הערות והארות במסכת בבא בתרא

[דב״ש]

רשב"ם ב"ב פג: ד"ה שחמתית - אדומה על שם חמה שמאדימתן
ועיין בדף פד. ד״ה מדקתני לבנה ש"מ - שחמתית אדומה ולא שחורה כו' שחמתית אדומה ועל שם חמה שהיא אדומה קרי לחטין אדומות שחמתית

בדף פג מבואר שהחמה מאדים החיטין וע״ש כך נקרא שחמתית אולם בדף פד ביאר טעמא אחרינא שע״ש החמה שהיא אדומה נקרא החיטין שחמתית וצ״ע

 

[יושב בישיבה]

דף פב:

רשב״ם ד״ה ועד ח' אמות - ולא ״עד״ בכלל
ועד ט"ז - ולא ״ט"ז״ בכלל

ק״ק מדוע שינה הרשב״ם בלשונו וצ״ע

כשמדברים על אמות לא אומרים ולא ח' אמות בכלל כי זה לשון סתם ארוכה ועדיף לומר ולא עד בכלל המובן מזה כנ"ל
אך גבי ימים, עדיף לומר ולא ט"ז בכלל שהוא לשון קצרה וברורה יותר

 

[דב״ש]

כשמדברים על אמות לא אומרים ולא ח' אמות בכלל כי זה לשון סתם ארוכה ועדיף לומר ולא עד בכלל המובן מזה כנ"ל
אך גבי ימים, עדיף לומר ולא ט"ז בכלל שהוא לשון קצרה וברורה יותר

בשניהם הכוונה אמות

 

[דב״ש]

בבא בתרא פו.

רשב״ם ד״ה לצדדין קתני - עד שיגביהנה אם דבר קל הוא או עד שיוציאנה אם דבר כבד הוא ״ולפי עניות דעתי נראה לי״ כו׳

לא מצאתי לשון זה ברשב״ם בעוד מקום ויש לעיין מדוע דוקא כאן כתב כן?