תינוק שנולד בער"ש לפני צאה"כ דר"ת

[שלמה בן דוד הכהן]

לגבי הראשונים איני דן כעת שיש לדון בדבריהם שאכן לא היו בא"י.
רק לשם לברר מה דעת כבודו אתה מסכים שבסימן רס"א פסק השו"ע שבא"י מותר לעשות מלאכה שלושה מילין ורביע, אלא שחזר בו?

בסימן רסא' השו''ע כתב בלשון יש מי שאומר דהיינו הביא את הדעה הזאת ואין הכרח כלל שכך דעתו להלכה למעשה בכלל לשון שכזה בשו''ע שפותח ביש יש שאומר מצינו בכמה מקומות שחלקו בדעתו מאי ס''ל הרבה פעמים השו''ע מעלה כמה דעות על השו''ע למרות שאינם שוות כגון לגבי לצאת בשבת כשהכובע טפח ...

עיין בכסף משנה כסף משנה הלכות אישות פ"א ה"ב.

מה שזכור לי שמדובר שם לגבי שרבי אברהם מעיד שאביו חזר בו .. והכס''מ כותב שם שאינו מקבל את העדות הזאת שכתוב בשם ר''א - לא ידעתי היכן מובא שם שר''א חלק על אביו ??

לדוגמא נטילת ידים ביום הכיפורים ותשעה באב שרבינו אוסר ור' אברהם מתיר
וכן בהלכות תפילה כמדומה לי נחלקו בכמה פרטים
מובא במספיק החדש על הלכות תפילה

אשמח אם תציין מקור ?
וודאי שהדבר אפשרי פשוט כרגע לא זכור לי

רוצה לשאול שאלת תם, ולאו דווקא אותך, אלא את כל אלו שעסקו בנושא,
האם מי מיכם התיישב על הדבר וחקר הנושא ימים ולילות ויצא לשטח ובדק בהרבה זוויות ואפשרויות את המציאות עד שהצליח להבין את שני הצדדים היטב לגמרי?

מהשאלה שלך ניכר שכבודו רוצה לומר שזה אתה - אז שיערב לך

אבל לכתוב שהצלחת להבין את שני הצדדים היטב לגמרי - זו כבר יומרא שאיני יכול לדון בה ... משום שאנחנו יודעים ברור שלא נגיע לכלום - וזהו שכתבתי בתחילה

תאמין לי או לא, אבל הרבה חקרו את הדבר הזה ימים כלילות והגיעו למסקנות הפוכות - הכל מתחיל שאנחנו חולקים ביסודות ראשונים (כגון מהוא עד שיטהר הרקיע מהאור וכו' )

לגבי מה שטענת, שגם אתה בדקת את המציאות, אני שואל:
היכן יצאת לראות, האם התרחקת מאורות העיר כמה קילומטרים? והאם הבדיקות היו ביום נקים מעננים וערפל וכו?

בדר''כ בדקתי על חוף הים במרחק מספיק לדעתי בכמה וכמה זמנים בשנה .... וגם התשמשתי בנתונים שאחרים בדקו כגון הישיבה ביבנה כידוע (ועוד .. שאיני זוכר עתה) ויותר מזה בדקתי גם בתוכנה של נס''א שהיא מדוייקת מאוד על הכוכבים שיוצאים בכל מקום בעולם ובכל זמן בדיוק איזה כוכבים נראים ובאיזה שעה בדיוק ובאיזה מקום - וזו התוכנה שהכי שמשה אותי מאחר וראיתי את הדיוק הרב שלה ..

 

[שלמה בן דוד הכהן]

מה מובא שם בקצרה? העניין עצמו.

מה שמובא שם הוא בדיוק הדבר שאיני חפץ להכנס אליו וכמ''כ לעיל שבדבר זה אנחנו חולקים בשמש בצהרי היום ולא נ''ל שנגיע למשהו
ברכה והצלחה

 

[בדרכי האבות]

בסימן רסא' השו''ע כתב בלשון יש מי שאומר דהיינו הביא את הדעה הזאת ואין הכרח כלל שכך דעתו להלכה למעשה בכלל לשון שכזה בשו''ע שפותח ביש יש שאומר מצינו בכמה מקומות שחלקו בדעתו מאי ס''ל הרבה פעמים השו''ע מעלה כמה דעות על השו''ע למרות שאינם שוות כגון לגבי לצאת בשבת כשהכובע טפח ...

א. בתחילה כתבת שכל הפוסקים מודים לדבר אחד וכאן כתבת שאכן יש שיטה כזאת ד' מילין בא"י.
ב. כל הראשונים המובהקים פסקו כר"ת.
ג. היכן מוזכר הסתם?
ד. איני מבין למה צריך להגיע לכל זה הרי יש לנו מסורה מרבותינו הספרדים מה היא דעת השו"ע בדין זה כל הפוסקים הספרדים הסכימו פה אחד שדעת השו"ע לפסוק כר"ת. הלכתית לא פסקו כמותו מצד מנהג כהגאונים או מציאות או על דרך חומרא.
ועוד שאין זה דעתו של השו"ע בלבד אלא דעתן של גדולי הדור בתקופת של השו"ע כגון הרדב"ז מהר"ש סרילאו ועוד...

 

[שלמה בן דוד הכהן]

א. בתחילה כתבת שכל הפוסקים מודים לדבר אחד וכאן כתבת שאכן יש שיטה כזאת ד' מילין בא"י.

אכן כל הפוסקים ס''ל שבג' כוכבים הרי זה לילה וודאי - גם בעלי התוס' - וזהו שכתבתי לעיל מפורש אלא שאם שתאלני היאך א''כ מסתדר עם הד' מילין כבר שאלו זה המנחת כהן ועוד .... ואין חפצי להכנס לסוגיה זו - אני מבין מה הראיות שלכם הייטב וכנגד יש הרבה קשיים - ולא יהיה סוף ...

ב. כל הראשונים המובהקים פסקו כר"ת.

ומאידך כולם מודים שבג' כוכבים כפשוטו הרי זה לילה גמור ...

נו בטח אתה מונה גם את הרמב''ם שפוסק כר''ת שלדעתי בדברי הרמב''ם אין אפילו ריח ראיה ... ואין חפצי להכנס לזה. וגם הרדב''ז מה שכתב שם מדובר כשהתינוק נולד ממש זמן קצר מאוד אחרי השקיעה (דקות בודדות אחרי השקיעה הנראית) ועל זה הייתה המחלוקת בינו למהר''מ אלאשקר - ואני יודע שלא תקבל ... לכן לא יהיה סוף

ג. היכן מוזכר הסתם?

יש הרבה הלכות שהש''ע פותח הסעיף בלשון יש אומרים וכו' ללא סתם שהקדימו - ראה בעין יצחק למרן הרב יצחק יוסף שביאר שלשון שכזה בשו''ע חלקו בו הפוסקים ..

ד. איני מבין למה צריך להגיע לכל זה הרי יש לנו מסורה מרבותינו הספרדים מה היא דעת השו"ע בדין זה כל הפוסקים הספרדים הסכימו פה אחד שדעת השו"ע לפסוק כר"ת. הלכתית לא פסקו כמותו מצד מנהג כהגאונים או מציאות או על דרך חומרא.
ועוד שאין זה דעתו של השו"ע בלבד אלא דעתן של גדולי הדור בתקופת של השו"ע כגון הרדב"ז מהר"ש סרילאו ועוד...

לדבריך כל הפוסקים הספרדים הסכימו שהשו''ע כר''ת (לשיטתך גם כל הראשונים המובהקים) ומאידך נהגו לא כהש''ע ??????? אין לך זלזול בקבלת השו''ע יותר מזה - ואתה יודע טוב מאוד שהמנהג הוא לקולא דהיינו תינוק שנולד עשרים דקות אחרי השקיעה בכניסת שבת מלים אותו בשבת כך המנהג הברור .

איך אפשר לומר בשם רבותינו הספרדים .... ולעשות הפך מעשיהם בדיוק הפוך הגמור ממש - הרי אתה מודה שרבותינו הספרדים פה אחד נהגו כאן כהגאונים ... אז מה כבודו דן - אין לך מעשה גדול מזה ואיך אתה מורה נגד המעשה ולהכין נעלם פתאום מנהג קדום שאפילו נגד מרן אמרינן שאזלינן כהמעשה.

 

[בדרכי האבות]

אכן כל הפוסקים ס''ל שבג' כוכבים הרי זה לילה וודאי - גם בעלי התוס' - וזהו שכתבתי לעיל מפורש אלא שאם שתאלני היאך א''כ מסתדר עם הד' מילין כבר שאלו זה המנחת כהן ועוד .... ואין חפצי להכנס לסוגיה זו - אני מבין מה הראיות שלכם הייטב וכנגד יש הרבה קשיים - ולא יהיה סוף ...

אני מבין מה אתה אומר.
ולכן שאלתי על מה שכתב בשו"ע בסימן רס"א, לא שאלתי על ר"ת ושאר הראשונים שדרו בחו"ל אלא על השו"ע ושאר אחרונים שדרו בא"י איך כתבו להלכה דברי ר"ת...

ומאידך כולם מודים שבג' כוכבים כפשוטו הרי זה לילה גמור ...

אנו שוב חוזרים לאותה נקודה איני דן כרגע בדברי הראשונים אלא בדברי השו"ע... בשו"ע בסימן רסא' הבין שאכן זמן צאה"כ של ר"ת מאוחר יותר ואם הבין כך בדברי ר"ת הוא הדין לכל הראשונים הר"ן הרשב"א וכו'.

נו בטח אתה מונה גם את הרמב''ם שפוסק כר''ת שלדעתי בדברי הרמב''ם אין אפילו ריח ראיה ... ואין חפצי להכנס לזה. וגם הרדב''ז מה שכתב שם מדובר כשהתינוק נולד ממש זמן קצר מאוד אחרי השקיעה (דקות בודדות אחרי השקיעה הנראית) ועל זה הייתה המחלוקת בינו למהר''מ אלאשקר - ואני יודע שלא תקבל ... לכן לא יהיה סוף

לא כתבתי רמב"ם ולא הזכרתי את הדרב"ז בשביל לדון בדבריו אתה הולך למקומות שלא דנתי בהם ואתה כותב שאין לזה סוף... תענה נקודתית על שאלותי. אני חזרתי בי בהרבה דברים בחיים וגם בסוגיא זאת קבלתי הרבה מטענות החולקים, ואם זו האמת קבל ממי שאמרה.

יש הרבה הלכות שהש''ע פותח הסעיף בלשון יש אומרים וכו' ללא סתם שהקדימו - ראה בעין יצחק למרן הרב יצחק יוסף שביאר שלשון שכזה בשו''ע חלקו בו הפוסקים ..

במשהו כ"כ מהותי השו"ע לא מזכיר שדעת הרמב"ם והרי"ף והגאונים נגד ר"ת ועוד 30 ראשונים?

לדבריך כל הפוסקים הספרדים הסכימו שהשו''ע כר''ת (לשיטתך גם כל הראשונים המובהקים) ומאידך נהגו לא כהש''ע ??????? אין לך זלזול בקבלת השו''ע יותר מזה - ואתה יודע טוב מאוד שהמנהג הוא לקולא דהיינו תינוק שנולד עשרים דקות אחרי השקיעה בכניסת שבת מלים אותו בשבת כך המנהג הברור .

איך אפשר לומר בשם רבותינו הספרדים .... ולעשות הפך מעשיהם בדיוק הפוך הגמור ממש - הרי אתה מודה שרבותינו הספרדים פה אחד נהגו כאן כהגאונים ... אז מה כבודו דן - אין לך מעשה גדול מזה ואיך אתה מורה נגד המעשה ולהכין נעלם פתאום מנהג קדום שאפילו נגד מרן אמרינן שאזלינן כהמעשה.

מחילה מכבוד הרב שליט"א...
אני לא ממציא מעצמי זה מה שכתוב בספריהם.
אני מסכים שרבותינו הספרדים נהגו כשתי השיטות לחומרא והרבה גם נהגו לקולא בצאת השבת. אמנם אין זה מעות את דעת השו"ע הם כותבים זאת מפורשות מהי דעת מרן... לגבי קבלת הוראות מרן כידוע בספריהם שמנהג מקיימים אפילו לקולא אם הוא קודם הוראות מרן כמבואר בשולחן גבוה ובחיד"א וכו' וכו' אז ממילא אין זו קושיא כי הם סוברים שאין זה זלזול כלל, וכן כתב בספר גט מקושר שהמנהג כהגאונים מקדמא דנא קודם הוראות השו"ע.
שוב אתה חוזר על אותה נקודה אנו לא דנים למעשה ואני לא מורה הוראה אנו דנים בדעת השו"ע, וזו לא דעתי אלא דעת כל רבותינו הספרדים וחיזק ידיהם הגרע"י בספריו הקודשים.

 

[אדם קדמאה]

בסימן רסא' השו''ע כתב בלשון יש מי שאומר דהיינו הביא את הדעה הזאת ואין הכרח כלל שכך דעתו להלכה למעשה בכלל לשון שכזה בשו''ע שפותח ביש יש שאומר מצינו בכמה מקומות שחלקו בדעתו מאי ס''ל הרבה פעמים השו''ע מעלה כמה דעות על השו''ע למרות שאינם שוות כגון לגבי לצאת בשבת כשהכובע טפח ...


מה שזכור לי שמדובר שם לגבי שרבי אברהם מעיד שאביו חזר בו .. והכס''מ כותב שם שאינו מקבל את העדות הזאת שכתוב בשם ר''א - לא ידעתי היכן מובא שם שר''א חלק על אביו ??


אשמח אם תציין מקור ?
וודאי שהדבר אפשרי פשוט כרגע לא זכור לי

מהשאלה שלך ניכר שכבודו רוצה לומר שזה אתה - אז שיערב לך

אבל לכתוב שהצלחת להבין את שני הצדדים היטב לגמרי - זו כבר יומרא שאיני יכול לדון בה ... משום שאנחנו יודעים ברור שלא נגיע לכלום - וזהו שכתבתי בתחילה

תאמין לי או לא, אבל הרבה חקרו את הדבר הזה ימים כלילות והגיעו למסקנות הפוכות - הכל מתחיל שאנחנו חולקים ביסודות ראשונים (כגון מהוא עד שיטהר הרקיע מהאור וכו' )


בדר''כ בדקתי על חוף הים במרחק מספיק לדעתי בכמה וכמה זמנים בשנה .... וגם התשמשתי בנתונים שאחרים בדקו כגון הישיבה ביבנה כידוע (ועוד .. שאיני זוכר עתה) ויותר מזה בדקתי גם בתוכנה של נס''א שהיא מדוייקת מאוד על הכוכבים שיוצאים בכל מקום בעולם ובכל זמן בדיוק איזה כוכבים נראים ובאיזה שעה בדיוק ובאיזה מקום - וזו התוכנה שהכי שמשה אותי מאחר וראיתי את הדיוק הרב שלה ..

הרמב''ם במקום
רבינו אברהם במספיק הוצאת ניסים דנה של אונברסיטת בר אילן

 

[אדם קדמאה]

זה לא דבר מפלגתי, אלא תורני. איש איש כהבנתו.
גם ר"ת חלק על סבו רש"י בעניין התפילין. ולא הזדעזע שסבו היה חלילה קרקפת...
למה זה לא יכול להיות כך גם בעניין הרמב"ם והראב"ם?

מהמחלוקת הזאת שמעת?
איך זה שממחלוקת שאמורה לקרוע קהילות אין לך שום איזכורים חוץ מאולי איזה דיוק אומלל

 

[שלמה בן דוד הכהן]

אני מבין מה אתה אומר.
ולכן שאלתי על מה שכתב בשו"ע בסימן רס"א, לא שאלתי על ר"ת ושאר הראשונים שדרו בחו"ל אלא על השו"ע ושאר אחרונים שדרו בא"י איך כתבו להלכה דברי ר"ת...

השו''ע כתב את ספרו לא רק ליושבים כאן בא''י אלא לכל העולם
וזהו שכתבתי שהשו''ע הביא הדעה הזאת ברסא' ....
ובכלל לא ס''ל שהיא העיקר להלכה ולכן פתח הסעיף ביש מי שאומר .. - בשורה תחתונה העלה הדעה על השולחן - ולדעתי זו דרכו של מרן השו''ע בהרבה מקומות להעלות דעה מסויימת על השו''ע ואין זה מחייב שכך ההלכה

ואפילו א''ת שהשו''ע סבר כך להלכה עדיין לא קשה ולא מידי משום שבזמנם לא ידעו לדייק בזמן כמו בזמנינו כלל וכלל - בגמ' פסחים פ''א אדם טועה בין שעה שניה לשלישית ואין אדם טועה בין שעה חמישית לשביעית לפי שבחמישית חמה במזרח ובשביעית חמה במערב ... הרי לפניך שעתיים והייתה רגילות אצלהם שהם טועים ורק בגלל השמש אמרינן שאין הדבר יכול להיות אבל כששקעה השמש וודאי וודאי שאפשר לטעות בזה ובקל מאוד - ולכן לדמות את זמנם לפי זמנינו צריך זהירות רבה וצריך להשתדל לראות בעניים שלהם ... (תקח לדוגמא בזמניינו תקבע אם אדם בשעה תשע בבוקר ותגיע לשם באחת עשרה אתה מבין את הפער הגדול - אי אפשר להתעלם מכל זה

במשהו כ"כ מהותי השו"ע לא מזכיר שדעת הרמב"ם והרי"ף והגאונים נגד ר"ת ועוד 30 ראשונים?

וזה משום שגם לשו''ע בג' כוכבים הרי זה לילה גמור

ברכה והצלחה לשניינו

 

[בדרכי האבות]

השו''ע כתב את ספרו לא רק ליושבים כאן בא''י אלא לכל העולם
וזהו שכתבתי שהשו''ע הביא הדעה הזאת ברסא' ....
ובכלל לא ס''ל שהיא העיקר להלכה ולכן פתח הסעיף ביש מי שאומר .. - בשורה תחתונה העלה הדעה על השולחן - ולדעתי זו דרכו של מרן השו''ע בהרבה מקומות להעלות דעה מסויימת על השו''ע ואין זה מחייב שכך ההלכה

דבר זה מכשלה גדולה לרבים שלפי כבודו זה אינו הלכה למעשה למה לתת בא מקום לטעות כפי שטעו חכמי הספרדים ורוב האשכנזים.
אני דרכי ללכת אחר דברי הקדמונים לא אחר הבנת שכלי הגס, אז אנא נסתכל מהי דעתן הרווחת של חכמי ישראל בדעת השו"ע.

ואפילו א''ת שהשו''ע סבר כך להלכה עדיין לא קשה ולא מידי משום שבזמנם לא ידעו לדייק בזמן כמו בזמנינו כלל וכלל - בגמ' פסחים פ''א אדם טועה בין שעה שניה לשלישית ואין אדם טועה בין שעה חמישית לשביעית לפי שבחמישית חמה במזרח ובשביעית חמה במערב ... הרי לפניך שעתיים והייתה רגילות אצלהם שהם טועים ורק בגלל השמש אמרינן שאין הדבר יכול להיות אבל כששקעה השמש וודאי וודאי שאפשר לטעות בזה ובקל מאוד - ולכן לדמות את זמנם לפי זמנינו צריך זהירות רבה וצריך להשתדל לראות בעניים שלהם ... (תקח לדוגמא בזמניינו תקבע אם אדם בשעה תשע בבוקר ותגיע לשם באחת עשרה אתה מבין את הפער הגדול - אי אפשר להתעלם מכל זה

אין מה לדייק שקיעה היא דבר הנראה לעין כל ואי אפשר לטעות כ"כ להתיר לעשות מלאכה עד 58 דקות אחר השקיעה וצאה"כ הוא 72 דקות אחר השקיעה.
ולפי הבנתך שהשו"ע פוסק ג' כוכבים כפשוטו דהיינו 13-20 דקות אחר השקיעה זו מכשלה גדולה ביותר.

 

[מעט]

בסימן רסא' השו''ע כתב בלשון יש מי שאומר דהיינו הביא את הדעה הזאת ואין הכרח כלל שכך דעתו להלכה למעשה בכלל לשון שכזה בשו''ע שפותח ביש יש שאומר מצינו בכמה מקומות שחלקו בדעתו מאי ס''ל הרבה פעמים השו''ע מעלה כמה דעות על השו''ע למרות שאינם שוות כגון לגבי לצאת בשבת כשהכובע טפח ...

יש לך חוסר הבנה בסיסית בקטע שברס"א. אתה היחיד שאומר כך. אף אחד מהאחרונים לא למד כמוך בקטע הזה של רסא.

מהשאלה שלך ניכר שכבודו רוצה לומר שזה אתה - אז שיערב לך

אתה נורמלי???
שואלים אותכם שאלה כללית רגילה בלי כל כוונה, סתם לידיעה, ואתה בוחר לעשות ליצנות?

אבל לכתוב שהצלחת להבין את שני הצדדים היטב לגמרי - זו כבר יומרא שאיני יכול לדון בה ... משום שאנחנו יודעים ברור שלא נגיע לכלום - וזהו שכתבתי בתחילה

זה מה אתה חושב. אבל לא התכוונתי לכך.

תאמין לי או לא, אבל הרבה חקרו את הדבר הזה ימים כלילות והגיעו למסקנות הפוכות - הכל מתחיל שאנחנו חולקים ביסודות ראשונים (כגון מהוא עד שיטהר הרקיע מהאור וכו' ).

לבדוק רק דבר אחד או שתים זה לא נקרא לבדוק. וגם את הסימן ההוא צריך לבדוק אותו מזוויות ומקומות ואפשרויות שונות. וכן יש עוד סימנים שטעונים בדיקה.

בדר''כ בדקתי על חוף הים במרחק מספיק לדעתי בכמה וכמה זמנים בשנה .... ו

זה ראיה יפה שעדיין עוד לא בדקתם. חוף יום בהרבה מאוד מהפעמים הוא לא מתאים לבדיקות. צריך מדברות ומקומות יבשים.

אגב, את מה בדקת שם? - כוכבים? הכסיף?

גם התשמשתי בנתונים שאחרים בדקו כגון הישיבה ביבנה כידוע (ועוד .. שאיני זוכר עתה)

ובדקת את 'אמינות' הדברים? הכל חלק שם ללא סתירות? אפשר קישור לזה?

ויותר מזה בדקתי גם בתוכנה של נס''א שהיא מדוייקת מאוד על הכוכבים שיוצאים בכל מקום בעולם ובכל זמן בדיוק איזה כוכבים נראים ובאיזה שעה בדיוק ובאיזה מקום - וזו התוכנה שהכי שמשה אותי מאחר וראיתי את הדיוק הרב שלה ..

איזה נתונים ביקשתה מהתוכנה?
כוכב - גדול בינוני וקטן?
הזמנים הראשונים להופעת הכוכבים הראשונים?
הזמנים להופעת הכוכבים האחרונים?
הזמנים להופעת הכוכבים הממוצעים?
משהו אחר??

ובכלל מה רמת הדיוק שלה? למשל אם ראינו היום בעיניים שלנו ממש, שהכוכב הראשון יוצא 10 דקות לאחר השקיעה, והשני לאחר 15 דקות, והשלישי לאחר 19 דקות, אזי האם התוכנה תראה לנו בדיוק את הזמנים שראינו היום? או שהיא תראה אבל בשנוניין קלים של 2-3 דקות לכאן או לכאן?

 

[שלמה בן דוד הכהן]

מחילה מכבודכם . אינני חפץ להכנס לזה
אנחנו מדברים בשפה אחרת לגמרי
האמת תעשה דרכה
ברכה והצלחה

 

[מעט]

מחילה מכבודכם . אינני חפץ להכנס לזה
אנחנו מדברים בשפה אחרת לגמרי
האמת תעשה דרכה
ברכה והצלחה

קשה לחלוק מידע?
שאלתי מה ראו עיניכם? - קשה לספר??

אין לי כל כוונה לדון בעניין. אלא בקשת מידע גרידא.

 

[בדרכי האבות]

מחילה מכבודכם . אינני חפץ להכנס לזה
אנחנו מדברים בשפה אחרת לגמרי
האמת תעשה דרכה
ברכה והצלחה

אולי תסביר איזה שפה אחרת אנחנו מדברים?

 

[מעט]

אנחנו מדברים בשפה אחרת לגמרי

כלומר...

 

[שלמה בן דוד הכהן]

כלומר...

פשוט, הראיה שלי היא לא הראיה שלכם, ההכרח שלי אינו ההכרח שלכם ..... - וכן להפך פשוט לא מדברים באותה שפה כלל ....
לדוגמא :

יש לך חוסר הבנה בסיסית בקטע שברס"א. אתה היחיד שאומר כך. אף אחד מהאחרונים לא למד כמוך בקטע הזה של רסא

זה שאף אחד לא למד כך מהראשונים זה נכון אבל לומר שזה חוסר הבנה בסיסית ... זה משום שההוכחות שלנו אחרים לגמרי ... ראה מאמר של החודש באור תורה שמוכיח יפה יפה שכשמרן השו''ע מתחיל סעיף בלשון יש מי שאומר .. בדכ''כ לא ס''ל כך להלכה אלא העלה הדעה על השולחן ע''ש הוכחות רבות מהאחרונים לא חפצתי להאריך ע''ש
ולכן כאשר בנידוננו שיש קושיה גדולה ממרן השו''ע הסתירה מרסא' לרצג' - וודאי שאפשר להשתמש בתירוץ הנ''ל ..
ובכלל באופן כללי הכוכבים שלנו אינם אותם כוכבים וכן עד שיטהר האור וכו' פשוט חולקים ביסודות ראשונים ..

עוד דוגמא:

אני דרכי ללכת אחר דברי הקדמונים לא אחר הבנת שכלי הגס, אז אנא נסתכל מהי דעתן הרווחת של חכמי ישראל בדעת השו"ע.

שפה אחרת לגמרי ממני
אני ישאל אותך שאלה הרי רוב הראשונים אחזו שהשמש עולה לשמים ולא מסתובבת סביב כדור הארץ האם גם דעתך כך ???
אלא הכל כפי העניין .....
כוונתי בדברים אלו שוודאי שיש להתחשב מאוד בדברי האחרונים אבל אין זה אומר שאין לנו רשות לבאר ולפרש פשט בשו''ע שגם הוא מוסכם בדברי האחרונים (שכן המוסג הזה שהשו''ע מתחיל בלשון יש מי שאומר בדכ''כ אינו להלכה - האחרונים כתבוהו. אלא שאני מקשר אותו לנידוננו)

 

[שלמה בן דוד הכהן]

ובדקת את 'אמינות' הדברים? הכל חלק שם ללא סתירות? אפשר קישור לזה?

בזמנו בקשתי שיביאו לי זה מודפס ... כרגע אין לי עכ''פ הבדיקה שעשו ישיבת יבנה היא מאוד ידועה לא כ''כ קשה להשיג זה

איזה נתונים ביקשתה מהתוכנה?
כוכב - גדול בינוני וקטן?
הזמנים הראשונים להופעת הכוכבים הראשונים?
הזמנים להופעת הכוכבים האחרונים?
הזמנים להופעת הכוכבים הממוצעים?
משהו אחר??

ובכלל מה רמת הדיוק שלה? למשל אם ראינו היום בעיניים שלנו ממש, שהכוכב הראשון יוצא 10 דקות לאחר השקיעה, והשני לאחר 15 דקות, והשלישי לאחר 19 דקות, אזי האם התוכנה תראה לנו בדיוק את הזמנים שראינו היום? או שהיא תראה אבל בשנוניין קלים של 2-3 דקות לכאן או לכאן?

מאוד מדוייקת
כל כוכב שיוצא בכל העולם שרואים אותו בעין רגילה ללא הפרעות של עננים וכו' היכן הוא יוצא ואיזה כוכב הוא דהיינו מה שמו של הכוכב וכן יש שם את השקיעה המישורית מדוייקת מאוד

מה שבזמנו עשיתי הוא לקחתי את הממוצע של השנה משום שיציאת הכוכבים אינה שווה כל השנה ויצא לי שהממוצע הוא 20 דקות מהשקיעה. ובתכונה שם רואים ברור את הכוכבים שיוצאים קודם ששוקעת החמה והם נוגה וצדק וכמדומני עוד כוכב עם שם מסובך - זה הכל ממש מעט עכ''פ כל הכוכבים יוצאים לערך כ 4 שעות אחרי השקיעה
אם ואצליח להשיג שוב את התוכנה ויהיה מותר לי אשלח לך בשמחה

 

[מעט]

אני חושב שסוף סוף הבנתי אותך.
תודה על הבהירות שהוספת לדבריך. זה היה חשוב ומועיל.

תן לי לראות שהבנתי אותך במדויק: במילים אחרות אתה אומר שאנו לא משדרים על אותו הגל! הבנתי נכון?

 

[בדרכי האבות]

אני ישאל אותך שאלה הרי רוב הראשונים אחזו שהשמש עולה לשמים ולא מסתובבת סביב כדור הארץ האם גם דעתך כך ???

ככה הייתה ההבנה בימי חז"ל שאין ישוב מתחת גם חכמי הגוים המבואים בגמרא בפסחים הסכימו לזה רק נחלקו האם החושך מגיע מחמת שהיא עולה למעלה או שהיא יורדת מתחת לארץ.
אם זה נכון או לא לה' הנסתרות.

כוונתי בדברים אלו שוודאי שיש להתחשב מאוד בדברי האחרונים אבל אין זה אומר שאין לנו רשות לבאר ולפרש פשט בשו''ע שגם הוא מוסכם בדברי האחרונים (שכן המוסג הזה שהשו''ע מתחיל בלשון יש מי שאומר בדכ''כ אינו להלכה - האחרונים כתבוהו. אלא שאני מקשר אותו לנידוננו)

אני בדיוק מדבר באותה שפה כמו שלך...
האחרונים הם לא מכריעים מה הוא דעתו של השו"ע, אמנם האחרונים היו חכמים גדולים ומכיון שדעתם נוטה לכיוון אחד צריך לייחס לזה חשיבות גדולה, ובהצטרף שהקשתי עליך קושיות שלא ענית עליהם דיו, ויש לי עוד הרבה קושיות אבל כבודו לא מוכן לשמוע אלא כבורח מן האש "אנחנו מדברים בשפה אחרת"

 

[אדם קדמאה]

ככה הייתה ההבנה בימי חז"ל שאין ישוב מתחת גם חכמי הגוים המבואים בגמרא בפסחים הסכימו לזה רק נחלקו האם החושך מגיע מחמת שהיא עולה למעלה או שהיא יורדת מתחת לארץ.
אם זה נכון או לא לה' הנסתרות.

אני בדיוק מדבר באותה שפה כמו שלך...
האחרונים הם לא מכריעים מה הוא דעתו של השו"ע, אמנם האחרונים היו חכמים גדולים ומכיון שדעתם נוטה לכיוון אחד צריך לייחס לזה חשיבות גדולה, ובהצטרף שהקשתי עליך קושיות שלא ענית עליהם דיו, ויש לי עוד הרבה קושיות אבל כבודו לא מוכן לשמוע אלא כבורח מן האש "אנחנו מדברים בשפה אחרת"

תפתח אטלס

 

[אריאל שמואל]

@שלמה בן דוד הכהן
ראה כאן:

מורשת האב בכתיבתו ההלכתית של רבי אברהם בן הרמב"ם – ספריית אסיף

סמכותו של 'משנה תורה' לעומת המקורות התלמודיים בעיני רבי אברהם בן הרמב"ם – ספריית אסיף