>> לרכישת המהדורה הדיגיטלית, לחצו כאן.
>> לרכישת המהדורה המודפסת, לחצו כאן (רכישה מוקדמת, אי"ה הספר אמור להגיע מהדפוס בימים הקרובים).
כמה דברים תמוהים במשפט אחד... ובמשפט אחד אפשר להשיב עליהם עיין ביביע אומר...
אפשר דוגמאות להבינך?
אם לזה התכוונו האוחזים בשיטת ר''ת
ממש לא כל הראשונים הרשב''א כתב להדיא שהכסיף מלשון כסוף וכן הוא בירושלמי
נעשה קצת סדר:
ירושלמי ברכות פ"א ה"א כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום, הכסיפו זהו בין השמשות השחירו נעשה עליון שוה לתחתון זהו לילה עכ"ל. הרי שלך לפניך שבין השמשות הוא הכספה וצאה"כ הוא כאשר השחירו שתי הצדדים. וכן הירושלמי הנ"ל הובא ברשב"א (שבת לה.) וז"ל ועוד יש להביא ראיה מברייתא דקא מייתי בירושלמי בפרק קמא דברכות (ה"א) כל זמן שפני מזרח מאדימות זהו יום, הכסיפו זהו בין השמשות, השחירו זהו לילה, והא אתיא כרב יוסף.
הרי במסכת פסחים (צג: וצד.) לדעת ר"י משקיעת החמה עד צאה"כ ד' מילין כמו שמעלות השחר עד הנץ החמה, והרי בעלות השחר יש רק כהות במזרח והוי יום גמור ע"פ שנראים הרבה כוכבים ע"כ כדי לקרוא יותר צריך להיות חושך גמור.
ואני תמה על התמה בכמה פנים:
מה המקור?
מה המקור?
נעשה קצת סדר:
כוונתי הייתה פשוטה שהתוס' בשבת לד ובפסחים צד ובמנחות .. ועוד כולם הביאו שהפירוש הזה (מה שנקרא בלשוננו שיטת ר''ת) ר''י אמרו עכ''פ גם ר''ת כך דעתו ואין נפק''מ כ''כ
אך אפשר לפרש שהרקיע מזהיר כעין אורה של יום - שיש מעט אור מעורבב עם חושך מפורש כתוב מזהיר כעין אורה של יום ולא כתוב כעין חושך בלילה
וכבודו רוצה לומר שהתמונות הנ''ל של בין השמשות זהו ההכספה ???? אנחנו חולקים על השמש בצהרי היום
אי אפשר לדמות עלות השחר לבין השמשות כי רב המרחק מאוד
אינני יודע לא בדקתי
היא הנותנת ...
דברי פשוטים מאוד, מפורש בר''י שמאחר והרקיע לא היה מזהיר כעין אור היום יש לדון ולומר שנכנסנו לבין השמשות נמצאת למד שרגע לפני בין השמשות הרקיע מזהיר כעין אור היום (ועתה תסתכל על התמונה של ה 58 דקות אחרי השקיעה הלזה תקרא מזהיר כעין אור יום - אנחנו חולקים על השמש בצהרי היום)
נכון מאוד
כן
שוב אנחנו חולקים על השמש בצהרי היום
אותה שאלה שכתבת קודם
דמוגוגיה...
מזהיר כעין אורה של יום היינו שיש מעט אור בשמים פשוט. וכך הבין השו"ע.
שוב אתה מגיע מנקודות הנחה שלך.
אכן זו ההכספה.
עוד מעט מגיע בין הזמנים תעשה קצת מחקר.
?
אם זה דמגוגיא אצלך מהו א''כ הלא דמגוגיה ???
חזק וברוך
כהנ''ל
מה אני מקשה ומה אתה משיב ?
אפשר
?
קודם כתב טענה שרואים שאתה לא מעיין בב"י שמרן כתב זאת בשם י"א!!! הי"א מתייחס לתוספות שבת ולא לצאה"כ.
חלילה לפרש כך שהרי התיר בסימן רסא לעשות מלאכה עד 58.5 דקות אחר השקיעה, ולפי הבנתך הזמן הזה הוא כבר לילה גמור!!!
כנ"ל
איני זוכר כרגע את המקור המדיוק נראה לי שזה רד"ק שכתב שהטעם שאין בין השמשות בבוקר משום שכאשר אדם נמצא בחושך מוחלט האור נרגש הרבה יותר, ולא כמו שמתחיל תהליך של החשכה שהעין מתרגלת לתהליך החשכה.
דברי ליצנות... כבר האשל אברהם העיד שראה עורבים לאחר השקיעה.
