אתה אומר את זה בשם מקור כלשהו? או מסברא? או מצד המציאות?עכ"פ דעתי האישית שאי אפשר להכריע בסוגיא זאת עד שיגיע משיח,
כלומר שאם אי אפשר להכריע הרי הבית יוסף וכל שאר הגדולים וכל מי שנהג כר"ת, עשה שלא כהוגן. אתה מסכים?
אתה אומר את זה בשם מקור כלשהו? או מסברא? או מצד המציאות?עכ"פ דעתי האישית שאי אפשר להכריע בסוגיא זאת עד שיגיע משיח,
נסכם דבר ברור ששנינו מסכימים עליו:דברי פשוטים מאוד, מפורש בר''י שמאחר והרקיע לא היה מזהיר כעין אור היום יש לדון ולומר שנכנסנו לבין השמשות נמצאת למד שרגע לפני בין השמשות הרקיע מזהיר כעין אור היום (ועתה תסתכל על התמונה של ה 58 דקות אחרי השקיעה הלזה תקרא מזהיר כעין אור יום - אנחנו חולקים על השמש בצהרי היום)
נכון מאוד
אדרבא תקשה על החכם שהביא את התמונות - מכיוון שהביאו התמונות הוצרכתי לכתוב שאדרבא איפכא הוא
כן
שוב אנחנו חולקים על השמש בצהרי היום
ובנוסף לזה התשובה אינה ממין הטענה - לא כתבתי שלא רואים אור
אותה שאלה שכתבת קודם
אלא שכאן כבר קבעת עובדה ועל פיה כבודו מקשה - ולא דובים ולא יער
איפה ראיתי דבר שכזה שכתבתינסכם דבר ברור ששנינו מסכימים עליו:
א. אם יש אור ברור. זה וודאי יום.
מי כתב דבר שכזהב. אם אין אור ברור זהו ביה"ש.
אתה מניח הנחה ועל זה מקשה קושיהג. עד זמן מה לאחר השקיעה וודאי שיש אור ברור, ולכן זה לא בגדר ספק.
כעת לפי כל זה, עד מתי יש אור ברור לאחר השקיעה? [תזכורת: במערב רואים אור ברור ממש עד זמן רב לאחר השקיעה לא פחות מ 50 ויותר דקות].
תשים לב היטב למה שכתבתי, בעיקרון לא באתי להתווכח אלא לסכם את הדיון הנ"ל.איפה ראיתי דבר שכזה שכתבתי
אם השמש בשמים דהיינו קודם שהיא שקעה זה יום גמור
מי כתב דבר שכזה
אם השמש שקעה זה בין השמשות
אתה מניח הנחה ועל זה מקשה קושיה
ראשית איפא ראית בשו''ע שהקובע הוא אור ברור או אור לא ברור אין דבר שכזה
אדרבא מה שכן מפורש בשו''ע שבג' כוכבים בינוניים כפשוטו הרי זה לילה גמור (בסימן רצג) והשו''ע כתב זה לכל ישראל כפשוטו וכך היה המנהג הברור לחלוטין. וג' כוכבים בינוניים הם ברורים לחלוטין לא כוכבים גדולים שיוצאים ביום דהיינו בעוד שהשמש בשמים (ואלו הם כוכבי נוגה וצדק שרואים אותם בשמים לפני שהשמש שוקעת ) אבל הכוכבים שיוצאים אחרי שהשמש שקעה ג' כאלה הרי זה לילה גמור כך פשט השו''ע במוחלט וכך המנהג במוחלט
וכמו שפתח כאן הרב @בנימין לוריא שהמנהג שתינוק שנולד 20 דקות אחרי השקיעה ביום שישי מלים אותו בשבת ממש זאת אומרת שאפילו כספק לא מתחשבים בשיטה הזאת - מה יותר מנהג ברור מזה
וגם דעת מרן הרב עובדיה ומרן הרב יצחק יוסף שבתינוק הנולד 20 דקות אחרי השקיעה ביום שישי מלים אותו בשבת כפשוטו
ותהיה אמתי עם עצמך אם יוולד לך תינוק 20 דקות אחרי השקיעה מתי תמול אותו???
לכל הת"ח שכאן,
העליתי לעיל תמונות, ואחרי הרבה זמן שלא נכנסתי לכאן (כי אין לי אינטרנט, אם אני מתארח אצל אחי, יש לי) ראיתי שהתווכחתם.
ואכן, יש לכל דבריכם תשובות. אין לי הזמן לכתוב התגובות במלואם. אבל על רוב השאלות כבר השיב מרן זצוקלה"ה ביביע אומר ח"ב סימן כא.
ושם מרן זצוק"ל ביסס כל שיטת רבינו תם, ודחה ממנה כל דברי המערערים.
לאחרונה לצערינו יש אנשים שלא למדו התשובה של מרן, ופשוט מעלים באוב ובידעוני טענות חדשות כביכול, אבל הם כתובות במפורש ביבי"א שם.
ושם הרב כתב שדברי רבינו תם נכונים אף במציאות.
ככה הבינו כל חכמי ספרד בדעת השו"ע מהר"י נבון פקודת אלעזר מהרי"ף הברכ"י גינת ורדים סדר היום וכו' וכו'.(לדעתו )
לעשות מחלוקת בין הטור לבין הרא"ש זו גם בדיחה?בדרך אגב לעשות מחלוקת בין הרמבם לרבי אברהם בנו בדבר מהותי כמו זה
זה בדיחה לא מדי מוצלחת
והיאך א''כ נהגו האחרונים כאן בא''י כהגאוניםככה הבינו כל חכמי ספרד בדעת השו"ע מהר"י נבון פקודת אלעזר מהרי"ף הברכ"י גינת ורדים סדר היום וכו' וכו'.
?????מצינו כמה פעמים שר' אברהם חלק על אביו.
אנו לא דנים למעשה מה צריך לעשות אלא מה דעתם השו"ע...והיאך א''כ נהגו האחרונים כאן בא''י כהגאונים
דרך אגב גם אתה פוסק כר''ת גם לקולא ? דהיינו אם ויולד לך תינוק עשרים דקות אחרי השקיעה ביום שבת - תמול אותו בשבת ?
אין חפצי להכנס לסוגיה זואנו לא דנים למעשה מה צריך לעשות אלא מה דעתם השו"ע...
כל רבני ספרד כתבו שדעת השו"ע כשיטת ר"ת, ולגבי שאלתך איך פוסקים נגד שהשו"ע לא קשיא מידי וכי זו ההלכה הראשונה שרבני ספרד לא פוסקים כהשו"ע?
ויותר לעניין הגט מקושר כתב ליישב שהוא מנהג קדמון קודם הוראות השו"ע.
לגבי הראשונים איני דן כעת שיש לדון בדבריהם שאכן לא היו בא"י.אני הבנתי ברור שבג' כוכבים כפשוטו לילה גמור ושכך דעת כל הראשונים והשו''ע - משום שבדבר זה לא חלק שום ראשון ומאידך אני יודע שיש שלמדו בדיוק להפך שכל הראשונים והש''ע כר''ת
עיין בכסף משנה כסף משנה הלכות אישות פ"א ה"ב.?????
בדבר כזה מהותי שכמעט כל גופי תורה תלויים בזה?לעשות מחלוקת בין הטור לבין הרא"ש זו גם בדיחה?
מצינו כמה פעמים שר' אברהם חלק על אביו.
ועוד מהרי"ף כתב בדעת ר' אברהם בן הרמב"ם שדעתו כדעת ר"ת.
לדוגמא נטילת ידים ביום הכיפורים ותשעה באב שרבינו אוסר ור' אברהם מתיר?????
רוצה לשאול שאלת תם, ולאו דווקא אותך, אלא את כל אלו שעסקו בנושא,אין חפצי להכנס לסוגיה זו
אני הבנתי ברור שבג' כוכבים כפשוטו לילה גמור ושכך דעת כל הראשונים והשו''ע - משום שבדבר זה לא חלק שום ראשון ומאידך אני יודע שיש שלמדו בדיוק להפך שכל הראשונים והש''ע כר''ת
והגעתי למסקנה שהמחלוקת ביני לבינם היא על השמש בצהרי היום ניכר בדבריך שכבודו מהצד השני - הפתרון לדעתי הוא רק סנהדרין במהרה בימינו - אנחנו פשוט חולקים ביסודות ראשונים
בברכה והצלחה לשנינו
בדרך אגב לעשות מחלוקת בין הרמבם לרבי אברהם בנו בדבר מהותי כמו זה
זה בדיחה לא מדי מוצלחת
זה לא דבר מפלגתי, אלא תורני. איש איש כהבנתו.בדבר כזה מהותי שכמעט כל גופי תורה תלויים בזה?
שכל אחד הוציא שבת בזמן אחר, סקילה!!!
ואין לנו שום הדים ממחלוקת זו
זה לא רציני
מה מובא שם בקצרה? העניין עצמו.ראה כאן : (למרות שנ''ל שאני צריך לעדן את מש''כ שם - עכ''פ תסתכל בתוכן)