תוצאות חיפוש

לא תמיד הוא בגלל דעת מרן, הרבה פעמים בגלל המנהג דלא כמרן או בגלל סב"ל נגד מרן או בגלל דברי האר"י בענין תפילה.

פתחת בכך שאני מבין לא נכון, אבל רק לקראת סוף דבריך התחלת לרדת לדעתי. המדובר הוא על מנהגים שקדמו למרן וממילא לא קיבלו על זה הוראות מרן, ושייך לדון על זה רק מצד 'ההולך למקום שנהגו' בדיוק כמו שכתבת, שעל זה הרחבתי לעיל שלא שייך לומר כלל במציאות של ימינו שקיימות עדות רבות וקהילות רבות וכל עדה יש לה...

את דברי "מגן אבות" הבאתי מבלי לעיין במקור הדברים (שו"ת בית יוסף) ועתה ראיתי וכבודו צודק בזה, אין משם ראיה כלל.

נראה שכת"ר מנסה להתחמק מהעובדה שעוד בזמן מרן היתה קיימת בארץ ישראל קהילה מרוקאית, עם בי"ד ומנהיגים, ומעולם לא התבטלו למאן דהו. גם בירושלים (אגב דעסקינן במושג "מנהג ירושלים" שמעולם לא היה אחיד וכנ"ל), וגם בצפת, בעירו ובמקומו של השו"ע שבוודאי היה שם "מרא דאתרא". בצפת בזמן מרן השו"ע היו כמה וכמה...

יש כללים המקובלים על פוסקי הדור, הגר"ע יוסף והגר"ש משאש, מתי אפשר לחלוק על השו"ע. ובזה גופא הערתי, שחכמי מרוקו הולכים בדיוק לפי הכללים הללו. ואין מקום להעיר עליהם מדוע אינם פוסקים כמו השו"ע. כי הם מצהירים שקיבלנו עלינו הוראות מרן, אלא שדעת מרן גופא היא כך (וכן בענין ביטול מנהגי הקהילות שעלו...

על זה נאמר "ראו מה בין בני לבין חמי". הגר"ש טולדנו בספרו דברי שלום ואמת כתב בשפה כל כך יפה ומכבדת כלפי מרן זיע"א, שכל הרואה מתמלא עונג מדבריו, כיצד אפשר לחלוק כדרכה של תורה מבלי לתקוף באופן אישי. (איני מתכוון לענות כעת לכל הדברים שנכתבו במאמר, שלדעתי אין בהם ממש והקורא יראה שהם מופרכים מיניה...

הוא הדין, חיפוש בספרים או הסבר פשטני של מה הגמרא אומרת. הסבר השפה הארמית הוא לא עמל התורה.

כתוב שם במפורש (בשם הגרח"ק) כמו שכתבתי, שעמל התורה הוא סברות וחילוקים, ולא חיפוש בספרים.

הרבנות הראשית לישראל לא נותנת הכשר על מסעדות או מפעלים בארץ, אלא הרבנות המקומית, ויש רבנויות מקומיות עם מחלקות של מהדרין שהן שוות ערך לבד"צים, עיין כאן.

הרבנות הראשית לישראל מפקחת ישירות על יבוא הבשר ועל שחיטת כל הבד"צים בחו"ל, הצוותים הם אותם צוותים והבשר הוא אותו בשר, לכל בד"ץ יש את הצוות שלו ויש עודפים שאותם לוקחת הרבנות הראשית ומוכרת בזול יותר, כי היא לא גוף מסחרי שצריך להרוויח כסף. כשרות חלק של הרבנות הראשית לישראל טוב יותר מכל בד"ץ. וכן...

מצ"ב תשובה מתוך שו"ת אשר חנן שדבריו קילורין לעיניים.

ראשי הסמינרים בסך הכל עושים טובה לספרדים, אותם אומללים משוכנזים שמקללים את היום בו הם נולדו, ומתדפקים על דלתותיהם. שהרי אם הסמינר יהיה 51 אחוז ספרדי, ממילא כבר אף אחד לא ירצה בו, ולכן הם משתדלים שלא לעבור את המכסה. ויש מקפידים על 30 אחוז, כדי שיהיה רוב ניכר מצד האשכנזים. ולשאלה "איפה הבעיה"...

אין שום חידוש בהנ"ל, היחס של מרן הגר"ע יוסף זיע"א ל"חניכי כסא רחמים" היה מסוייג מאוד, בלשון המעטה, והרבה פעמים רתח כשקרא את דבריהם, והרבה פעמים הם כותבים ברמות רוחא וכל אחד מהם חושב שהוא המעיין הגדול בתבל, וכבר הגיע להוראה, ומי שאינו חושב כמוהו "עוונו ישא". יעויין בפתיחה ל"יביע אומר" (חלק ט')...

כתבתי מהזכרון, אין לפני כרגע. אבל גם ללא מקור, כל אחד מבין שהטענות הן בדיוק אותן טענות, וגם אז היו כאלה שטענו את הטענות הללו. השיטה של לכסות את פירוש רש"י ולנסות ללמוד בלעדיו (טוב שכתבת "לנסות") היא שיטה של לימוד תלמידים במרוקו. זה טוב כדי לחדד את התלמידים בתחילת דרכם, אבל לא במשך כל החיים שאז...

שהחיינו? בושה וחרפה! וכי מרן זיע"א הוציא את ספריו לאור בשביל כסף? מטרתו האחת והיחידה שילמדו בספריו ויפיצו אותם לכל דיכפין! הספרים שלו היו צריכים להיכנס במהדורה הראשונה של אוצר החכמה, ולא במהדורה העשרים ואחת! חינם אין כסף, ולא 600 שקל שאף אשכנזי לא ישלם לעולם! בושה וחרפה.

אני בהחלט מתמודד עם הטענות ההלכתיות, איני בורח לשום מקום, אני אוהב את המקום ואתמודד עם כל טענה הלכתית בפני עצמה, ובכמה דרכים: א. הוכחה שמרן הגר"ע יוסף זיע"א שהוא עצמו חלק על מרן השו"ע, אף יותר מבני מרוקו - כפי שהוכיח בספר דברי שלום ואמת. ב. הטענה ההלכתית אין לה אחיזה במציאות, היא נאמרה במציאות...

עברו אלף שנים מאז, וכעת אנחנו מתייחסים בחיל וברטט לפירוש רש"י הקדוש, אבל בזמנו טענו את אותן הטענות: מדוע לבטל תורה באיכות? למה לא לעמול בעצמנו ללא פירושים ועזרים? ולמעשה עורכי שוטנשטיין הלכו בדרכו של רש"י, זהו בעצם פירוש רש"י שנכתב בשפה עדכנית ובהירה. אין קשר למלאך שיגלה סודות, כאן לא מגלים לך...

"למה" הוא העיון. למה הגמ' נקטה דוקא כך ולא כך, למה רש"י לא ביאר כתוס', מה הוקשה לגמ', למה המקשן סבר מה שסבר ולמה התרצן תירץ מה שתירץ, למה תירץ כך ולא אחרת, וכו' וכו'. אבל השוטנשטיין מסביר את ה"מה". מה כתוב. אם עמדת על ה"למה" הנכון, מדעתך, ירדת להערות וראית שהראשונים או האחרונים עמדו על זה, כנראה...

בדבריך יש סתירה מיניה וביה, דהלא רבני מרוקו כותבים שהמנהג לענות ב"ה וב"ש הוא מדברי מרן עצמו, שכתב כל ברכה שאדם שומע בכל מקום, ואין לשון יותר מפורשת מזו, ועניין ההפסק התבאר בדבריהם שהוא מעין הברכה ואינו הפסק, ואינו שונה מעניית אמן שהמברך לא יכול לענות על עצמו אבל השומע עונה אע"פ שיוצא ידי חובה...

גם הגר"ע יוסף עצמו לא נהג לפי הכלל הזה, ובעשרות מקומות חלק על מרן מטעמים שונים. ולדוגמא הנחת תפילין בתשעה באב שהוא מנהג ק"ק בית אל שהתפשט במאה שנים האחרונות בירושלים, ומעולם לא נהגו בזה לא בירושלים ולא בשום מקום אחר בעולם, אלא רק בית כנסת אחד של מקובלים, ומשם התפשט המנהג (כי עמך כולם צדיקים...