לא דק:
ע"פ דברי הרב בשעה"כ עמוד פט. וכן בזוה"ק בביאור ענייני שבועות,
מבואר בהדיא כי הטבילה היא לצורך הנוק' ולא לצורך ז"א.
אמנם ע"פ סידור הרש"ש (הרב קווינקא)
בטבילה מתקנים את הכתרים הפרטיים (די"ס דעובי ד)פרצופי בינה חכמה מו"ס וגולגלתא דזו"ן.
(זו"ן זה כולל כמוכח למעיין; ז"א - ו"ק דמ"ה. ו 8 בחינות נוק': 1. ו"ק דב"ן. 2. עטרת היסוד דו"ק דמ"ה. 3. עטרת היסוד דו"ק דב"ן. 4. מלכות דמ"ה. 5. מלכות דב"ן - מלך השביעי. 6. עטרת היסוד דמלכות דמ"ה. 7. עטרת היסוד דמלכות דב"ן. 8. נקודה חמישית מה' נקודות).
פרצופי מו"ס וגולגלתא. והכתרים דעובי דכלל הפרצופים נתקנים ע"י כוונות תיקון ליל שבועות.
לא הבנתי.
מעיון הפשוט בדברי האר"י הקדוש והרש"ש,
לא נראה כלל שיש עניין ללכת דווקא זמן מסוים לפני עלות השחר.
אלא כאשר גומרים את תיקון הלילה (הכולל מלבד הכוונות והתיקון, אף לימוד סודות התורה וספר הזוהר כמבואר בשעה"כ). ובדר"כ גומרים את תיקון הלילה באשמורת הבוקר ממש. אך אם גומרים קודם אפשר ללכת קודם. (לדוג' יש לי ידיד מקובל שמתפלל בכותל, ויוצא קרוב לשעה קודם עלות, וחשב לטבול בדרך, והוראתי לו ע"פ הסברא הנ"ל דיטבול כשיוצא מביתו. ופשוט).
ע"פ מורנו הרש"ש זיע"א אומרים כל יום ברכות התורה בחצות.
לא חושב שאף למי שלא נוהג כמהו, דעתו נחשבת ברכה לבטלה רח"ל....