• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

תוצאות חיפוש

  1. ב

    טבילה בליל שבועות

    בעקרון כך כתבו המקובלים. אבל משמעות הארי בשער הכוונות שגם ברכות התורה הם בכלל מנהגו של עולם שאעפי שלא נתחייב בהם חייב לברך. אמנם גם בזה יש לחלק שיש חילוק בין הארת היום מחצות בין ברכות השחר לבין ברכות התורה
  2. ב

    טבילה בליל שבועות

    רק יש להוסיף שהפלא יועץ כתב שאפשר לעשות תנאי לפטור ברכות התורה עד חצות ולברך אחר חצות את הכל ביחד.
  3. ב

    טבילה בליל שבועות

    אכן.
  4. ב

    טבילה בליל שבועות

    אם ישן קודם חצות יש לאומרם, אם לא ישן אין לאמרם עד שיעלה עמוד השחר.. כך כתבו הרמ"ז והדברי שלום.
  5. ב

    טבילה בליל שבועות

    כבודו לא דק. לא כתבתי שהטבילה היא לצורך ז"א, אלא כדי לקבל את הכתר דזא דהיינו הנוק. סוד אילת השחר וכן קרדותא דצפרא הוא בעלות השחר או סמוך לו ממש. ששם נעשה יחוד יעקב ולאה.
  6. ב

    טבילה בליל שבועות

    כ"ז נכון, אבל אינו עניין למה שאנו מדברים. אנו מדברים ע"ז מועט קודם עלות השחר שנקרא סוד האילת השחר ולפי הנראה מכמה מקומות הוא כחצי שעה קודם עלות השחר. כמו שכתב ברב פעלים ח"ג
  7. ב

    טבילה בליל שבועות

    מה שזכור לי דס"ל שאילת השחר הוא חצי שעה קודם עלות השחר
  8. ב

    טבילה בליל שבועות

    כבר כתבו הרבה מקובלים הרמ"ע מפאנו ועוד שהוא כרבע שעה או חצי שעה קודם עלות השחר, אמנם הרב שריה דבלצקי ועוד כמה מקובלים כתבו שיש להקל עד שעה ויש שהרבו לומר שאפשר לחשב ד' מילין לפי בעל התניא דהיינו 100 דקות, וכל זה במקום שיש חשש של עומס ויצא שכרו בהפסדו וד"ל
  9. ב

    טבילה בליל שבועות

    כך משמע מהזהר ומהאר"י, בשביל לקבל את הכתר דז"א הוא צריך טבילה.
  10. ב

    טבילה בליל שבועות

    כך מובא בירושלמי שהאילת השחר הוא ד' מילין קודם עלות השחר, אמנם יש לעיין אם אפשר לדחוק באר"י דקאי ע"ז מרובה כ"כ.
  11. ב

    נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

    המהודרה החדשה של מהרי"ף יצאה לאחר כמה שנים שנפטר הרגע"י. בכבודו כבודו מוזמן לצטט לנו שהיה לו את מהרי"ף החדשות
  12. ב

    נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

    לדעת הרב עובדיה זיע"א, השו"ע והרדב"ז נחלקים אם יש לילך אחר הקבלה והרב עובדיה מכריע כדברי הרדב"ז. עיין יבי"א ח"ד סימן ב וז"ל והשתא ניחא דין זה גם למש"כ הב"י סימן קמא' דהיכא שלא נזכר להדיא בתלמוד לשבקינן דעת הזהר מפני דעת הפוסקים ע"ש. ומ"מ הרדב"ז הנ"ל נראה דפליג הדברי הב"י בזה, וס"ל דדברי הפוסקים...
  13. ב

    נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

    *סימן כה. ועיין עוד חזו"ע ימים נוראים עמוד לג שנחלקו הראשונים במנין י"ג מידות, ולא הכריע על פי הזהר והאריז"ל. ועיין בקונטרס אחרון סימן י"ב לרב יצחק שליט"א.
  14. ב

    נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

    מנין לנו להמציא הגדרות חדשות כאלו? כתוב כל זמן שמאדימים.. ואגב אין שינוי באדמומית עד כעשר דקות
  15. ב

    נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

    לא הבנתי האם אתה מסכים שבגמרא מבואר שכל עוד שיש אדמומית לרב יוסף הוא יום?
  16. ב

    נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

    כתוב כאן דברים פשוטים הכסיף התחתון ןאין יותר אדמומית במזרח (להבנתך). וזה בתחילת בין השמשות... ובמציאות מזרח אדום 15 דקות. איני מבין איך כבודו מסתדר אם המילים המפורשות אין המערב אדמדם. ועדיין לא הסברתי לי את דברי הגמרא כל זמן שפני מזרח מאדימין יום דקאי על תחילת בין השמשות
  17. ב

    נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

    ידידי שאלתי ברורה בתשובת הגאונים כתוב שבזמן שהכסיף התחתון אין יותר אדמומית ובפועל יש 15 דקות
  18. ב

    נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

    את זה אני לא זוכר נעזוב עכשיו את הקושי שבתשובה שנמצאת לפנינו כתוב מערב. לגופן של דברים השאלה שלי הייתה מכוונת על מזרח. המזרח אדום לפחות 15 דקות
חזור
חלק עליון