאכת "מבעיר". והקשו האחרונים (עי' שו"ת יהודה יעלה...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: העיר הגר"ח יוזו'ק שליט"א, דבהיכל היו חלונות שקופים אטומים, ובמנחות פו: מבואר שלא נכנס מחלונות אלו אור להיכל, וא"כ בית שאין בו חלונות אין רואים בו את הנגעים, וראיית הכהן לנגעו בהיכל לא חשיבא ראיה כלל.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני ה' ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר ה' ביד משה לו (יז ה) בפירוש רש"י הביא המעשה בעוזיה המלך שחלק על הכהונה ונכנס להקטיר, ולקה בצרעת. והנה בקראי דדברי הימים (ב כו טז) כתיב, וכחזקתו גבה לבו עד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם (טז כז) פירש רש"י, בא וראה כמה קשה המחלוקת, שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא שתי שערות, ובי"ד של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים. והקשה בספר צוף דבש לרבי וידאל הצרפתי זצ"ל, הרי בנים קטנים מתים בעון...

מעינה של תורה מהגה"ק מהר"א זצ"ל מטשכנוב: אם כמות כל אדם ימתון אלה לא ד' שלחני (טז כט) איך הרהיב משה עוז לסכן את כל האמונה בנבואתו ובתורה מן השמים, והרי אפשר שיחזרו בתשובה וממילא ימותו כמות כל אדם, שכן אין לך דבר העומד בפני התשובה. אלא מצינו ברמב"ם שבעל תשובה הריהו כקטן שנולד ונחשב לאדם אחר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין איך הדין אם באמצע תענית מד' תעניות בא המשיח ונגאלו ישראל, האם צריכים להשלים התענית או לאו. ולכאורה יש מקום לומר דהוי כמו נתענו על הגשמים ובאו גשמים, שהדבר תלוי, דאם באו גשמים לאחר חצות משלימין, משום שיצא רוב היום בקדושה, וה"נ הכא. אמנם יש לומר דלא דמי, כיון דד'...

כתב הבעל הטורים (שמות ז, יב): מטתם. ב' הכא ואידך ומטה אהרן בתוך מטותם איתא במדרש שגם במעשה קרח בלע מטה אהרן את מטותם וכשהוציאו אז חזר ופלטם ולכך לא הוציאו פרח וע"כ כתיב ויוצא משה את כל המטת חסר לפי שבלעם: ומבואר בדבריו [וכמדומה שכן משמע בעוד מדרש] שבעצם טבע מה שנכנס למשכן לפרוח, רק היה נס שמטה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף (טז כב) הקשה הרמב"ן וז"ל, יש לשאול, אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם, למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע, ואם גם הם מרדו כקרח וכעדתו איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף. ובספר נחלי מים לרבי יעקב מאיר פדווא מבריסק זצ"ל...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: עוד יש לומר לפי מה שפירש רש"י, דכשם שהבדיל הקב"ה בין האור לבין החושך, כך הבדיל את אהרן להקדישו שנאמר ויבדל אהרן וגו', א"כ אמרו המאורות שאם קרח ועדתו מושכים את בני ישראל לבטל הבדלה זו של אהרן, תתבטל ג"כ ההבדלה בין האור לחושך.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בוקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו (טז ה) בנדרים לט: דרש רבא ואמרי לה ר' יצחק, שבזמן מחלוקת קורח עלו השמש והירח מהרקיע לזבול, ואמרו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם הרי אנו מאירים, ואם לאו אין אנו...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והנה בגליון רבינו ישראל מברונא זצ"ל על התורה כאן, הקשה למה לי למיכתב "נחלת שדה וכרם", הרי כרם בכלל שדה כדאיתא בבבא בתרא סח: וברשב"ם שם ד"ה את הקנים, דהמוכר את השדה אף הכרם בכלל, [ועי' מכילתא דרשב"י משפטים כ"ב ד' עה"פ כי יבער איש שדה או כרם, והלא כרם בכלל שדה היה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם (טז יד) בביאורי מהרא"י בעל תרומת הדשן, כתב לבאר תלונת דתן ואבירם, שהרי מחלוקת קרח ועדתו היתה על שנתקנאו בכהנים ובלוים ובמתנותיהם, והנה מתנות הכהנים והלוים הוא מחמת שלא נטלו נחלה בארץ, וכדכתיב לקמן (יח כ) ובפרשת...

עוד שמעתי לתרץ שגם לרבינו אפרים יתכן שכיון שתרומה היא קודש - כל שהיא מאכל אדם - לא ניתן לשימוש בהמה, וזה הילפותא מ"הם יאכלו בלחמו". ואשמח אם יוסיפו על זה.

וזה לשונו: ואפילו נימא כפי' התוס' [מה שלא נראה כן מדברי רש"י בד"ה ממון גבוה] דמה שאסור משום הפסד ובזיון תרומה ג"כ מקרי אינו ראוי לה. והוא כלל את הפסד ובזיון בחדא מחתא.

תוס' הרשב"א וחי' הר"ן (פסחים יג, א) מביאים שיטת רבינו אפרים שמדאורייתא משמרת תרומתי אוסר רק לטמא תרומה, אבל לאבד תרומה - זה רק איסור דרבנן; ותוס' נסתפקו בזה, והראשונים יותר נוטים שזה מדאורייתא. ויש לעין לרבינו אפרים בדרשא שבתורת כהנים (אמור) "הם יאכלו בלחמו - ולא בהמה", שגם בהמת כהן שמותרת...

תוס' השלם (אמור עמ' קסג): ויש לעיין אם אכן הכוונה שזה רק אסמכתא, כי בפשטות זה מחלוקת בדאורייתא, ואולי הדרשא היא רק אסמכתא והמקור הוא מהלכה.

עי' תוס' הרשב"א (פסחים טו, א) בשם ריב"א שכן נראה מדבריו, והר"ש גם בתוס' תמה על זה בשם ר"י: