לא ידוע לי שיש ענין ב''חצי שעה'' דוקאושמעתי שיעור מנכדו של מרן שאמר שאפשר גם 72 דקות קודם עלות השחר
קי"ל שכל "סמוך" הוא חצי שעה.לא ידוע לי שיש ענין ב''חצי שעה'' דוקא
הענין לטבול סמוך לעה''ש
לענ''ד גוזמא נקטבדיוק אתמול אחד האברכים דיבר איתי על המעלה הגדולה מאוד בטבילה וציטט לי מאחד הספרים שאם אדם לא טבל הוא הפסיד את כל המעלה הגדולה של כל הלילה ישב ללמוד וכו' וכו' האומנם ....???
ממליץ לעיין מרכבות ארגמן ח"ו ס"י שהאריך בנידון ע"פ הקבלה להגיע לשלימות התיקוןבדיוק אתמול אחד האברכים דיבר איתי על המעלה הגדולה מאוד בטבילה וציטט לי מאחד הספרים שאם אדם לא טבל הוא הפסיד את כל המעלה הגדולה של כל הלילה ישב ללמוד וכו' וכו' האומנם ....???
לא הבנתי מה ענין ברכות התורה לכאן.לא ידוע לי שיש ענין ב''חצי שעה'' דוקא
הענין לטבול סמוך לעה''ש, 72 דק' זה לא סמוך
כנראה התבלבל בין זמן עה''ש שהוא 72 לפני הזריחה לבין משהו אחר ... עירוב פרשיות כתוב כאן ...
מה שנהוג הוא לטבול בזמן שבין עה''ש א' (90 דק' לפני הזריחה) לעה''ש ב' (72 דק') כדי שלא להיכנס לספק בענין ברכות התורה
בזמן שלא לומדים, כי יש ספק שמא הוא יום וחייב בברכות התורה, ושמא הוא לילה והוי ברכה לבטלה, הולכים לטבול כדי לא לבטל רגע אחד בלילה הקדושלא הבנתי מה ענין ברכות התורה לכאן.
כך מובא בירושלמי שהאילת השחר הוא ד' מילין קודם עלות השחר, אמנם יש לעיין אם אפשר לדחוק באר"י דקאי ע"ז מרובה כ"כ.ידוע שהאר"י אמר שיש ענין גדול בטבילה קודם עלות השחר
ונוהגים העולם לטבול חצי שעה קודם
ושמעתי שיעור מנכדו של מרן שאמר שאפשר גם 72 דקות קודם עלות השחר
רצוני לדעת אם יש לזה מקור
כך משמע מהזהר ומהאר"י, בשביל לקבל את הכתר דז"א הוא צריך טבילה.לענ''ד גוזמא נקט
אבל נכון שיש תיקון עצום בטבילה זו כמבואר בדברי האר''י
איפה?ג"כ נקט חצי שעה
כבר כתבו הרבה מקובלים הרמ"ע מפאנו ועוד שהוא כרבע שעה או חצי שעה קודם עלות השחר, אמנם הרב שריה דבלצקי ועוד כמה מקובלים כתבו שיש להקל עד שעה ויש שהרבו לומר שאפשר לחשב ד' מילין לפי בעל התניא דהיינו 100 דקות, וכל זה במקום שיש חשש של עומס ויצא שכרו בהפסדו וד"לג"כ נקט חצי שעה
מה שזכור לי דס"ל שאילת השחר הוא חצי שעה קודם עלות השחרמרן הרי"ח טוב זלה"ה בבקשתו שנדפס בלשון חכמים כתב שטובלים בזמן הנקרא "איילת השחר"
ובירושלמי ריש ברכות מבואר שזמן זה הוא מהלך ד' מילין קודם עמוד השחר
תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת יומא פרק ג דף מ טור ב /ה"במה שזכור לי דס"ל שאילת השחר הוא חצי שעה קודם עלות השחר
כ"ז נכון, אבל אינו עניין למה שאנו מדברים.תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת יומא פרק ג דף מ טור ב /ה"ב
מר רבי חנינה מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מיל ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל ומניין שמאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מילין שנאמר וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר מן סדום לזוער ארבעה מילין יתיר הוון אמר רבי זעורא המלאך היה מקדד לפניהן את הדרך ומניין משיאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל כמו וכמו מילה דמיא לחבירתה אמר רבי יוסי בי ר' בון הדא אילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא
רב פעלים ח"ג או"ח סי' ב':כ"ז נכון, אבל אינו עניין למה שאנו מדברים.
אנו מדברים ע"ז מועט קודם עלות השחר שנקרא סוד האילת השחר ולפי הנראה מכמה מקומות הוא כחצי שעה קודם עלות השחר.
כמו שכתב ברב פעלים ח"ג
לא דק:בשביל לקבל את הכתר דז"א הוא צריך טבילה.
לא ידוע לי שיש ענין ב''חצי שעה'' דוקא
הענין לטבול סמוך לעה''ש, 72 דק' זה לא סמוך
קי"ל שכל "סמוך" הוא חצי שעה.
כך מובא בירושלמי שהאילת השחר הוא ד' מילין קודם עלות השחר, אמנם יש לעיין אם אפשר לדחוק באר"י דקאי ע"ז מרובה כ"כ.
לא הבנתי.כבר כתבו הרבה מקובלים הרמ"ע מפאנו ועוד שהוא כרבע שעה או חצי שעה קודם עלות השחר, אמנם הרב שריה דבלצקי ועוד כמה מקובלים כתבו שיש להקל עד שעה ויש שהרבו לומר שאפשר לחשב ד' מילין לפי בעל התניא דהיינו 100 דקות, וכל זה במקום שיש חשש של עומס ויצא שכרו בהפסדו וד"ל
ע"פ מורנו הרש"ש זיע"א אומרים כל יום ברכות התורה בחצות.בזמן שלא לומדים, כי יש ספק שמא הוא יום וחייב בברכות התורה, ושמא הוא לילה והוי ברכה לבטלה, הולכים לטבול כדי לא לבטל רגע אחד בלילה הקדוש
ככה נהוג ברוב המקומות