אומר כאן חדשות ממה ששמעתי מת"ח אחד, מתלמידי מרן זיע"א [מאחיסמך, וחיבר ע"כ ספר ויאמר פינחס]
כי המעיין בשו"ת יביע אומר ח"ז חאו"ח סימן מא, בתשובה המפורסמת של מרן זיע"א לגבי מילה,
יראה שם באות ט', כי באמת עיקר סמיכתו היא על פי דעת רבי אברהם בן הרמב"ם ממה שהעתיק מהר"ם אלאשקר סימן צז בשמו,
ועוד, על דברי רב נסים גאון שהובא שם,
אבל שאר הגאונים, כבר כתב ביבי"א ח"ב סימן כא אות ב ואות ה, שהם, רב האיי ורב שרירא, סוברים כר"ת (ובילק"י כתב שכן דעת רב סעדיה גאון, שהובא בראב"ע שמות יב, ו. בפרשת השבוע שלנו).
ושם כתב שכן דעת הרי"ף והרמב"ם, וכפי שכתב בדעתם הרדב"ז בח"ד סימן רפב.
נמצא אם כן שלא סמך רק על ר"א בן הרמב"ם, ור"נ גאון.
ובאמת, ביביע אומר שם כתב ש"קונטרס בין השמשות למהרי"ף", אבד, וחבל על דאבדין.
ובאמת שבשנת תשע"ד, שנת פטירתו של מרן זיע"א זלהה"ה, נדפס הקונטרס הזה בשו"ת מהרי"ף הנד"מ תחילת ח"ב, מכת"י ממש.
ושם האריך לבאר דברי ר"א בן הרמב"ם שהוא סובר כר"ת במוחלט, ואין בכל דבריו ראיה נגד ר"ת.
[כמו"כ הכת"י עצמו של ר"א בן הרמב"ם נמצא, ותורגם ע"י ר"י זייבלד, ופורסם במוריה, ושם מפורש להדיא שאין הוכחותיו של מהר"ם אלאשקר מדבריו מוכרחות, ובנקל אפשר לפרש דס"ל כאביו הרמב"ם].
שנית, גם על דעת רב נסים גאון, האריך שם מהרי"ף שהוא סובר כר"ת.
וראו זה פלא בחידושי רב נסים גאון עמ"ס ברכות ב. כתב כר"ת, ועכ"פ כתב בהדיא דלא כמהר"ם אלאשקר. ע"ש.
וצריך עיון, אילו מרן זיע"א היה רואה הדברים הללו שנתחדשו, האם גם כן היה מורה שכיון שכך נהגו, אם כן "יש על מה לסמוך", כי עיננו הרואות שאין על מה לסמוך.
כמו כן, אפילו יהיה זה רק כספק, הרי המנהג עצמו ספק אם יש לו על מה לסמוך, "ואיך נסמוך על האיש כאשר איננו בביתו".
ועוד, שהמעיין בדברי הקדמת מרן לש"ע, יראה דלא קאמר רק במנהג שהוא "להחמיר" מדעתו.
ועוד שמעתי מחכם אחר, ששאלו את מרן זיע"א אם מי שרוצה לדחות ליום ראשון (כהוראת הגרי"ש אלישיב, והשבט הלוי, ואגרות משה, ועוד) האם יוכל לעשות זאת. והשיב, שבודאי יכול לדחות, רק הוא כתב ביבי"א מה המנהג. אבל הרוצה לחוש, יחוש.
ובאמת שבחזו"ע חנוכה כתב הרב, שמי שמחמיר בהכל כר"ת מדינא וכו'. ע"ש. ומשמע שמסכים שכל אדם רשאי להחמיר כמרן מדינא.
ועוד דמאי שנא ממה שכתב מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סימן יח, שהעושה כדרך מרן אין מזניחין אותו.
ועכ"פ בהצטרף החידושים הללו, צ"ע מה תהיה דעתו של מרן זיע"א.