-
לקראת מועד הבחינות לרבנות (אב תשפ"ה) "פורום מורשת מרן" שמח לבשר על פתיחת פורום מיוחד: "תשובות למבחני הרבנות", בו תוכלו להעלות תשובות שכתבתם על מבחנים קודמים. >> לקריאת התקנון לחצו כאן. >> לכניסה לפורום המיוחד לחצו כאן.
קי"ל שכל "סמוך" הוא חצי שעה.
מתלמידי מרן הראש"ל
Moderator
בדיוק אתמול אחד האברכים דיבר איתי על המעלה הגדולה מאוד בטבילה וציטט לי מאחד הספרים שאם אדם לא טבל הוא הפסיד את כל המעלה הגדולה של כל הלילה ישב ללמוד וכו' וכו' האומנם ....???
לענ''ד גוזמא נקט
אבל נכון שיש תיקון עצום בטבילה זו כמבואר בדברי האר''י
תלמיד מר"ן
Active member
ממליץ לעיין מרכבות ארגמן ח"ו ס"י שהאריך בנידון ע"פ הקבלה להגיע לשלימות התיקון
לא הבנתי מה ענין ברכות התורה לכאן.
בזמן שלא לומדים, כי יש ספק שמא הוא יום וחייב בברכות התורה, ושמא הוא לילה והוי ברכה לבטלה, הולכים לטבול כדי לא לבטל רגע אחד בלילה הקדוש
ככה נהוג ברוב המקומות
בדרכי האבות
Active member
בדרכי האבות
Active member
כך משמע מהזהר ומהאר"י, בשביל לקבל את הכתר דז"א הוא צריך טבילה.
נערך לאחרונה:
איפה?
בדרכי האבות
Active member
כבר כתבו הרבה מקובלים הרמ"ע מפאנו ועוד שהוא כרבע שעה או חצי שעה קודם עלות השחר, אמנם הרב שריה דבלצקי ועוד כמה מקובלים כתבו שיש להקל עד שעה ויש שהרבו לומר שאפשר לחשב ד' מילין לפי בעל התניא דהיינו 100 דקות, וכל זה במקום שיש חשש של עומס ויצא שכרו בהפסדו וד"ל
יצחק משען
Well-known member
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
Member
מרן הרי"ח טוב זלה"ה בבקשתו שנדפס בלשון חכמים כתב שטובלים בזמן הנקרא "איילת השחר"
ובירושלמי ריש ברכות מבואר שזמן זה הוא מהלך ד' מילין קודם עמוד השחר
ובירושלמי ריש ברכות מבואר שזמן זה הוא מהלך ד' מילין קודם עמוד השחר
בדרכי האבות
Active member
מה שזכור לי דס"ל שאילת השחר הוא חצי שעה קודם עלות השחר
פותח הדיון
פותח הדיון
א.א
Well-known member
תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת יומא פרק ג דף מ טור ב /ה"ב
מר רבי חנינה מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מיל ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל ומניין שמאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מילין שנאמר וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר מן סדום לזוער ארבעה מילין יתיר הוון אמר רבי זעורא המלאך היה מקדד לפניהן את הדרך ומניין משיאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל כמו וכמו מילה דמיא לחבירתה אמר רבי יוסי בי ר' בון הדא אילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא
בדרכי האבות
Active member
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
Member
רב פעלים ח"ג או"ח סי' ב':
עוד יש לי טענה אחרת בדבר זה, והוא דמצינו להרב תורת חכם דף נ"ז ע"ב שכתב וז"ל, ומ"ש בדרושי התפילין שיורדים באור הבוקר זה נקרא אור בקר אבל הוא מעט קודם עלות השחר בעת שמשחירין פני הרקיע בצד מזרח אשר אז נקרא אילת השחר כמ"ש הרב ז"ל בדרוש חג השבועות וכו' ע"ש, וא"כ יש לנו להסתפק דגם כאן שכתב רבינו ז"ל באור הבוקר גמרה היא לעלות באצילות אולי הוא מעט קודם עלות השחר, וזה המעט לא ידענו שיעורו כמה, ולכן יש לנו לומר דתוך חצי שעה שב ואל תעשה עדיף.
לא דק:
ע"פ דברי הרב בשעה"כ עמוד פט. וכן בזוה"ק בביאור ענייני שבועות,
מבואר בהדיא כי הטבילה היא לצורך הנוק' ולא לצורך ז"א.
אמנם ע"פ סידור הרש"ש (הרב קווינקא)
בטבילה מתקנים את הכתרים הפרטיים (די"ס דעובי ד)פרצופי בינה חכמה מו"ס וגולגלתא דזו"ן.
(זו"ן זה כולל כמוכח למעיין; ז"א - ו"ק דמ"ה. ו 8 בחינות נוק': 1. ו"ק דב"ן. 2. עטרת היסוד דו"ק דמ"ה. 3. עטרת היסוד דו"ק דב"ן. 4. מלכות דמ"ה. 5. מלכות דב"ן - מלך השביעי. 6. עטרת היסוד דמלכות דמ"ה. 7. עטרת היסוד דמלכות דב"ן. 8. נקודה חמישית מה' נקודות).
פרצופי מו"ס וגולגלתא. והכתרים דעובי דכלל הפרצופים נתקנים ע"י כוונות תיקון ליל שבועות.
לא הבנתי.
מעיון הפשוט בדברי האר"י הקדוש והרש"ש,
לא נראה כלל שיש עניין ללכת דווקא זמן מסוים לפני עלות השחר.
אלא כאשר גומרים את תיקון הלילה (הכולל מלבד הכוונות והתיקון, אף לימוד סודות התורה וספר הזוהר כמבואר בשעה"כ). ובדר"כ גומרים את תיקון הלילה באשמורת הבוקר ממש. אך אם גומרים קודם אפשר ללכת קודם. (לדוג' יש לי ידיד מקובל שמתפלל בכותל, ויוצא קרוב לשעה קודם עלות, וחשב לטבול בדרך, והוראתי לו ע"פ הסברא הנ"ל דיטבול כשיוצא מביתו. ופשוט).
ע"פ מורנו הרש"ש זיע"א אומרים כל יום ברכות התורה בחצות.
לא חושב שאף למי שלא נוהג כמהו, דעתו נחשבת ברכה לבטלה רח"ל....
נושאים דומים בפורום
