בדיוק! אז למה לא להחמיר ולחשוש לחילול שבת? (כמו שמחמירים אם נולד בבין השמשות).כי למעשה אנו נוהגים כמו הגאונים, ולכן זה נחשב ללילה וודאי.
את רבינו תם אנו נוהגים רק לחומרא.
אז למה אם נולד בער"ש בין השמשות אנחנו לא 'מחמירים' למול אותו ביום השמיני בשבת אלא דוחים ליום ראשון?כי יש חיוב דאורייתא למול ביום השמיני
ולדחות את זה, זה קולא.
גם כאן זה לא וודאי, הרי לדעת ר"ת (וכ"פ השו"ע) זה עדיין לא שבת.כי זה עדיין לא וודאי שנולד בשבת.
לדעת הגרע"י המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת אף לקולא וכן דעת האר"י, ומה שנהגו כמהר"ם אלאשקר היה רק לחומרא, והוי תרתי לרעותא א. דהוא מנהג אחרי מרן ב. המנהג בשורשו התחיל מחומרא (לא נכנס מהיכן התחילה החומרא עיין בבית דוד משאלונקי).כי למעשה אנו נוהגים כמו הגאונים, ולכן זה נחשב ללילה וודאי.
את רבינו תם אנו נוהגים רק לחומרא.
אתם כתבתם את מה שהובא כאן?לדעת הגרע"י המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת אף לקולא וכן דעת האר"י, ומה שנהגו כמהר"ם אלאשקר היה רק לחומרא, והוי תרתי לרעותא א. דהוא מנהג אחרי מרן ב. המנהג בשורשו התחיל מחומרא (לא נכנס מהיכן התחילה החומרא עיין בבית דוד משאלונקי).
וכבר רבים מהפוסקים (שפסקו כמהר"ם אלאשקר) כתבו שיש לדחות את המילה.
לא.אתם כתבתם את מה שהובא כאן?
יש לכם מקור מדוייק בדברי הרב עובדיה ?לדעת הגרע"י המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת אף לקולא וכן דעת האר"י, ומה שנהגו כמהר"ם אלאשקר היה רק לחומרא, והוי תרתי לרעותא א. דהוא מנהג אחרי מרן ב. המנהג בשורשו התחיל מחומרא (לא נכנס מהיכן התחילה החומרא עיין בבית דוד משאלונקי).
וכבר רבים מהפוסקים (שפסקו כמהר"ם אלאשקר) כתבו שיש לדחות את המילה.
יביע אומר ח"ב סימן כ"א אות י', יבי"א ח"ה סימן כא' אות ב' בעמודה הראשונה הבו דלא להוסיף עלה להחמיר חומרא על חומרא, חזון עובדיה ח"א (עמוד רעא' ד"ה והנה כל זה).יש לכם מקור מדוייק בדברי הרב עובדיה ?
אומר כאן חדשות ממה ששמעתי מת"ח אחד, מתלמידי מרן זיע"א [מאחיסמך, וחיבר ע"כ ספר ויאמר פינחס]
כי המעיין בשו"ת יביע אומר ח"ז חאו"ח סימן מא, בתשובה המפורסמת של מרן זיע"א לגבי מילה,
יראה שם באות ט', כי באמת עיקר סמיכתו היא על פי דעת רבי אברהם בן הרמב"ם ממה שהעתיק מהר"ם אלאשקר סימן צז בשמו,
ועוד, על דברי רב נסים גאון שהובא שם,
אבל שאר הגאונים, כבר כתב ביבי"א ח"ב סימן כא אות ב ואות ה, שהם, רב האיי ורב שרירא, סוברים כר"ת (ובילק"י כתב שכן דעת רב סעדיה גאון, שהובא בראב"ע שמות יב, ו. בפרשת השבוע שלנו).
ושם כתב שכן דעת הרי"ף והרמב"ם, וכפי שכתב בדעתם הרדב"ז בח"ד סימן רפב.
נמצא אם כן שלא סמך רק על ר"א בן הרמב"ם, ור"נ גאון.
ובאמת, ביביע אומר שם כתב ש"קונטרס בין השמשות למהרי"ף", אבד, וחבל על דאבדין.
ובאמת שבשנת תשע"ד, שנת פטירתו של מרן זיע"א זלהה"ה, נדפס הקונטרס הזה בשו"ת מהרי"ף הנד"מ תחילת ח"ב, מכת"י ממש.
ושם האריך לבאר דברי ר"א בן הרמב"ם שהוא סובר כר"ת במוחלט, ואין בכל דבריו ראיה נגד ר"ת.
[כמו"כ הכת"י עצמו של ר"א בן הרמב"ם נמצא, ותורגם ע"י ר"י זייבלד, ופורסם במוריה, ושם מפורש להדיא שאין הוכחותיו של מהר"ם אלאשקר מדבריו מוכרחות, ובנקל אפשר לפרש דס"ל כאביו הרמב"ם].
שנית, גם על דעת רב נסים גאון, האריך שם מהרי"ף שהוא סובר כר"ת.
וראו זה פלא בחידושי רב נסים גאון עמ"ס ברכות ב. כתב כר"ת, ועכ"פ כתב בהדיא דלא כמהר"ם אלאשקר. ע"ש.
וצריך עיון, אילו מרן זיע"א היה רואה הדברים הללו שנתחדשו, האם גם כן היה מורה שכיון שכך נהגו, אם כן "יש על מה לסמוך", כי עיננו הרואות שאין על מה לסמוך.
כמו כן, אפילו יהיה זה רק כספק, הרי המנהג עצמו ספק אם יש לו על מה לסמוך, "ואיך נסמוך על האיש כאשר איננו בביתו".
ועוד, שהמעיין בדברי הקדמת מרן לש"ע, יראה דלא קאמר רק במנהג שהוא "להחמיר" מדעתו.
ועוד שמעתי מחכם אחר, ששאלו את מרן זיע"א אם מי שרוצה לדחות ליום ראשון (כהוראת הגרי"ש אלישיב, והשבט הלוי, ואגרות משה, ועוד) האם יוכל לעשות זאת. והשיב, שבודאי יכול לדחות, רק הוא כתב ביבי"א מה המנהג. אבל הרוצה לחוש, יחוש.
ובאמת שבחזו"ע חנוכה כתב הרב, שמי שמחמיר בהכל כר"ת מדינא וכו'. ע"ש. ומשמע שמסכים שכל אדם רשאי להחמיר כמרן מדינא.
ועוד דמאי שנא ממה שכתב מרן החיד"א בשו"ת טוב עין סימן יח, שהעושה כדרך מרן אין מזניחין אותו.
ועכ"פ בהצטרף החידושים הללו, צ"ע מה תהיה דעתו של מרן זיע"א.
וירא פינחסנ.ב. ויאמר פינחס ולא ויעמוד...
בספר וירא פינחס, ובקונטרס בין הערבים, הוא כותב שאין מקום לחוש כלל לשיטת החולקים על דברי ר"ת. ולכן השמועה נכונה שהוא מכניס שבת ויוה"כ (בצנעא כדי לא לעשות מחלקות), ותשובה בצידו דע"י שנקל בכל דיני התורה בשיטת ר"ת מימלא ניהיה מחויבים לקיים את חומרותיו של מרן השו"ע בין בדאוריתא בין בדרבנן בדברים התלוים בדיני היום והלילה.אגב, להד"מ לגבי יום כיפור. הוא רק מדבר על להחמיר. אני מכיר אותו שנים. הוא פעם אחת אמר, שהמעיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כא יראה שיותר קל להקל בכניסת שבת כר"ת מלהקל במוצאי שבת. אבל בודאי שחייבים להחמיר בשניהם. עכ"ד. ובאמת כל מי שמעיין שם רואה שכך הם הדברים.
אע"פ שאיננו עוסקים כרגע בדברי האור לציון אלא לדברי הגרע"י, מכיון שכבודו הביא כמקור לשו"ת אור לציון יש להעיר בזה, שהאור לציון בח"ב במבוא כותב את הסיבה לכך שאנו מלין תינוק שנולד 20 דקות לאחר השקיעה ולא חוששים לשיטת ר"ת והשו"ע, מכיון שמרן לא בא לבטל מנהג אף שהוא קולא נגד דבריו כמו שיעיון שם.עי' שו"ת אור לציון ח"א יורה דעה סי' י מש"כ בזה.
