תוצאות חיפוש

עבודה זרה דף נו: ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני כתב רש"י בשית שנין - בן שש שנים וק״ק מדוע לא פירש כפשטות לשון הגמרא שלמד המסכתא במשך שש שנים, וצע"ק. ועיין רבינו חננאל.

מז: רש״י ד״ה נוטל - ישראל מה שחידש העובד כוכבים ״וזורה לרוח״ והאבן מותרת שלא נעשה עבודת כוכבים אלא החידוש צע״ק מדוע לא כתב כן לעיל אצל בית.

מו: רש״י ד״ה כל האסורין - כגון מוקצה ונעבד לכאורה ה״ה נרבע ועיין רש״י להלן בסמוך

עבודה זרה מה: רש״י ד״ה מיבעי ליה לכדר' יהושע וכו' - גידוע זה לא להתיר עיקרו אלא שיגדעו מיד בכניסתם ולאחר כיבוש יחפשו אחריהם לשרשם ולבערם גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש א"י - בכניסתן נצטוו לגדעם מיד ולאחר כיבוש ישרשו אחריהם לכאורה כפילות לשון הוא וצ״ע

עבודה זרה לב: רש"י ד"ה מה מת כו' כדגמרינן בסנהדרין כו' ק״ק מדוע ציין רש"י לסנהדרין, ממרחק תביא לחמו, הול"ל לעיל כט: וצ"ע

דף ל: והתניא אבל משקהו לבהמת עצמו כי תניא ההיא לשונרא אי הכי דחבריה נמי דחבריה כחיש דידיה נמי כחיש ״הדר בריא״ דחבריה נמי ״הדר בריא״ זימנין דבעי לזבונא ומפסיד ליה מיניה ק״ק דאע״ג דהדר בריא, מ״מ יש צער בע״ח וצ״ב

ל. שמואל לא שתי מיא מבי ארמלתא אמר לית לה אימתא דגברא ולא מיכסיא מיא אבל מבי ארמאה שתי נהי דאגילויא לא קפדי אמנקרותא מיהא קפדי לכאורה קשה מדוע טעמא דאמנקרותא לא שייך בארמלתא, וקשה לומר שהנכרים מקפידים על נקיות יותר מישראל.

עבודה זרה ל. רש״י ד״ה לאיחלופי - לשתות מה כוונתו בזה, הרי כבר פירש לעיל כט: משום איחלופי לצורכו כו׳ ע״ש

מדוע השמיט הקצשו״ע זצ״ל דיני שלוח הקן?

עבודה זרה כד: מיתיבי ואת הפרות כו׳ הנה בכולן נקט לשון תא שמע וכאן לשון מיתיבי הלא דבר הוא. גם ק״ק מדוע נקט ראיה זו לבסוף.

יד: רש״י ד״ה קטוע - רגל עיין לעיל יג: במתניתין ״קוטע את אצבעו״ כו׳ וק״ק מדוע שינה רש״י בלשונו ונקט רגל.

עבודה זרה ח. רש״י ד״ה מעין כל ברכה וברכה - אם היה משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת אם ״בעל תשובה״ הוא מאריך ״בהרוצה בתשובה״ וכן כולן ראיתי בס״א שהעיר מדוע נקט רש״י הרוצה בתשובה ולא סלח לנו ועוד יש להעיר דמשמע מרש״י דמיירי במי שכבר עשה תשובה ועדיין צריך להתפלל בהרוצה בתשובה ועיין בזה

רש"י עבודה זרה ח: דיני קנסות - אונס ומפתה ושלשים של עבד שנתנה תורה קצבה אחת ליקר ולזולל ומאחר שלא ישבו בלשכת הגזית לא דנו ובטלו דיני קנסות דכתיב בתשלומי "כפל" שהוא קנס אשר ירשיעון אלהים דהיינו מומחין וסמוכין בשם רבי כדאמרינן בסנהדרין ומי שאינו סמוך אינו דן דיני קנסות יש להעיר מדוע בתחילה הביא...

ח: ברש"י ד"ה ומעיקרא - קודם שיכניס את אשתו כו' לכאורה קשה מדוע כתב רש"י אשתו, הרי מהגמרא בדף ח. מבואר שעשה סעודה לבנו.

שבועות מט. רש"י ד"ה לכל מגלגלין (בסו"ד) כדאמר "בכל הנשבעין" לכאורה יש לעיין מדוע לא כתב רש"י כדאמר בפירקין וצע"ק

יחידים

שבועות כה: "בכולן" נאמר ונעלם וכאן לא נאמר ונעלם וכו' והנה ידוע מבעלי כללים שמשמעות "כל" היינו ג'. וכן מבואר בתוספות כתובות דף ח ובעוד ראשונים בכמה מקומות. והנה עיין שבועות לה. להכי כתבה רחמנא לעדות גבי שבועת ביטוי וגבי טומאת מקדש וקדשיו דבכולן נאמר ונעלם כו' א) ביטוי ב) מקדש ג) קדשיו...

שבועות יח: רש״י ד״ה עונה ״במסכת נדה מפורש״ או יום או לילה אם וסתה ביום יפרוש כל היום ואם וסתה בלילה יפרוש כל הלילה ״והכי מפרש לה במסכת נדה בפרק האשה״ לכאורה כפל לשון הוא, ועיין לשון הר״ן (א: מדפי הרי״ף) וצ״ע. האם יש דפו״ר של רש״י עמ״ס שבועות?

שבועות יג. א"ל אביי דוקא קאמר מר רבי סבר לה כר' יהודה אבל רבי יהודה לא סבר לה כרבי ״או דלמא מדרבי סבר לה כרבי יהודה אף רבי יהודה סבר לה נמי כרבי״ מיהו אורחא דמילתא קתני למימר דתלמיד סבר לה כרביה לכאורה משמע דהא בהא תליא וקשה דבפשטות אין ענין זה לזה כלל וצ״ע