תוצאות חיפוש

יש בזה הרבה ביאורים, עי' מהרש"א ויעב"ץ ובן יהוידע ומהר"ל, ועוד, אך בפשטות רבה היה שיכור והרג את רבי זירא, ואין בזה שום פגם בכבודו, כמובן.

קראתי מעט מן הדברים ויש להעיר כו"כ הערות: א. במה שהק' מזבחים קב, א דמשה זר הוא ואהרן קרוב הוא, שמבואר מזה שמשה לאו קרוב הוא - כבר כ' במהרש"א שם שה"ה משה הוי קרוב אלא האמת קאמר, עיי"ש. ב. במה שהביא להק' שעדים זוממין הוו א' מאבות נזיקין וא"כ ל"ש לומר שכ"ד אבות נזיקין כיילי בל' מצוות שהיו לבני נח...

הרוקח לא כ' שיש לומר 'כלו' ולא 'תמו', אלא שיש לומר 'חסדיך' ולא 'רחמיך', [וז"ל: "יש קורין הטוב כי לא כלו חסדיך המרחם כי לא תמו רחמיך מעולם קווינו לך, כדי שיאמרו המרחם רחמיך, וטעות הוא בידם שהרי כתוב 'חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו'].

שו"ת הרא"ש כלל לא סי' ט.

גמרא ערוכה בברכות ז, א.

שיטת הפלפול הראשונית שהיא שיטת בעלי התוספות, שיטת הפלפול הספרדית ה'חיבור' שעשו הראשונים הספרדים בין שיטת הפלפול הצרפתית לזו של הרמב"ם והר"י מיגאש, שיטת הפלפול האירופאית הקדומה על שלל גישותיה השונות השיטה היא מבית מדרשו של הגר"ש פולק, שיטתם של הפנ"י, המהר"ם, המהר"ם שיף, ועוד. שיטה זו מנתה בתוכה...

הרב @לשמור ולעשות, אין לך מושג על מה אתה מדבר, וניכר עליך שלא עסקת מימיך בלימוד עיוני ישיבתי, וכי כל מאות ראשי הישיבות של הדורות האחרונים ביססו את כל לימודם - כולל כתיבת ספרים מרובים - רק בשל השפעת תנועת ההשכלה? דברי הבל חסרי בסיס.

העובדה ששיטת הלימוד הישיבתית היא דבר חדש אין עליה חולק, אך מטרתה היא ממש לא למשוך בחורים כקונטרה לתנועת ההשכלה, מטרתה של שיטה זו היא פרצת דרך חדשה בשיטת הלימוד, וכמו שיטות רבות שהתחדשו במהלך הדורות.

עצם השאלה יש בה תמיהה, שכן ברור שלא שייך להקל בשאלה של חילול שבת כמו ר"ת, שהרי כיום ברור ששיטת ר"ת נסתרת מהמציאות של השקיעה, ומחמירים כדעתו משום שחוששים שביאורו בכוונת הגמרא נכון, וגם בכה"ג חובה לקבל את ד' חז"ל לחומרא משום 'לא פלוג', אך כלפי דאורייתא ודאי של"ש לומר כן.

אינו נכון, כמובן. יתכן שישנה תועלת בצורת הלימוד הישיבתית גם בתחום זה, אך עיקרה הוא הבנה מושגית של עומק העניינים ושורשם ההגיוני, וכמובן שיש בזה עשרות גישות וצורות, אך זהו המודל בקווים כלליים, וכיוון שהגרע"י דרך אחרת לו בזה - יש משהו מאולץ בניסיון לכפות אותו להיות כזה.

יש משהו מאולץ בניסיון להפוך את ספרות הגרע"י לבעלת צורה ליטאית - ישיבתית, אך נניח לזה.

עי' שו"ת אור לציון ח"א יורה דעה סי' י מש"כ בזה.

זוהי שאלה כללית בהגדרת 'לא הגיע להוראה', אך כיצד זה משליך על הדיון הספציפי הזה, הרי פשוט וברור כי אדם שבירר עניין מסוים לאורכו ולרוחבו ויצא לו מסקנה מסוימת - הרי זכותו לסבור כן גם נגד דעת גדולים ממנו, וכ"ש במקרה דנן, שרבים הם החולקים בשאלה זו של הדלקת נרות חנוכה בישיבה, וברור שיכול בחור מסוים...

פותח האשכול חירף וגידף במסמך המצורף את הבחור הנ"ל לא בשל חוצפתו, אלא בשל עצם התעוזה לא להסכים עם הגרע"י בסוגיא מסוימת, [דבר שגם הוא בכלל 'חוצפה' לשיטתו], ודבר זה אינו נראה תקין כ"כ, וכי אסור לבחור ישיבה להגיע למסקנה שונה מזו של הגרע"י, אתמהה.

לא זכיתי להבין על מה נדרשת מחאה, וכי כל אדם שחולק להלכה על דעתו של הגרע"י מצריך מחאה, והרי כך היא דרכה של תורה לפסוק כפי הנראה מסוגיית הגמרא והראשונים בלא משוא פנים, ולא הבנתי מדוע פשיט"ל לכל המגיבים פה שיש חובה למחות בבחור הנ"ל.

והיינו, שלפי החילוק הנ"ל הרי מה שנעשה מעשה שבירה בכלי הוא סיבה להעמיד את עתיד השבירה כדבר הקיים כבר כעת במציאות הכלי, שהכלי אינו כלי שלם שהשבירה תתחדש בו, כ"א קיים בו כבר כעת מה שעתיד להיות נשבר, והחילוק הוא במציאותו של הכלי בהווה, שאם זרק את גוף הכלי הרי נגרעה איכות מציאותו משא"כ אם זרק חץ...

ויש שצידדו לומר מדין 'ואהבת' או מדין לה"ר, [שכ' הרמב"ם דעות [ז, ה] שדיבור שיגרום נזק אסור בלה"ר, ולכאורה ק"ו להיזק בידיים], ודוחק לתלות עיקר האיסור להזיק בטעמים צדדיים כהנ"ל, ויותר מסתבר שהוא מעיקר תביעת הבעלות של הניזק, שיכול לתבוע את קיום ממונו בהעדר מקרה נזק, וכ"כ רבינו יונה ריש אבות, עיי"ש...

הדברים תמוהים, שהרי הפרשנות המקובלת לדברי הגמ' שם היא שאכן מדובר בטעות מדעית, [וכמו שכ' הראשונים לגבי ענייני רפואות ואסטרונומיה בחז"ל, עי' שו"ת הגאונים סי' שעו מרבי שרירא גאון, ורמב"ם במורה נבוכים ג, יד], ואם כן מ"ל טעות מדעית מ"ל טעות בפרשנות המשנה, הרי לא מדובר במילתא דתליא באבנתא דליבא כ"א...