אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
הוא אסף עוד 10 לא כולל עצמו שלא יהיה ב"ד שקול.מה ראית שם ליישב? אין לי מרגליות בים…
התגובה שלי לבנימיןהוא אסף עוד 10 לא כולל עצמו שלא יהיה ב"ד שקול.
לא ראיתי. גם לי אין. לכן שאלתי אם מישהו יודע.מה ראית שם ליישב? אין לי מרגליות בים…
פעם הבאה כדאי לצטט (בצד שמאל למטה של ההודעה כתוב "הגב עם ציטוט")התגובה שלי לבנימין
סוכה דף כח עמוד א רבינו החיד"א זצ"ל בחדושים שנדפסו אחרי הספר פתח עינים בסוכה כתב: מקשים, דהכתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, והיכי קאמר ראויים שתשרה השכינה עליהם כמשה רבינו ע"ה וכו' ע"ש ובדף על הדףתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יא עמוד א
פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריה ביריחו ונתנה עליהם בת קול מן השמים יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה (כמשה רבינו) אלא שאין דורו זכאי לכך
נכתב בגליון שמהרש"ל מוחק כמשה רבינו מטעם הידוע
ניסיתי טיפה לבדוק מהו הטעם הידוע ולא מצאתי, אודה למי שיחכימני
גם שם בסוכה מביא בגליון לסנהדרין יא. שהמהרש"ל מוחק זה
בפשטות יותר משום שחייב אדם לומר בלשון רבו אפילו שאין נפקא מינה וכל אחד כך סיפר לו רבובסנהדרין יד. כתוב: "ר"ש בן זירוד וחד דעימיה ומנו ר' יונתן בן עכמאי, ואמרי לה רבי יונתן בן עכמאי וחד דעימיה ומנו ר"ש בן זירוד".
מה הנפק"מ? הרי אלו אותם אנשים. [בפשטות אפשר לומר שבא לגלות מי החשוב... אא"כ נפרש שמי שנכתב שמו הוא זה שהיה אצלו]
(אמנם גם בדף י: יש כעין זה, אך שם ראיתי שמיישבים).
אין לכבודו חברים שיש להם אוצר החכמה כולל מוסד הרב קוק?ראיתי שמציינים כאן ל"מרגליות הים", אולי מישהו יודע?
הגמרא שם מקשה פשיטא ומתרצת בתלמיד היושב לפני רבו ז"א שהם לא היו דיינים אלא עשרה תלמידים שיושבים לפני הדיין כדי שאם יטעה יאמרו לו וכדי שלמטייה שיבא מכשוראסנהדרין ז
אמר ר' יהושע בן לוי עשרה שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן
לכאורה קשה הרי עשרה הוי בית דין שקול וצ״ע
נערך לאחרונה:
אין זה קושיא כ"כ שרש"י קיצר שהוא בא לפרש את הענין מאי לאקדומיה וקיצר במה שלא בא לפרש. וכיוצא בזה שרש"י קורא לרבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן (לכאורה א"כ הוא לא היה משתמש בר"ת ריב"ז)וק״ק מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא "מאה" מנה, ובפרט שעי״ז ממעט חידוש של הגמרא, וצ״ע.
דייק מרש"י שכתב וכן כל לשון גובה עינים שבמקרא אבל בלשון חכמים יש משמעות אחרתסנהדרין ה: רש״י ד״ה גבה עינים - הלך אחר עיניו.
לכאורה קשה מרש״י ישעיה ב׳ י״א "עיני גבהות אדם" - גסות הרוח וכן כל לשון גובה עינים שבמקרא כמה דאת אמר גבה עינים ורחב לבב (תהלים קא)
גם קשה המשמעות של דבריו מה זאת אומרת סקילה בפני עצמה ושריפה בפני עצמה ונראה שר"ל שאם כתוב מיתה בתורה סתם זה חנק סנהדרין נב:) אבל אם כתוב סקילה זה שינה את העונש לסקילה ואם כתוב שריפה שינה לשריפה ואם הרג שינה להרג כך איפה שעשה עבירה שחייב עליה מלקות הרי זה כאילו נכתב שחייב מיתה אלא שהמיתה היא מלקות ודו"קסנהדרין י. מלקות במקום מיתה כו'
רש״י ד״ה וכי היכי דסקילה בפני עצמה ושריפה בפני עצמה והרג בפני עצמה הוי נמי מלקות כאחת מן המיתות
ק״ק מדוע השמיט חנק
נ"ל שאיפה שאותה הברייתא היתה ידועה לכל היה אומר מתני' דלא כר' פלוני דתניא ר' פלוני אומר וכו' - שכולם יודעים שר' פלוני אמר זאת אף לפני שהביא לברייתא אבל איפה שאומר מתני' דלא כי האי תנא דתניא ר' פלוני אומר וכו' - הברייתא לא היתה ידועה לכל ואם היה אומר את שמו בתחילה לא היו יודעים למה נתכוון אבל עדיין צריך בדיקה״מתניתין דלא כי האי תנא״ דתניא רבי פלוני אמר כו׳
מצינו לשון זה בסנהדרין דף יד ובהרבה מקומות בש״ס, ויש לעיין מדוע האריך הש״ס ולא נקט בקיצור מתניתין דלא כרבי פלוני דתניא כו׳ וכמו שמצינו בכ״מ וצ״ע
יש לי את החברים בפורום דהכא...אין לכבודו חברים שיש להם אוצר החכמה כולל מוסד הרב קוק?
סנהדרין טו: רש״י ד״ה ברדלס - חיה היא ובלע"ז קורין אות' פוטויו"ש
לכאורה קשה, הרי הגמרא בדף טו לא
הזכיר ברדלס ועל מה קאי רש״י. (ועיין תוספות ודו״ק בזה).
ועיין לעיל ב. רש״י ד״ה ברדלס - חיה היא
וקשה מדוע לא הזכיר הלע״ז שם והמתין עד דף טו.
ועיין שם במסורת הש״ס שכנראה הרגיש בכל זה, וצ״ע
לכאורה קשה, הרי הגמרא בדף טו לא
הזכיר ברדלס ועל מה קאי רש״י. (ועיין תוספות ודו״ק בזה).
ועיין לעיל ב. רש״י ד״ה ברדלס - חיה היא
וקשה מדוע לא הזכיר הלע״ז שם והמתין עד דף טו.
ועיין שם במסורת הש״ס שכנראה הרגיש בכל זה, וצ״ע
ראיתי בדקדוקי סופרים בסנהדרין שאין שום מקור לגירסה "כמשה רבינו"סוכה דף כח עמוד א רבינו החיד"א זצ"ל בחדושים שנדפסו אחרי הספר פתח עינים בסוכה כתב: מקשים, דהכתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, והיכי קאמר ראויים שתשרה השכינה עליהם כמשה רבינו ע"ה וכו' ע"ש ובדף על הדף
גם שם בסוכה מביא בגליון לסנהדרין יא. שהמהרש"ל מוחק זה
י"ל דלקמיה קאי אלקמן פריך ור"ל דלקמן פריך לא סגי דלא עבר ומיד לאחר מכן מיתוקמא להרי הוא כהדיוט שפירסנהדרין יח.
רש״י ד״ה ועובר על עשה - לקמן פריך לא סגי דלא עבר
והרי הוא כהדיוט - לקמיה מיתוקמא שפיר
לכאורה מבואר מכאן דלא כמש״כ הבעלי כללים בכללי רש״י סוף מסכת ברכות בחילוק בין ״לקמן״ ו״לקמיה״
נושאים דומים בפורום
