תוצאות חיפוש

עצמותי דא לדא נקשן, וליבי מר יכיל. היאך נבין דעת גדולים במקום שאין הדעת משיגה. הרי בדעתינו קטנה ומצומצת הדברים הם דברי הבאי ואין בהם טעם, ולא די בזה אל נראים הדברים שנאמרו כדברים שאפי' בר בי רב דחד יומא לא היה אומרם. וה' הטוב יאיר עיננו, ויתן בידינו את הדרך ליתן כף זכות שהיא ג''כ אמת להבין פשרם...

בדוק ומנוסה. 'שועית' אחת, ועוד אחת, וגמרנו. הכל היסטוריה. אין צרבת ואפשר לחזור ללמוד בלי היסח הדעת.

הרב אושרי רביב כתב שם תרגום, ומכל אורך הדברים לא נזכר אפי' ידיעה אחת בקבלה [בודאי שיש למרן ידע בקבלה, אך שם זה לא המקום שיש ממנו ראיה]. ומה שתמך במוסד זה פשיטא שאינו ראיה, כי אף אחד לא חולק על חשיבות מקום גדול כזה, ורק השאלה עד כמה הרב עובדיה בעצמו התעסק בזה, וכמה באמת כתב על זה חידושים הארות...

מסכים. אבל החלק שנשמע שטויות זה רק שהשאיר יותר ממה שכתב בנגלה, אבל בודאי שהנני מאמין שהוא התעסק בתורת הנסתר וכתב על זה. [הרי מי שלומד בן איש חי לעומק, בודאי צריך להכיר קצת מעניני הנסתר, וכ''ש כשבאים לחלוק על הבא''ח שצריך להכיר את מקורותיו וכו].

'הלעיטהו לרשע וימות', ונח' הפוסקים בזמן הזה, האם מותר לעבור מעבר חציה בשבת ומחמת כן לגרום לחילוני שנוסע ברכב לעצור ובכך יעשה עוד מעשה של חילול שבת, וכן האם מותר לחילוני מאכלות שאינם בהכשר [כגון שקיבל בפורים משלוח מנות והיה מעט בלי הכשר] ועוד כיוצ''ב טובא, ורוב ובנין נקטו להלכה שלא אזלי' בתר...

אבל לפי רוב הפוסקים [מלבד הגריש''א] לא נהגו כן להלכה, ועל כן אין לעבור מעבר חציה בשבת כאשר בגלל זה רשע המחלל שבת יאלץ לעצור וכיוצ''ב.

:cry::cry::cry::cry:

אתה אומר יפה, אך הרב המחבר שליט''א בודאי לא נתכיון לזה, קראתי דבריו שוב ב' פעמים ואין לדבריך אפילו רמז בדבריו.

הגריש''א, הגרשז''א, הגרמ''פ, שהם מגדולי הפוסקים בדור האחרון ג''כ נקטו כך, ומה זה נקרא מח' להלכה, כאשר ד' מהפוקים הכי גדולים של הדור האחרון אמרו כן. [נ.ב. אשמח שתציין מי הם החולקים].

חלק מהרשימה אכן נכונה שיש כאן דינים שמרן נקט להלכה לחומרה יותר מאצל האשכנזים או עדות אחרות, אבל חלקם מוסכמות על כלל המגזרים [כגון שאין לברך הגפן על יין שרובו מיים, וכן לתת מיים חמים לתבשיל שרובו מיים, או מאה ברכות יום וכו'], ופותח האשכול בא לעורר על מקומות שמרן החמיר מה שאחרים לא החמירו. נ.ב...

זו אינה חומרה, זו חובה של כל אחד מכלל העדות והחוגים. וכל אחד לא משנה מאיזה עדה צריך להתאמץ להשיג דרגות הללו של מרן זיע''א.

https://www.kore.co.il/viewArticle/128478 פרסום זה לכאו' יש בו בכדי לענות על שאלתך.

א. לא מכיר אנשים שמגיעים להלויה בלבוש 'חגיגי', כבר פתרת חצי מהבעיה. ב. בהלויה אדם טרוד באבלו. ג. מאי שנא מחופות. ד. מאי שנא מללכת בגאולה או ברבי עקיבא. ה. האם זה הבעיה של הדור, אדם אחראי לעצמו, לא מדובר בנגיעה ממש. ו. א''א לתקן ציבור, אשה צנועה תתנהג בצניעות, ואשה פרוצה מה שלא תעשה היא...

אם זו היתה כוונתך, הרי נפלא ביותר, כי כוונת לדעת גדולים, לע''ע אין חידושי התורה שכתבתי על זה לפני, בל''נ אציץ שם ואציין המקור לזה.

הניחא 'לבעלה', אך אכתי קשיא 'ליבם', הר מה שייך קנין ביבמה חוץ מליבם, הרי בשלמא באשה שייךלשפחה וכיוצ''ב, אבל ביבמה אם אכן היהצד לומר שזה לשפחה א''כ למה כתוב 'היבמה' והרי במשמע שמיירי דוקא על קנין יבמה וזה בהכחר לייבם.

הגאון ר' עמרם פריד שליט''א טוען בתוקף גמור שאסור בודאי, ואגב גררא אציין, וכן לענין צומות הוא סובר לאיסור, ושאלתיו הרי צריך ברכה, והשיב שמה שלא תיקנו חז''ל אין מברכים עליו, ואנוכי לא מכיר הסוגיא רק כתבתי מה ששמעתי.

רציתי לעורר את הציבור, שיש שיטת המאור המפורסמת שכל רגע ורגע שלושים יום קודם הפסח יש מצות ביעור חמץ, וכידוע ג''כ ע''י אכילה יש מצות ביעור חמץ, והנה לפנינו מצוה שכמדומה שאין מי שלא אוהב לקיים אותה, מומלץ בחום לכל אחד.

שגגת תלמוד עולה זדון. ואוי לי שעלה בידי כזדון פירוש שאינו נכון. אך עכ''פ לפי הציטוט מדברי הגמ' במגילה הרי א''ש ליישב הקושיה, כי בודאי שמצד 'סדר המאורע' היה צריך להקדים 'חפוי ראש' ל'אבל', אבל מ''מ בודאי שעיקר הצער שהיה לו הוא על מות ביתו, ועל כן הקדים את עיקר הצער. עוד אפשר להציע ליישב ע''פ דברי...

כמדומה, ש'אבל' היינו באמת על מה שהוליך את מרדכי, וחפוי ראש היה 'המכה בפטיש' שגם נפל עליו מה שזרקו מן גג ביתו.

נשגב מבינתי לע''ע להבין: א. היאך המגילה נהפכה לחלק מהתורה [שהרי היא בתוך הכד' ספרים], הרי זה רק סיפור ומאורע גדול בהיסטורה של השגחת ה' בעולם, אך עכ''פ במשך הדורות היו עוד מאורעות גדולים ביותר, ופשיטא שגם אם יכתבו את המאורעות הללו זה לא יהיה הספר הכה' בתורה. ב. מאי טעמא פעם אחת היא בשם...