תוצאות חיפוש

אולי הייתה להם גירסא אחרת אך חיפשתי בקצת נוסחאות ולא מצאתי

שאלת בורות יסלחו לי העונים, ביביא אומר ח"ו סי' ל"ד מדבר מרן על עניין קול מראה וריח שאין בהם משום מעילה אבל איסורה יש בהם לפי פסחים כו. וכן התוס' תירצו את עניין שכתוב בסוכה נג. יכולה אישר לבור חיטיה לאור בית השואבה התוס' מביאים מפסחים כו. שיש איסור ולכן לאו בוררת אלא יכולה לברור וע"ש מרן הביא שם...

90 יום זה בגדר לכתחילה השאלה כמה זה בדיעבד אצלהם

???

אצלהם זה גם ככה בדיעבד ולא לכתחילה

עדכן תעדכננו

??

מי שמכיר ביאורים וכו' וכן תוכן לגבי קריעת אותיות ובין אותיות בשבת חוץ ממה שכתוב בספרי אחרוני דורנו אני מחפש יותר את הטעמים לאיסור ולהיתר לקרוע אותיות בשבת עבור פרוייקט מסויים תע"ב

אתה רק מחזק שלעניין מחיקה אתה מבטל את הצירוף האם שהצירוף רחוק הוא נחשב צירוף וכו' צ"ע

ולעניין מה ששרי בספר הרמ"א משווה את זה ג"כ לאיסור בניין שמטה שיש בה איסור בניין אם לא מפרקה ורק מטה אותה פעם אחת לכאן ופעם אחת לכאן והחוליות מחוברות אין בזה איסור גם למאן דאסר [מביא כמה ראיות] ועוד שזה כמו דלת שעשויה להיפתח ולהסגר ולכן בספר באמת לא קשיה מידי עכ"פ [מ"מ צ"ע מה מועיל שזה כמו דלת...

כן אשמח לבאר קצת אנסה לנסח בקצרה הרמ"א כותב סי' קיט לגבי ספרים שכתוב על החודי דפים שלהם אותיות [כמו שהיינו עושים שהיינו ילדים שאתה מצייר על הספר שהוא סגור למשל וכותב עליו אות אם מותר לפותחו בשבת] שם הוא תולה את ההיתר בגלל שזה עשוי לפתוח ולסגור ומביא ראיה מאות אחת בטבריה אות אחת בציפורי וכו'...

ומה שהאבני נזר לא הקשה את הקושייה שכתבתי מב' טעמים א.' כי הוא לא סובר שהרמ"א התיר בהא דלא כמו האליה רבה ב. עכ"פ בספרים בגלל שזה גוף אחד זה כמו מטה גללינתא שמטה אותה על צידה אין איסור כ"כ בפתיחה משא"כ בסגירה י"ל שזה מחוסר כתיבה ולא מחוסר קריבה [לגבי אות אחת] אבל לגבי מה שהקשתי לדעתי כ"ש דמודה...

אמר ר"י דודאי גבי כתיבה אית לן למימר מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי אבל הוצאה לא הויא עד דמייתי תרוייהו לרשות אחד

ולמה שלא נגיד שזה לעניין כתיבה בלבד כמו שנראה מדבריו אבל לא לעניין מחיקה? גם בדף שיש עליו אותיות כל אות בעיניה עומדת וגם בהוצאה החפץ בעיניו עומד בכ"מ אם מוציאו בחציו לב' רשויות לא אומרים שהוא מחוסר קריבה ויהיה חייב א"כ ג"כ כאן כל אות בעיניה עומדת ואד' אם תרחיקם לא נחשוב אותם כסמוכות קשה לי עם...

ופשוט שאם מתחילה כל אות בעיניה עומדת אז אות אחת בטבריה אות אחת בציפורי גם שהם קרובות חשבינן ליה כמרוחקות ואין קושיה כלל

אני חושב שיש ראיה ברורה לדחות את החידוש של הרמ"א מסימן קיט לגבי אות אחת בטבריה שכתיבה היא שמחוסרת קריבה מדברי הר"י שם [בדברי ר"ת הסתפקתי בכורח הפשט אבל אני באמת רואה שזה כמו שכתבתה] אצטט את הר"י ר"י אומר דודאי גבי כתיבה אית לן למימר מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי אבל הוצאה לא הויא עד דמייתי...

עיין מסכת נדה דף ב ע"ב יש שם תוס' ע"ז לדעתי שתולין שזה ספק ספיקא

יש לי שאלה בהבנת ר"ת שם בסוגיה בדף פ ע"א לא ירדתי לסוף דבריו שהשווה איסור הוצאה לאות אחת בטבריה ואות אחת בציפורי חייב נראה לי לשיטתו אצטטו כאן לנוחיות ז"ל הקשה רבינו תם דאמר בהבונה (לקמן קד:) כתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפורי חייב ונראה לו כגירסת ר"ח מרשות אחת חייב מב' רשויות פטור דבעי'...

וואו יש"כ עזרתה לי הרבה יש לי עוד שאלה האם הבנתה את הבנת ר"ת שם בסוגיה בדף פ ע"א לא ירדתי לסוף דבריו שהשווה אות אחד וכו' להוצאה נראה לי לשיטתו אצטטו כאן לנוחיות ז"ל הקשה רבינו תם דאמר בהבונה (לקמן קד:) כתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפורי חייב ונראה לו כגירסת ר"ח מרשות אחת חייב מב' רשויות פטור...

יש צפי מתי?