הערות והארות במסכת בבא בתרא

[דב״ש]

רשב"ם ב"ב פג: ד"ה שחמתית - אדומה על שם חמה שמאדימתן
ועיין בדף פד. ד״ה מדקתני לבנה ש"מ - שחמתית אדומה ולא שחורה כו' שחמתית אדומה ועל שם חמה שהיא אדומה קרי לחטין אדומות שחמתית

בדף פג מבואר שהחמה מאדים החיטין וע״ש כך נקרא שחמתית אולם בדף פד ביאר טעמא אחרינא שע״ש החמה שהיא אדומה נקרא החיטין שחמתית וצ״ע

 

[יושב בישיבה]

דף פב:

רשב״ם ד״ה ועד ח' אמות - ולא ״עד״ בכלל
ועד ט"ז - ולא ״ט"ז״ בכלל

ק״ק מדוע שינה הרשב״ם בלשונו וצ״ע

כשמדברים על אמות לא אומרים ולא ח' אמות בכלל כי זה לשון סתם ארוכה ועדיף לומר ולא עד בכלל המובן מזה כנ"ל
אך גבי ימים, עדיף לומר ולא ט"ז בכלל שהוא לשון קצרה וברורה יותר

 

[דב״ש]

כשמדברים על אמות לא אומרים ולא ח' אמות בכלל כי זה לשון סתם ארוכה ועדיף לומר ולא עד בכלל המובן מזה כנ"ל
אך גבי ימים, עדיף לומר ולא ט"ז בכלל שהוא לשון קצרה וברורה יותר

בשניהם הכוונה אמות

 

[דב״ש]

בבא בתרא פו.

רשב״ם ד״ה לצדדין קתני - עד שיגביהנה אם דבר קל הוא או עד שיוציאנה אם דבר כבד הוא ״ולפי עניות דעתי נראה לי״ כו׳

לא מצאתי לשון זה ברשב״ם בעוד מקום ויש לעיין מדוע דוקא כאן כתב כן?

 

[דב״ש]

דף פז:

רשב״ם ד"ה דרבנן לטעמייהו כו' ורבי יהודה לטעמיה דלשדורי "יין" ושמן וצלוחית ביד בנו כו'

וצע"ק יין מאן דכר שמיה.

 

[דב״ש]

דף פח עמוד ב

א״ר לוי קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות כו' וכתב הרשב"ם מעונשן של עריות - אם נכשל בהן עכ"ל

לכאורה אינו מובן כוונתו בזה, דפשוט דליכא עונש עריות אם לא שנכשל בהן וצע"ק

 

[מתגעגע]

דף פח עמוד ב

א״ר לוי קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות כו' וכתב הרשב"ם מעונשן של עריות - אם נכשל בהן עכ"ל

לכאורה אינו מובן כוונתו בזה, דפשוט דליכא עונש עריות אם לא שנכשל בהן וצע"ק

הוא הדין דקשה במש"כ עונשן של מדות אם עושה בהן עול
דפשוט דליכא עונש מדות אם לא עשה בהן עול

 

[דב״ש]

הוא הדין דקשה במש"כ עונשן של מדות אם עושה בהן עול
דפשוט דליכא עונש מדות אם לא עשה בהן עול

צדקת. עיקר הערתי על הלשון ״נכשל״

 

[פשוט]

הוא הדין דקשה במש"כ עונשן של מדות אם עושה בהן עול
דפשוט דליכא עונש מדות אם לא עשה בהן עול

היה מקום לומר שיענש מחמת שמשהה מידות מקולקלות, דאסור להשהותן בביתו.

 

[צאלח מנצור]

היה מקום לומר שיענש מחמת שמשהה מידות מקולקלות, דאסור להשהותן בביתו.

יש הסוברין כן דאפילו לא נשתשמש עובר.

 

[פשוט]

יש הסוברין כן דאפילו לא נשתשמש עובר.

האיסור הוא אפילו להשהות.

 

[צאלח מנצור]

האיסור הוא אפילו להשהות.

אמת זו הייתה כוונתי

 

[פשוט]

אמת זו הייתה כוונתי

זה לשון הפסוק, וכך פסק הרמב״ם ז''ל המיימוני. (שלא יתהפך בטעות לרמב"ן ז''ל הנחמני...).

 

[דב״ש]

דף צה:

א"ל אביי לרב יוסף הא רב יהודה הא רב חסדא מר כמאן סבירא ליה

רשב״ם ד״ה מר כמאן סבירא ליה - מברכין או אין מברכין

לכאורה הול״ל הגפן או שהכל שהרי בודאי מברכין, רק השאלה היא איזה ברכה וצע״ק

 

[דב״ש]

בבא בתרא צח.

רשב״ם ד״ה ולא אמרן - דהפסיד בעל הבית: אלא דלא שני - ״לוקח״ בברזא לעשות נקב אחר בחבית אבל שני איכא למימר דהוא גרים: דלא מטא יומא דשוקא - ולא נתעצל ״חנווני״ במכירתו:

לכאורה מש״כ הרשב״ם ״לוקח״ אינו מדוקדק שהרי הגמרא מיירי בחנוני ולא בלוקח. ועיין רשב״ם בד״ה דלא שכתב חנוני וצ״ע

 

[דב״ש]

בבא בתרא צח:

רשב״ם ד״ה תנא קמא קתני לה - והכי קאמר תנא קמא וראיה יש לדבר “וקפץ רשב"ג והפסיק את דבריו” ואתמוהי קמתמה כבנין ההיכל אתה רוצה לעשות שאר בנינין בתמיה אין לך להשוותן יחד דכיון דבהיכל רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו בשאר בנינין דלא חשיבי אין צריך להגביה כל כך

לכאורה קשה שהרי הגמרא לעיל הביא מבן סירא ״וקל מאורח משיב דבר בטרם ישמע שנאמר (משלי יח, יג) משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה״, הלא דבר הוא!

 

[מתגעגע]

בבא בתרא צח:

רשב״ם ד״ה תנא קמא קתני לה - והכי קאמר תנא קמא וראיה יש לדבר “וקפץ רשב"ג והפסיק את דבריו” ואתמוהי קמתמה כבנין ההיכל אתה רוצה לעשות שאר בנינין בתמיה אין לך להשוותן יחד דכיון דבהיכל רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו בשאר בנינין דלא חשיבי אין צריך להגביה כל כך

לכאורה קשה שהרי הגמרא לעיל הביא מבן סירא ״וקל מאורח משיב דבר בטרם ישמע שנאמר (משלי יח, יג) משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה״, הלא דבר הוא!

אולי בריתחא דאורייתא זה אחרת
ובפרט ששמע תחילת דבריו והפסיקו

 

[דב״ש]

בבא בתרא ק: אחתיה דרמי בר פפא הווה נסיבא ליה לרב אוויא ושכיבא כו׳

העירוני חכ״א שליט״א מדוע נקט הגמרא ״אחותו של רמי בר פפא״ ולא ״בתו של רב פפא״ א״נ אחותו של ״רפרם״ וכדומה.

ועיין כתובות נו: אחותו דרמי בר חמא כו׳ ובסדר הדורות כתב שאחד מהן ט״ס.

 

[דב״ש]

פרק יש נוחלין ופרק מי שמת שניהם מיירי בעניני ירושה.

מדוע חילקם רבינו הקדוש לשני פרקים.

 

[מנשה]

בבא בתרא ק: אחתיה דרמי בר פפא הווה נסיבא ליה לרב אוויא ושכיבא כו׳

העירוני חכ״א שליט״א מדוע נקט הגמרא ״אחותו של רמי בר פפא״ ולא ״בתו של רב פפא״ א״נ אחותו של ״רפרם״ וכדומה.

ועיין כתובות נו: אחותו דרמי בר חמא כו׳ ובסדר הדורות כתב שאחד מהן ט״ס.

גם אם נגרוס אחתיה דרמי בר חמא ישאר קשה כי גם לו יש אח מר עוקבא בר חמא בברכות מד. ולמה לא אמר אחתיה דמר עוקבא בר חמא
אלא מי שהוא גידל אותה נקראת על שמו כמו שמשה נקרא על שם בתיה וכמו עובד שנקרא על שם נעמי וכמו שמעון אחי עזריה
ורמי בר פפא הוא גידל אותה שאביו רב פפא אפשר שמת או היה במקום אחר ולא היה יכול לגדל אותה ולכן נקראת על שם רמי אחיה