• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

הערות והארות במסכת סנהדרין

סנהדרין מט:

רש"י ד״ה ובורית - עשב הוא "ומעביר כתמין" וקורין ליה אירבנ"ו שבונריי"א

לכאורה קשה, שהרי כולם מעבירים כתמים ומדוע כתב כן אצל בורית דוקא וצ"ע
 
סנהדרין מט.

רש"י ד"ה בור וסירה גרמו לו לאבנר שנהרג בור צפחת מים שלקח דוד מראשותיו של שאול כשהיה ישן במעגל וכשאמר להם דוד בני מות אתם שלא שמרתם את אדוניכם שכבר הייתי יכול להורגו ראו נא איפוא חנית המלך ואיה צפחת המים וגו' היה לו לאבנר "למחות" בשאול ולומר לו ראה כמה צדיק הוא שלא הרגך "ולא מיחה" אלא אמר שמא אחד מבני הצבא נתנם לוו
ועיין בד"ה וסירה קוץ - כשכרת דוד את כנף מעילו של שאול במערה היה לו לאבנר "ללמד זכות" על דוד ולומר לשאול ראה כמה חס עליך ולא הרגך בהיותך יחד עמו במערה "ולא לימד זכות" אלא אמר שמא כשעברתם אצל הקוצים והסירים נכנס אחד מן הקוצים בכנף מעילך והוא היה טמון שם וחתכו.
יש להעיר מדוע שינה רש"י בלשונו, בתחילה כתב שהטענה על אבנר "שלא מיחה" בשאול ולבסוף כתב שהטענה על אבנר "שלא לימד זכות" על דוד, הלא דבר הוא. וצ"ע

עוד יש לעיין מה כוונת רש״י בסוף דבריו ״והוא היה טמון שם וחתכו״
אולי אפשר כשהגיע למראשותיו הוא יותר חמור מכנף מעילו. ולכן על מראשותיו שייך מחאה, יותר מכנף מעיל.
 
נערך לאחרונה:
סנהדרין מט:

רש"י ד״ה ובורית - עשב הוא "ומעביר כתמין" וקורין ליה אירבנ"ו שבונריי"א

לכאורה קשה, שהרי כולם מעבירים כתמים ומדוע כתב כן אצל בורית דוקא וצ"ע
אולי מחמת שמשמעות המילה בורית היא מלשון ניקוי, משא"כ בשאר סמנין המוזכרים שם כרוק תפל וכו'
 
סנהדרין מט: אמר רבא אמר רב סחורא אמר רב הונא כו׳

ועיין רש״י בד״ה לא אתא ובד״ה בפלוגתא ובד״ה ולאפוקי שנקט ״רב סחורא״

לכאורה קשה מירושלמי שבת א, ב רבי חזקיה ר' ירמיה ר' חייא בשם רבי יוחנן - אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה, ואם לאו תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון
 
ע. מאימתי חייב משיאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי כו'

ויש לעיין אם בדוקא נקט התנא בהאי סדר. בשר קודם יין. והנה בפסוק בפרשת כי תצא כתיב זולל וסובא והיינו בשר קודם יין אולם הפסוק במשלי כתיב בסובאי יין בזוללי בשר, יין קודם בשר.

ועיין המשך הגמרא אמר רב חנן בר מולדה כו' בשר חי... יין חי, אולם עיין רש"י ששינה הסדר וכתב יין חי ואח"כ בשר חי. ואח"כ אמר רבינא יין חי מזיג כו' בשר חי בשיל כו' הרי שהקדים יין לבשר. וצ״ע בכל זה.
 
בסנהדרין יד. כתוב: "ר"ש בן זירוד וחד דעימיה ומנו ר' יונתן בן עכמאי, ואמרי לה רבי יונתן בן עכמאי וחד דעימיה ומנו ר"ש בן זירוד".
מה הנפק"מ? הרי אלו אותם אנשים. [בפשטות אפשר לומר שבא לגלות מי החשוב... אא"כ נפרש שמי שנכתב שמו הוא זה שהיה אצלו]
גם לא זה היה תמוה אבל לכאורה כמו שמצינו בגיטין בפ"א שר"ש שנינו לבד בשביל כבודו ובאמת היו עימו עוד אחד וכא זה גם משום כבודו לכן הזכרנו אותו קודם אז למי צריך לחלוק כבוד ודו"ק
 
לכאורה נסיון דאשת איש גדולה מפנויה שהרי מים גנובים ימתקו וצ״ע
לא א"א שי לו נסיון פחות כי היא א"א והוא יודע להזהר וגם זה פחות חמור מבחינה דינית אבל בפנויה זה לא שזה פחות נסיו אלא שזה פחות חמור מבחינה דינית אז יבוא להתיר כי היה לו צורך גדול ואעפ"כ לא עשה ודו"ק
 
צה. ת"ר שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה

ק״ק מדוע לא חשיב סנחריב נמי כמבואר בגמרא לעיל אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומא סגא בחד יומא
 
נשאלתי:

סנהדרין ק. ר״פ אמר כגון דאמר הני רבנן. ע׳ פירש״י

צ״ע איך זה חלוק מהא דאשכחן בדוכתי טובא לימא הני תנאי כהני תנאי
 
צה. ת"ר שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה

ק״ק מדוע לא חשיב סנחריב נמי כמבואר בגמרא לעיל אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומא סגא בחד יומא
אולי תלוי בצורת הנס, אם הוא "קפץ" (כעין הנז' בגיטין פד. "הרי זה גיטך ע"מ שתעלי לרקיע", ויעויין בתוס' דאפשר ע"י שם קדוש, וכעי"ז במכות ה. גמלא פרחא, דפירש"י מין גמלים יש שהם קלים במרוצתם כעוף הפורח) או דמיירי שעמד במקומו והדרך נסעה לו מהר כדוגמת מדרגות נעות...
וכן מדוקדק מהשינויים בלשון הגמרות הנ"ל.
ואגב יש לומר בדרך צחות שיפה עשו התוס' שלא כתבו באיזה שם אפשר לעלות לרקיע :).
 
חזור
חלק עליון