תוצאות חיפוש

האם הגאונים הנז' דנו מי מחבר הספר? א"כ מה העלו בנידון.

מה כת"ר בא לחדש?

השאלה אם דקה שתיים זה מעכב את הברכה ודוג' לדבר זכור לי דברי הרב הגרב"צ א"ש בענין זמן ק"ש, דאם נאנס ולא קרא ק"ש עד סוף זמנה, וכן לא קרא ברכות בתורה, כתב הרב דיברך קודם ברכות התורה ואע"פ שיעבור זמן ק"ש בכמה רגעים, שאין השעונים שלנו מכוונים בדיוק. וכ"ש בזה דיש הרבה פוסקים דס"ל דאפשר לברך לאחר ד'...

אלה בדיוק שני הצדדים שנסתפקתי לעיל

יגלה מר מהו ספקו

תלוי אם נפלו או לא. ואם לא נפלו יש לדון בזה אם חשיב כבזיון כמו בנפלו מידיו, שאז המנהג להתענות. וכמדומה אני שלא הזכירו זאת הפוסקים, אלא שיש לשאול חכם בישראל כיצד לנהוג.

בקיצור אתה משיב תשובה לא הלכתית.

מש"כ מרן הרשל"צ בשם השל"ה שהביא דברי רבינו האר"י דבר מוכר הוא, אך לצערנו איננו בכתבי האר"י המוסמכים, וכידוע אנן קיי"ל בכל דוכתא דאין לזוז ממה שכתוב בשמונה שערים שסידר מהרש"ו, ושם דבר זה לא נמצא, אלא תעניות וסיגופים בפועל על כל עוון. ואחרי כתבי זאת אמרתי אציץ ואחזה, ניתי ספר ונחזי, דברים חיי'ם...

כבודו הביא רק דברי הגרב"צ לגבי ההוצאה של אותם רשעים שפתחו מכון לקבלה

ואם ההסכמה היא אמיתית אתה עברת עכשיו עברה חמורה שאין רפואה למכתה, האם לא כדאי להזהר?

יקירי היה הרבה דרכים בקבלה במשך כל הזמנים וכל חכם לפי השגתו אחז שקבלתו היא הנכונה, והם והם המחלוקות ביניהם בהבנת מרן האר"י, וכידוע שק"ק הספרדים בירושלים למדו ונקשרו בקשר אמיץ בדברי הרש"ש זלה"ה, אמנם האשכנזים אחזו אחרת ולמדו גם שא"ס כמו משנת חסידים וכו'. ולמעשה מה שבאתי לומר שאע"פ שיש שאמרו שלא...

חביבי בעניני קבלה אין שום חולק שדברי רבינו האר"י הם המכריעים, וכידוע שעל האר"י אין חולק בקבלה לאחריו וכלם אחריו כצאן אחרי הרועה, ותיקונים הם ענינים כלפי שמיא, ומי יעלה לנו השמימה כרבינו האר"י הח"י ויכריע שלא כוותיה. ועוד זכורני שגם היביע אומר עצמו [וראיתיו לפני שנים ולא זוכר מקורו בדיוק] כתב...

על מה שאמר שעקירת כל החטאים ופרט הפגם הידוע. הרי ידוע לכל בר בי רב תיקוני הקדוש מרן האר"י בשער רוה"ק על כל העוונות ובפרט על שז"ל וכן נהגו כוותיה כל חכמי ירושלים, רק שנחלקו אם מועיל פדיון או לו, וכן אם צריך על כל חטא מספר כזה תעניות או מספיק פעם אחת על הכל, או אולי שלש פעמים על הכל. ובעוד כמה...

יפה מאוד, אבל בדברי רבינו האר"י שקבלנו הוראותיו לא כתוב כך.

לא ענית על שאלתי

אני עדיין שואל בכדי להבין, וכי אפשר שמדינא רבנן פטרו אשה משלש תפילות ויחייבו אותה במאה ברכות, אתמהה? ממ"נ אם היא חייבת בשלש תפילות ניחא לומר שחייבת במאה ברכות מדיוק כזה או אחר, אבל אם היא פטורה משלוש תפילות איך אפשר שהיא חייבת במאה ברכות, וכי כל היום תריח בשמים ותשתה הרבה כדי להתחייב באשר יצר...

סליחה ומחילה בטבלה הנ"ל לאשה הובא כולל שלש תפילות תגיע למאה ברכות, וכי אשה שמתפללת רק תפלה אחת מה תעשה עם עוד 37 ברכות? אחר אלף המחילות אם אנו פוסקים בדעת השו"ע בסימן קו שאישה חייבת רק בתפלה אחת כמ"ש מרן הגרע"י עצמו, לכאורה נראה קצת רחוק שרבנן יחייבו דין מאה ברכות באשה.

מרן הרשל"צ אמר שקראו לו מאיר

אחר מחילה רבתי איני מבין זאת, דהרי ידוע לכל דכל גדו"י בכל מושבותיהם כתבו עלי גליון הגהותיהם, ומהם אנו חיים היום ואין פוצה פה ומצפצץ, ומהם הגה' הב"ח, הגר"א, הגרעק"א, הר"י לנדא ועוד ועוד, וכן מצינו בגדולי הספרדים בדורות האחרונים שהשאירו אחריהם הגהות ובפרט בספרי הקבלה, וכן גאון עוזינו מרן הגרע"י...

אשמח אם מן דהו מחו"ר הפורום יעלה לי תשובתו של הרב ביב"א גבי ברכות בליל שבועות שאין צריך לברך ברכה ראשונה כל פעם מחדש. תודה מראש.