Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
"המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.
אפשר עוד להוסיף אם החלבי שאכל אח"כ חשוב לו או חביב לו יותר מהבשר שאכל ומן הסתם שלא כיון בפירוש לפטור את השני מה שכתב מרן בחזו"ע עמ' קפ בשם הרשב"א (ברכות מא.) אם המין השני חשוב או חביב עליו יותר מן הראשון, יש לחזור ולברך על המין השני.
וכ"מ בבעל המאור ושם מסיים ומה שכתבנו הוא המחוור וכן נהגו כל "חכמי צרפת". וז"ל
ושו"ר ביבי"א ב חיו"ד סי' ה שכבר הביא דעות אלו וז"ל.
הרב השואל לא פירט כדפירט מר.
התבלבלתי ההפרש הוא בין אזכרת שם שמים לבטלה בלא ברכה לבין ברכה לבטלה. ויש צדדים לכאן ולכאן בזה. אם תרצה בשבוע הבא הביא מקורות בענין...
יש מקום לומר שיאכל את החלבי, כיון שיש את דעת ר"ת שלאחר הסעודה כבר רשאי לאכול חלבי. ובפרט שצריך לראות ממה הוא נהיה בשרי, שאם אכל רק מרק ללא בשר זה יותר קל או שאכל עוף ואין לו בשר בין השניים כמדומני שמביא שיש מקילים בזה אף בבשר והמאירי מיקל בזה על כל פנים בעוף. ובפרט אם עבר 4 שעות ומעלה.
ולגבי מה...
מצאתי בחיפוש באוצר החכמה, יבי"א ח"ב או"ח סי' כה בענין ברכת מעין שבע בליל פסח שחל להיות בליל שבת
יחוה דעת ח"ד סי' נח בענין טומאת כהנים בבית קברות בסוף הערה ב.
ומסתברא שמביא דברים אלו או כאלו בתשובה שמדבר על שו"ת מן השמים
לא
חזק וברוך על התיקון. אמנם לענין איסור דעת הרמב"ן והר"ן היכא שאינו אונס (כפי שביאר מרן הגרע"י עמ' כג) אע"פ שלא איבד תעניתו על כל פנים עבר איסור. וזו היתה עיקר כונתנו. ישר כח על תיקון.
מ"מ מקרה שאינו שכיח הוא ובעיקר רק במגפות וכדומה שלא תקפ"צ. שהרי זקן או שמתענה או שאינו מתענה (עמ' סה). מ"מ...
אין אני מזדקק לנשים אלו.
ראיתי את זה. וצ"ע שלא הזכירו שנשים מפילות גם אחרי תשעה באב שהוא יותר ארוך ויותר חם בו. והרבה שמועות יש.
וכבר הבאתי שם שביחוה דעת ח"ז כתב מרן הגרע"י תשובה לחלק הנוכחי על ענין זה, ולא נראה שהשתנה דעתו בזה לגבי מעוברת בריאה, אלא שכתב שם, שאם מעוברת חולשה או מיחוש תפסיק...
בפשטות ההיתר של פתיחת אריזות הוא מפני שהם כבר היו כלי מלפני כן, (וידוע שעיקר דעת מרן הגרע"י שכלי חד פעמי חשוב כלי), ועוד שהם כלי גרוע שבסיום שימושם זורקים אותם. אם כן אין כאן בעיה של מתקן מנא בשבת.
אין זה דעת מרן הגרע"י והגר"י בנו. וזכרוני שהייתי מכינוס של מומחים מאסותא תל אביב של בוני עולם ושם הרופאים הקלו יותר מהפוסקים לגבי תענית במעוברת.
אם היא תתכונן טוב על ידי אכילת ענבים וכדו' וכן כוס מים חצי שעה שעה מלפני התענית לא אמור להיות שום חשש במעוברת נורמאלית.
מ"מ אין אני נכנס למה שהן...
וכ"מ ברמב"ם שמתמש במילה "יבצר" שכונתו ל"ימנע". ולכן רש"י פירש בפסוק שהבאתם בלשון תמיהה, ועתה לא ימנע מהם כל אשר יכולו לעשות ?!?. כן פירש רש"י וכן תירגם באונקלוס. וראב"ע פירש, שהקב"ה אמר, שאם אעזבם יחשבו שלא ימנע מהם לעשות כל חפצם.
ראיתי בספר דודי ראובן סעדון (שבת סי' יח) שיש מחלוקת בין הגר"נ קרליץ שאמר שדוקא שאינו ראוי לכלי אזי בטל שם כלי שבו, אבל לא מחמת פינוק שכבר סיימו להשתמש בו אבל ראוי מצד עצמו. והגרש"ז אוירבך באמת הולך אחר הדרך שבד"כ זורקים את האריזה. והביא כמה צדדים להקל גם להגרש"ז ואחד מהם זה שאם עדיין נשאר...
יש ספר שהוציאו בבית מדרש מאור ישראל על הלכות שבת (נראה כמו החזון עובדיה רק בצבע כחול אם אני לא טועה) ושם שאלו את מרן הגרע"י על הגדרת מיעוט ורוב והובאה שם תשובת מרן בכתב ידו, ושם חילק בין מרק לרוטב. וזכורני שבמרק הוא כתב מעט מאד.
לא זוכר את השנה שהוציאו את הספר הנ"ל.
לכא' לדינא אין נפק"מ בזה שהוא שותה לשיעורים, כי להלכה דין זה שייך רק בדאורייתא שיש הבדל בין פחות מכשיעור שהוא רק בלאו ליותר שהוא בכרת.
ומעוברות שמותר להן לשתות, צריכות לשתות כרגיל ולא לזלזל בפרט בימים אלו שהם חמים.
ושיעשו מעשים אחרים בשביל החורבן. לא חסר. וככתוב וירא את שקם ואת תעניתם לא...
ולכן הדרינן למה שהביא מרן הגרע"י שם בהמשך דבריו את הגאון מבוטשטאטש שאין בזה משום גורם ברכה שאינה צריכה כל שעושה לצד הידור מצוה או לאיזה תועלת וכו'. וכל שכן אם המזוזה הקודמת היתה של אשכנזי והדייר החדש הוא ספרדי או להפך.
אמנם אם המזוזות שוות ביראת שמים של הסופר וביפים ובעלים הראשונים לא דורשים...
לכא' יהיה תלוי במחלוקת הפוסקים האם עיקר הברכה על הטעימה (כשמכוין לאכול ולא לטעום) או על הבליעה. והעלה שם שדברי רוב אחרונים וכן הוכיח מתלמידי מהרא"י ומהמאירי שמספיק שמכניס לפה כבר לא הוי הפסק ושכן הוא מעיקר הדין. ולכן בקדיש וקדושה ובענית אמן יענה אמן אלא אם כן האוכל קרוב לבית הבליעה לא יענה מצד...