תוצאות חיפוש

מרן הגר"ע זיע"א התייחס לזה ישירות וכתב שאין איסור. והביאו הגר"א אברז'ל. ויש בעיה רוחנית לשמוע שיר ממנגן לא כשר (ואף אם הזמר כשר, אם המנגנים אינם כשרים) ובליקוטי מוהר"ן תורה ג' כתב שהתרופה לזה ללמוד גמ' בלילה ואז לא יזיקנו.

וכן מנהג מרוקו לברך במוצ"ש אם עברו ג' ימים וכן פסק הגר"ש משאש. וכיום מתייחסים לדברי המקובלים (לברך בליל ז') ולא לשו"ע מפורש שפסק לברך במוצ"ש (או"ח תכ"ו סעיף ב) "אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת" והוא תימה בפרט לדרכו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א.

ברצוני להדגיש שכל מה שכתבתי הוא מו"מ כדרכה של תורה אבל אין כוונתי לקרר ח"ו מי שהתחזקה בזה, ולהלכה ולמעשה בוודאי ראוי ללבוש חצאיות ארוכות והלוואי וכל הנשים יחזרו ללבוש חצאיות ארוכות עד הקרסול כפי שהיה בזמן הגמ', וכל החצאיות "הגבוליות" הן חוכא ואיטלולא שעולות מעל הברך בישיבה ובמצבים אחרים ונראית...

מלבד מה שמפריע הענין הנפוץ שמעמידים אוקימתא ש"חזר בו" בכל פעם שלא מצליחים ליישר קו עם כל הפוסקים, זה אינו נכון עובדתית כי הספר "מגידות" נכתב לפני הביאור לשו"ע, שבו הוא מציין לו פעמים רבות (ראה גם בא"א סימן שטו: "ובשו"ת מגידות [סימן קט] כתבנו מזה"). וממילא אם כבר חזר בו, אז חזר בו ממה שכתב בספרו...

הבאתי לעיל ראשון אחד והוא המהר"י קרא תלמיד רש"י שכתב כן במפורש בישעיה (מ"ז). ולומר שהמשנ"ב הוא מעתיק בעלמא זוהי דרך זלזול וחלילה להתבטא כך, ותוכל להעמיד דבריך ע"פ רוב הראשונים והאחרונים מבלי לזלזל באף אחד או להכריח את כל הפוסקים לדרך אחת.

כבודו ציטט מדבריו שתי שורות והוציאן מהקשרן, וכן לא יעשה. ובדבריו בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ח) האריך לבסס את ההיתר בסברות וראיות, וראשית תולה עצמו במשנ"ב שכיסוי השוק תלוי במנהג המקום (וממילא גם אין קושיא מסתם בגדים בצבע בשר ודו"ק כי כל ענין הגרביים הוא חומרא בעלמא ואינן תחליף לשמלה עד...

הרי זה מפורש בראשונים בברכות כ"ד גם לגבי שיער הרווקות וגם לגבי שיער שחוץ לצמתה שכאשר רגילים לראותו אינו מביא הרהור (וכן הוא בכל ערוה דרבנן) ופסק כן מרן הגר"ע זיע"א לגבי שיער הנשואות שלא מביא הרהור כיום ולכן מותר לקרות ק"ש כנגדו (וכן פסק בן איש חי, כף החיים, ערוך השולחן, שו"ת שרידי אש, שו"ת אגרות...

צ"ע בדבריו כי אינו דת יהודית אלא דת משה, וקשה לומר שסובר כמו אותם הפוסקים שגילוי הראש עיקרו מדרבנן ולא מדאורייתא כפשט הגמ', וצריך לעיין בדבריו ואולי התכוון לדת משה שאינה משתנה לעולם וט"ס הוא. אבל דת יהודית יסודה במנהג (שטמ"ק כתובות ע"ב) והגרב"צ אבא שאול (אורל"צ ח"א י"א) הוכיח מהרמב"ם והשו"ע שדת...

אינו נכון, כי החילוק ברור בין ערוה מדאורייתא לערוה מדרבנן, ובערווה מדאורייתא הוא ערווה בעצם ולזה לא יועיל שום מנהג, אבל פניה ידיה ורגליה (עד המרפק ועד הברך) אינם ערוה מדאורייתא אלא מדרבנן ולכן נקטו בגמ' דוקא שוק באשה ערוה (ובזה תתורץ קושיית הב"ח באו"ח ע"ה ע"ש), ובדברי חמודות ששוקה אינו בכלל...

אמת שכן לשון מרן הגר"ע יוסף זיע"א בשו"ת יביע אומר חלק ד' סימן ג', אבל מוכרח לומר שלשון גוזמא הוא ואין צריך שכל בני העיר ילכו כך וסגי בכך שפשט המנהג והתרגלה העין לראות, וזיל בתר טעמא, שכבר אינו חריג ומושך תשומת לב מיוחדת. די לא תימא הכי, כיום שמקצת הנשים חזרו ללבוש רדיד כנפסק ברמב"ם ובשו"ע, א"כ...

בדרך זו תוכל לדחות כל דבר, ולטעון שמביא לך הרהור וא"א להכחיש המוחש, ותביא עדויות וסיפורים שאי אפשר להזימם, אבל כשאומרים שאינו מביא הרהור אין הכוונה שאם תתבונן בשוק אשה חשוף או עטוף בגרביון צמוד (דהיינו הך) לא יביא לך הרהור, אלא אם לא תסתכל כלל ותשמור עיניך כהלכה ובראיה בעלמא תקלוט נשים ההולכות...

אם המכתב נכון בוודאי שהתכוון למה שכתב אבל יש "הלכה ואין מורין כן" וטעמו ונימוקו מדוע לא הורה כן להלכה (ואולי חזר בו מהחזרה) ואין לנו אלא מה שפסק להלכה ולמעשה בספריו ובפרט שבדרשותיו לא עורר על זה ואם היה איסור גמור בהכי בוודאי שהיה מעורר ומעולם לא נמנע מלעורר על איסור.

משמע שכבודו כביכול מטיף מוסר למרן הגר"ע זיע"א שלא הוכיח את העם מצד מוטב שלא יהיו שוגגין, או שאנחנו צריכים לתקן מה שהוא קלקל ולא הוכיח את העם וכן בנו מרן הראשון לציון... ואליבא דאמת בוודאי שזה שייך כי רוב העם לא ישמע לנו אחר שהתרגלו כך שנים רבות ואין כאן ספק (ולשיטתך ביטלת מאמר חז"ל הנ"ל כי תמיד...

כבודו צודק שאינו כיסוי כלל, אלא צ"ל דסמכי על הפמ"ג והמשנ"ב שמעיקר הדין לא צריך כיסוי והגרביים אינם אלא תוספת חומרא בעלמא וכיוון שנהגו כך אין אחר המנהג כלום. ואליבא דאמת לא צריך את הפמ"ג ואת המשנ"ב (שלא נראה כמותם, אע"פ שמצינו למהר"י קרא תלמיד רש"י שכתב שהשוק הוא הירך העליון ומשמע כן גם במצודת...

ללא גרביונים אינו ערוה ממש אלא מדרבנן כמובא בחזו"א ובפר"ח ובפנים מאירות ועוד, ולפי הראשונים בברכות כ"ד אם נהגו בכך מותר, ומאידך גיסא לפי פסק המשנ"ב והפמ"ג שהשוק הוא מעל הברך, וכן הגרש"ז במעדני שלמה והגריש"א, דבמקום שנהגו כן אינו ערוה. ואם כוונתך חצאיות מיני מעל הברך זה אינו מצוי בקרב הנשים...

בימי חז"ל היו מנגנים בחליל בהלוויה.

שוב, דיברתי באופן כללי, לא באתי להתיר פאה נגד דעת מרן זיע"א או כל דבר אחר. לטעמי הגישה אינה נכונה ופסולה והיא גם נגד דעת מרן זיע"א.

אכן נפסק ברמב"ם שאשה תצא מביתה רק כפי הצורך ולא תטייל ברחובות להראות העמים והשרים את יופיה. אבל מעולם לא נפסק ברמב"ם שתתכער בצאתה. בספרי מוסר מובא שתמעט בתכשיטים. אבל אין אשה אלא ליופי וחשוב שתהיה שמחה ובריאה בנפשה, אשת רבי עקיבא היתה יוצאת בעיר של זהב שהוא תכשיט נוצץ ומבהיק למרחקים עד שאשת רבן...

לא מצינו לאשה איסור להיות יפה, או דוגמנית בלשון כבודו. וגם אלה שלא לובשות פאות, עושות כל טצדקי להתייפות. כך מאז ומעולם וחז"ל ראו בזה מעלה ולא חסרון. רק שאסור לה להיות חריגה ובולטת ולגרום שיסתכלו בה. ובפרט שיער שפשוט בראשונים שאינו מביא הרהור אם רגילים בו וכן פסק מרן הגר"ע זיע"א הלכה למעשה ביבי"א...

בענין הפאה כדי למיגדר מילתא מרן זיע"א מאור עינינו יצא נגד זה בכל כוחו אע"פ שאליבא דאמת היה יכול להקל מכמה טעמים ובכוחא דהיתרא הידוע שלו כמו שהיקל בגילוי הראש עצמו שתי אצבעות כי הורגל אצלו שכל הנשים הולכות כך (גם אמו וגם אשתו וגם בנותיו לאחר שנישאו) ומצא היתר אע"פ שדחוק מאוד, אבל פאה נכרית היה...