תוצאות חיפוש

כאשר השו"ע פסק במקום אחר שיש סכנה בבשר ודגים, שייך לתרץ כמש"כ הט"ז, דלא איירי שם בסכנה ולכן לא ציין לזה. אבל כאשר השו"ע לא רמז בשום מקום על סכנה בדגים וחלב, לא בשו"ע ולא בב"י (כי בב"י רק הפנה לסימן העוסק בדגים ובשר), מהיכי תיתי לומר דלא מיירי בזה? מה גם, שאין לזה שום מקור לפני מה שכתב הב"י...

השו"ע דיבר בנדון דידן במפורש וכתב "אבל דגים וחגבים, אין בהם איסור (לאכלם עם חלב), אפילו מדרבנן". ואם היה בזה איסור מחמת סכנה, היה לו לכתוב ולא לסמוך על הקורא שינחש, או יעשה גזירה שווה מבשר ודגים. ובבית יוסף אין שום חידוש הלכה לגבי דגים בחלב, אלא רק הפניה לסימן אחר, שם דיבר על בשר ודגים. ושוב...

לא הבנתי מה ההבדל אם היא נאפתה בתנור או נקנתה. זה וזה נחשב בדיעבד ואין שום הבדל ביניהם.

כאמור, הגר"ע יוסף כתב "יש להימנע" מלשמוע שירים בימי הספירה / בין המיצרים, ולא נקט לשון של איסור מעיקר הדין. והחילוק בין כלי שיר לבין שירים מוקלטים הוא ברור, וכפי שאמר בדרשתו: "בענין מכשירי הטייפ והרדיו שבהם שומעים שירים, מותר הדבר, כיוון שאין רואים את כלי הזמר, כי כידוע עיקר השמחה היא במראה...

מעניין, הראשון לציון חולק בריש גלי על תלמידו המובהק (הרב נקי הביא ראיות לכך שזה נחשב בדיעבד). אבל אם הזמין פיצה עם טונה וגבינה, או כבר בישלו לו בביתו, או הגיע לאירוע ומזגו לצלחתו, הרי זה בדיעבד גמור ומותר לדעת הגר"ע יוסף בשופי, וגם רבי יצחק אינו חולק על זה. והגר"ע יוסף ביאר דבריו, שאין זו אלא...

יש התייחסות לרב ברדא עצמו, בספר חזון עובדיה חנוכה עמ' ס"ג: "הרהיב עוז לצאת נגד מרן... וכבר היכה הגר"ש משאש על קודקודו... וידעתי בני ידעתי כי הנ"ל עומד במרדו וממשיך לפסוק גם בעניינים אחרים נגד פסקי מרן השולחן ערוך, וכל יראי ה' יתרחקו מהוראותיו". גם ראיתי שבכנס בין הזמנים של ארגון "דורשי ה'"...

בעלון האחרון וכן בעלון שלפניו, דיבר הרב נקי על כך שבדיעבד מותר לאכול דגים בחלב, והיינו שגם אם נכנס לחנות פיצה ורואה פיצה עם גבינה וטונה, יכול לקנות כיוון שזה נחשב בדיעבד, ורק אסור להזמין מראש. ואמנם הדברים יפים ומאירים, לאפוקי בדיחה שראיתי פעם באתר בד"ץ בית יוסף, בזה"ל: "בפיצריות רבות נהוג...

למעשה האיסור על שמיעת כלי שיר הוא כל השנה, אלא שנוהגים כיום להקל בזה כל השנה, ויש על כך ביאורים וטעמים שונים, ובימי הספירה ובימי בין המיצרים נוהגים להחמיר. ומקור המנהג לא לשמוע מוזיקה בימי הספירה ובימי בין המיצרים הוא במגן אברהם, באו"ח סי' תצ"ג, שכתב "לעשות ריקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור"...

כשרות OU היא כשרות מצויינת, וכל הבד"צים מסתמכים עליה כשהם נזקקים להשתמש בחומרי גלם. בכשרות מהדרין יש שני פרמטרים: א. חיפוש כל חומרה אפשרית והקפדה עליה. ב. השגחה קפדנית במקום. דעת לנבון נקל שהפרמטר השני הוא הפרמטר החשוב, ולא ההקפדה על חומרות שלא שערום אבותינו. ובזה הכשר ה-OU מצטיין ביותר, ולית...