תוצאות חיפוש

מכות טז. רש״י ד״ה א"ר יוחנן אנו אין לנו כו' - כלומר משלח ואינו לוקה הא לא שלח לוקה ורבי יוחנן ביטלו ולא ביטלו אית ליה ומשמע ליה משלח דקתני משלח לכשירצה ואינו לוקה ואימתי הוא לוקה ״כשיהרגנה״ ויבטל את העשה בידים כו׳ ובד״ה הניחא בשילוח הקן משכחת לה - ביטלו ״כששחטה״ אלא הכא היכי משכחת לה. צע״ק...

מכות טז. ״ורבי יוחנן״ נמי הא ודאי לאו שאין בו מעשה הוא ״סבר לה״ כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם א"ר יצחק ״א"ר יוחנן״ ר' יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי כו׳ לכאורה הלשון ק"ק שרבי יוחנן סבר לה כמו שאמר הוא בעצמו, וצ"ע. האם מצינו כן בעוד מקומות?

עדיות פרק ח משנה ד: מדוע נשנית משנה זו בארמית?

מכות ז: שאני אומר האומר מותר קרוב למזיד כו׳ מדוע נקט לשון ״שאני אומר״ ולא אמר סתם ״האומר מותר״ כו׳

אותו דבר

אשמח במקור. למשל שנים העידו על אחד שחייב מלקות ונמצאו זוממין ואח"כ הוזמו כת שניה ונמצא שכת שניה רצו לחייב שני עדים מלקות. כמה מלקות נותנים לכת שניה. ארבעים או שמונים.

ב: אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא כו׳ אלא מחוורתא כדריש לקיש צ״ע בשינוי הלשון. ואולי יש לומר דלעיל יש שאלה בגירסאות (ריב״ל, ר״ל) ועיין מסורת הש״ס שם ולכן לא קאמר כריב״ל אלא כדשנין מעיקרא דהיינו או ריב״ל או ר״ל אבל כאן שיש רק ריש לקיש שפיר קאמר הגמרא מחוורתא כדר״ל ודו״ק

ב. תנא התם קאי כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן ובועלה שאין מקדימין לאותה מיתה אלא למיתה אחרת ויש עדים זוממין אחרים שאין עושין בהן דין הזמה כל עיקר אלא מלקות ארבעים כיצד מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה את...

ב. לוקה את הארבעים - רש״י סופג את הארבעים מדוע שינה מלשון המשנה והאם יש חילוק בין לוקה לסופג

בספר עיני כל חי עמ"ס מכות הביא מהחיד"א בשם זקן אחד מקובל ז"ל שאמר שמכות בגי' הרהורים בדיוק ולכן ראוי לבחורים ללמוד מכות ועי"ז מבטל הרהורים רעים כו' עיין שם. ואמרתי להוסיף על דברי הזקן המקובל ז"ל דהנה האותיות הנסתרות ב"מכות" בגימטריא האותיות הנסתרות ב"תאוה" והכוונה כנ"ל שלימוד מסכת מכות מבטל...

נשאלתי: סנהדרין ק. ר״פ אמר כגון דאמר הני רבנן. ע׳ פירש״י צ״ע איך זה חלוק מהא דאשכחן בדוכתי טובא לימא הני תנאי כהני תנאי

צה. ת"ר שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה ק״ק מדוע לא חשיב סנחריב נמי כמבואר בגמרא לעיל אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומא סגא בחד יומא

ע. מאימתי חייב משיאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי כו' ויש לעיין אם בדוקא נקט התנא בהאי סדר. בשר קודם יין. והנה בפסוק בפרשת כי תצא כתיב זולל וסובא והיינו בשר קודם יין אולם הפסוק במשלי כתיב בסובאי יין בזוללי בשר, יין קודם בשר. ועיין המשך הגמרא אמר רב חנן בר מולדה כו' בשר חי... יין חי...

סנהדרין מט: אמר רבא אמר רב סחורא אמר רב הונא כו׳ ועיין רש״י בד״ה לא אתא ובד״ה בפלוגתא ובד״ה ולאפוקי שנקט ״רב סחורא״ לכאורה קשה מירושלמי שבת א, ב רבי חזקיה ר' ירמיה ר' חייא בשם רבי יוחנן - אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה, ואם לאו תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון

סנהדרין מט: רש"י ד״ה ובורית - עשב הוא "ומעביר כתמין" וקורין ליה אירבנ"ו שבונריי"א לכאורה קשה, שהרי כולם מעבירים כתמים ומדוע כתב כן אצל בורית דוקא וצ"ע

סנהדרין מט. רש"י ד"ה בור וסירה גרמו לו לאבנר שנהרג בור צפחת מים שלקח דוד מראשותיו של שאול כשהיה ישן במעגל וכשאמר להם דוד בני מות אתם שלא שמרתם את אדוניכם שכבר הייתי יכול להורגו ראו נא איפוא חנית המלך ואיה צפחת המים וגו' היה לו לאבנר "למחות" בשאול ולומר לו ראה כמה צדיק הוא שלא הרגך "ולא מיחה"...

סנהדרין מח: רש"י ד"ה אסור להניח בו מעות - דהזמנה מילתא היא וקשיא לרבא יש לעיין מדוע כאן דוקא כתב רש"י ״וקשיא לרבא״ ולא כתב כן לעיל בסוגיין וגם לא כתב אף פעם ״וקשיא לאביי״ וחשבתי לומר דהנה בתחילה הביא הגמרא ראיות כנגד רבא ואח"כ הביא הגמרא ראיות כנגד אביי וחוזר הגמרא עכשיו והקשה על רבא ולכן צריך...

סנהדרין מו. מתני' כיצד תולין אותו משקעין את הקורה כו׳ כי קללת אלהים תלוי וגו' ״כלומר״ מפני מה זה תלוי כו׳ הקרובים באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים ״כלומר״ שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם כו׳ כמדומני שלא מצינו לשון ״כלומר״ בעוד משניות בש״ס וכאן בסנהדרין ב׳ פעמים. הלא דבר הוא!

סנהדרין מג. והתניא בערב הפסח ״תלאוהו״ לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום קודם שהוא יוצא ״ליסקל״ על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ״ותלאוהו״ בערב הפסח לכאורה קשה דהול״ל שסקלוהו. ואם כוונת הגמרא שסקלוהו ואח״כ תלאוהו קשה שהרי לפי שיטת חכמים בסנהדרין דף...

דף לט. א"ל כופר לרבן גמליאל אלהיכם גנב הוא דכתיב (בראשית ב, כא) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן אמרה ליה ברתיה שבקיה דאנא מהדרנא ליה אמרה ליה ברתיה כו׳ ברתיה של רבן גמליאל או ברתיה של כופר? ועיין רש״י לקמן צא.