• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.
  • לקראת מועד הבחינות לרבנות (אב תשפ"ה) "פורום מורשת מרן" שמח לבשר על פתיחת פורום מיוחד: "תשובות למבחני הרבנות", בו תוכלו להעלות תשובות שכתבתם על מבחנים קודמים. >> לקריאת התקנון לחצו כאן. >> לכניסה לפורום המיוחד לחצו כאן.

טבילה בליל שבועות

לא דק:

ע"פ דברי הרב בשעה"כ עמוד פט. וכן בזוה"ק בביאור ענייני שבועות,
מבואר בהדיא כי הטבילה היא לצורך הנוק' ולא לצורך ז"א.
כבודו לא דק.
לא כתבתי שהטבילה היא לצורך ז"א, אלא כדי לקבל את הכתר דזא דהיינו הנוק.
לא הבנתי.
מעיון הפשוט בדברי האר"י הקדוש והרש"ש,
לא נראה כלל שיש עניין ללכת דווקא זמן מסוים לפני עלות השחר
סוד אילת השחר וכן קרדותא דצפרא הוא בעלות השחר או סמוך לו ממש. ששם נעשה יחוד יעקב ולאה.
 
כבודו לא דק.
לא כתבתי שהטבילה היא לצורך ז"א, אלא כדי לקבל את הכתר דז"א דהיינו הנוק.
ככל הנראה לא הבנתי את דבריך,
ואבקש את מחילתך!
אחזור על דברי ותכתוב לי אם הנך מסכים איתם.

המבואר בשעה"כ הוא שהנוק' אינה עולה למקום כתר דז"א בעת הטבילה אלא רק בייחוד שהוא במוסף.
אמנם, הנוק' מקבלת בטבילה הארת מכתר דז"א במקומה בחצי (שליש עליון) הת"ת.

סוד אילת השחר וכן קרדותא דצפרא הוא בעלות השחר או סמוך לו ממש. ששם נעשה יחוד יעקב ולאה.
אכן,
אך לא מצאנו קשר בין בין ייחוד יעקב ולאה לבין מקווה של שבועות.
(בפשטות עיקר עניין שבועות הוא בנקודה חמישית, ומלך השביעי, ולא בלאה - ו"ק דב"ן).
 
לא דק:

ע"פ דברי הרב בשעה"כ עמוד פט. וכן בזוה"ק בביאור ענייני שבועות,
מבואר בהדיא כי הטבילה היא לצורך הנוק' ולא לצורך ז"א.

אמנם ע"פ סידור הרש"ש (הרב קווינקא)
בטבילה מתקנים את הכתרים הפרטיים (די"ס דעובי ד)פרצופי בינה חכמה מו"ס וגולגלתא דזו"ן.
(זו"ן זה כולל כמוכח למעיין; ז"א - ו"ק דמ"ה. ו 8 בחינות נוק': 1. ו"ק דב"ן. 2. עטרת היסוד דו"ק דמ"ה. 3. עטרת היסוד דו"ק דב"ן. 4. מלכות דמ"ה. 5. מלכות דב"ן - מלך השביעי. 6. עטרת היסוד דמלכות דמ"ה. 7. עטרת היסוד דמלכות דב"ן. 8. נקודה חמישית מה' נקודות).
פרצופי מו"ס וגולגלתא. והכתרים דעובי דכלל הפרצופים נתקנים ע"י כוונות תיקון ליל שבועות.





לא הבנתי.
מעיון הפשוט בדברי האר"י הקדוש והרש"ש,
לא נראה כלל שיש עניין ללכת דווקא זמן מסוים לפני עלות השחר.
אלא כאשר גומרים את תיקון הלילה
(הכולל מלבד הכוונות והתיקון, אף לימוד סודות התורה וספר הזוהר כמבואר בשעה"כ). ובדר"כ גומרים את תיקון הלילה באשמורת הבוקר ממש. אך אם גומרים קודם אפשר ללכת קודם. (לדוג' יש לי ידיד מקובל שמתפלל בכותל, ויוצא קרוב לשעה קודם עלות, וחשב לטבול בדרך, והוראתי לו ע"פ הסברא הנ"ל דיטבול כשיוצא מביתו. ופשוט).



ע"פ מורנו הרש"ש זיע"א אומרים כל יום ברכות התורה בחצות.
לא חושב שאף למי שלא נוהג כמהו, דעתו נחשבת ברכה לבטלה רח"ל....
הרב אתה חושב שמישהו פה יודע מה שמעכ"ת יודע. מוס-מוחא סתימאה מישהו ידע?
 
ע"פ מורנו הרש"ש זיע"א אומרים כל יום ברכות התורה בחצות.
לא חושב שאף למי שלא נוהג כמהו, דעתו נחשבת ברכה לבטלה רח"ל....
אתה בטוח זכן דעת הרש''ש ??
כי ע''פ מה שמבואר בבן איש חי וכף החיים, יש לומר ברכות התורה בחצות, רק אם ישן ! וכ''פ הגאון הגדול ר' יעקב הלל שליט''א בשו''ת וישב הים שמתי שלא יושן כל הלילה יש לומר הברכות בעלות השחר, גם אליבא דהמקובלים, ולא בחצות עם שאר ברכות השחר
 
אתה בטוח זכן דעת הרש''ש ??
כי ע''פ מה שמבואר בבן איש חי וכף החיים, יש לומר ברכות התורה בחצות, רק אם ישן ! וכ''פ הגאון הגדול ר' יעקב הלל שליט''א בשו''ת וישב הים שמתי שלא יושן כל הלילה יש לומר הברכות בעלות השחר, גם אליבא דהמקובלים, ולא בחצות עם שאר ברכות השחר
גם ברכות התורה? לא רק ברכות השחר? אפשר מקור?

טעיתי בין ברכות השחר, לברכות התורה.
אבקש את מחילת חכמי ורבני הפורום.
אכן, מה שכתבתי (לומר בחצות אף אם עדיין לא ישן) נכון לכו"ע בדעת הרש"ש רק בברכות השחר. בברכות התורה זה לא מוסכם.
 
טעיתי בין ברכות השחר, לברכות התורה.
אבקש את מחילת חכמי ורבני הפורום.
אכן, מה שכתבתי (לומר בחצות אף אם עדיין לא ישן) נכון לכו"ע בדעת הרש"ש רק בברכות השחר. בברכות התורה זה לא מוסכם.
בעקרון כך כתבו המקובלים.
אבל משמעות הארי בשער הכוונות שגם ברכות התורה הם בכלל מנהגו של עולם שאעפי שלא נתחייב בהם חייב לברך.
אמנם גם בזה יש לחלק שיש חילוק בין הארת היום מחצות בין ברכות השחר לבין ברכות התורה
 
בעקרון כך כתבו המקובלים.
אבל משמעות הארי בשער הכוונות שגם ברכות התורה הם בכלל מנהגו של עולם שאעפי שלא נתחייב בהם חייב לברך.
אמנם גם בזה יש לחלק שיש חילוק בין הארת היום מחצות בין ברכות השחר לבין ברכות התורה
בפשטות רוב המקובלים לא ס''ל הכי (בן איש חי, כף החיים, הגר''י הלל, הגרב''צ מוצפי ועוד) , וידוע שברכות התורה ניתן לברך לפני חצות אם ישן , וידוע מנהג בית א-ל, שמזכיר הבן איש חי
שהיו ממתינים לחצות (שהיו קמים כמה דקות לפני חצות) בשביל ברכות השחר, שלא יקדימו את ברכות התורה לברכות השחר
 
בפשטות רוב המקובלים לא ס''ל הכי (בן איש חי, כף החיים, הגר''י הלל, הגרב''צ מוצפי ועוד) , וידוע שברכות התורה ניתן לברך לפני חצות אם ישן , וידוע מנהג בית א-ל, שמזכיר הבן איש חי
שהיו ממתינים לחצות (שהיו קמים כמה דקות לפני חצות) בשביל ברכות השחר, שלא יקדימו את ברכות התורה לברכות השחר
בעקרון כך כתבו המקובלים
 
זה כבר לא קשור לרש"ש אלא לכו"ע.
כמו שכתבתי בהודעתי הקודמת, שכך כתבו המקובלים, דהרי לולי דבריהם היה אפשר לפרש את האר"י שגם ברכות התורה הם בכלל שבח על מנהגו של עולם, וכמו שמצינו שאפשר לברך אחר חצות אע"פ שלא ישן מכיון שיש הראת היום לכן היה אפשר לומר שאפשר גם לברך ברכות התורה...
 
חזור
חלק עליון