תוצאות חיפוש

נראה ששיתוף זה שני דברים\ אנשים\ חפצים שהחליטו להיות מאוחדים באיזה דבר ולכן רק שני דברים שונים יכולים להיות שותפים אבל אם לפני כן הם היו אחד או כאחד אז גם שהם משתתפים יחד באיזה דבר אין זה שיתוף אלא דבר אחד שהשתתף עם עצמו

החרם על אנגל לא דומה חרדים אוכלים לחם כמו כולם (כמעט), השקעות בוודאי שיש הרבה פחות ועדיין יכול להיות שיעזור

במחילה אבל לא שמעתי שם כזה דבר

אתה מתחיל לברר את המציאות ברור לך שצריך יותר עובדים בגלל שיש יותר משתמשים ייתכן שהכל בלחיצת כפתור אחת... ? (אני לא יודע מה המציאות וייתכן שאתה צודק)

למה? אם בשימוש בחשמל יש היתר של פיקוח נפש (לא אמרתי שיש ולא אמרתי שאין , צריך לדון ולבדוק את זה) אז שימוש בחשמל בשבת זה היתר של לכתחילה שבלכתחילה

בחשמל יש כמה סברות להקל

שאלה: טעה ובירך ברכת המבדיל עם שו"מ בלי יין האם יצא י"ח והאם חוזר ומבדיל שוב בברכה

פתוח

מה התכוונת? אם התכוונת שפוסק ע"פ רוב הראשונים באמת מצינו כן בהרבה מקומות אבל א"כ למה סיימת בדבריך ' שפוסק לפי הני ראשונים' הב"י פוסק כמו הרבה ראשונים ולאו דווקא אלו. ומ"מ נראה דוחק גדול שכוונת הב"י לא הייתה לאלו הראשונים דווקא כיון שהזכירם בשמותם והזכיר רוב מהם

בהקדמה לבית יוסף כתב שיפסוק להלכה כמו 2 מתוך 3 עמודי ההוראה הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, את הכלל הזה מצאנו פעמים רבות בב"י שכותב וכיון שב' עמודי ההוראה כך סוברים הכי נקטינן וכדו' וכאשר יש עמוד הוראה אחד נגד עמוד הוראה אחר והשלישי לא גילה דעתו כתב הב"י וז"ל 'ומקום שאחד מן הג' העמודים הנזכרים לא גילה דעתו...

כתב השו"ע סימן ריא סעיף א היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אף על פי שאינו חביב כמו המין האחר, ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב. ואם אין ברכותיהם שוות אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית איזה מהם שירצה יקדים (ד)ואפילו אינו חביב (ה)ויש אומרים שגם...

אין חזקת חיוב עד שודאי לנו לכול"ע שהוא חייב בנט"י בברכה לא כל מי שאוכל לחם חייב בנטילה פחות מכזית או כביצה, נטל ידיו קודם לכן , וכן לדעת המהרש"ל מי שבאמצע הסעודה הלך לבית הכסא לא חייב בברכת על נט"י

כיון שזה במהדורה החדשה אני לא יכול לראות דבריו אבל מעיון קל במשנ"ב סימן קסד נראה שהמהרש"ל חולק וסובר שאפילו עשה צרכיו א"צ לברך על הנטילה וא"כ יש ספק האם הוא התחייב בברכת על נט"י או לא וממילא אין חזקת חיוב

אצלי בעמוד שמח זה לא (מהדורת תשנ"א)

אפוא הילקוט יוסף (אם זה במהדורה החדשה אשמח אם תצלם כי אין לי אותו)

אני לא יודע מה כתוב שם אבל אם יש מח' אם הוא חייב בנטילה הוי כמו שיש חזקת חיוב שפטור

לשון המדרש תנחומא - אמר להם אף אני באתי לעשות צרכי לשון הגמרא סנהדרין- אמרו הניחו לו אף הוא לעשות צרכיו נכנס ואם כן לא ברור מה כוונתך ומה הבאת מהגמרא בסנהרין, בשתי המקומות הוא בלשון רמז, ואם כוונתך ששם אמרו עליו גם על אחרים יש ברית כרותה לשפתים

כל זמן שאני רוצה לאכול כביצה פת יש לי חזקת חיוב שאני צריך נטילה (ולדו' אם יהיה ספק בנטילה ידונו בזה כמי שיש לו חזקת חיוב בנטילה)

כעת חיפשתי המחלוקת שהתכוונתי אליה ומצאתי התכוונתי למח' הפוסקים בעניין בורר בשבת באיסור האם המאכל נאסר או שלא נאסר משום שיכל לברור בדרך היתר ויל"ע

ודאי שהוי דאורייתא