תוצאות חיפוש

אך אין הספר מצוי אצלי כעת לבדוק את הטעם

כ' בילקו"י שרק בסעודה שלישית צריך פנים חדשות

צ"ע שהרי הרב בחזו"ע עשה בזה חילוק וכנ"ל

בחזו"ע ברכות (עמ' שעד' והלאה ובעיקר שעז-שעח) כ' לחלק בין מי שניסה לאבד עצמו לדעת שלא מברך כיוון שניסה להזיק עצמו בשאט נפש ובזה אמרי' שאין זה מבר אלא מנאץ ע"ש אך לגבי מי סחלה בשפעת וכיוצ"ב מרשלנותו אף שהוא גרם לעצמו ההיזק ( שהכל בידי שמים חוץ מצינים פחים) כיוון שאין כאן כוונה זדונית להזיק לעצמו...

אם אני זוכר נכון לדעת מרן זיע"א גם אדם שהכניס עצמו לסכנה צריך לברך הגומל אך אין הספר איתי כעת לבדוק ואבדוק בהמשך בל"נ

[וכוונתי שיש בזה ריבוי נתינה ליותר אברכים]

אם כי שיש בזה ריבוי תורה כמו שכ' חו"ר הפורום אך מאידך יש בזה מיעוט באברכים וידועים דברי הרמב"ם פ"ג דאבות הכל לפי רוב המעשה, ועוד שפעמים המאתיים- שלש מאות הללו זה הלחם של האברכים, לכן כדאי מאוד לעשות דעת תורה וכמ"ש כאן

אבל ביחו"ד כ' רק משום סב"ל, וזה הסתפקתי אם לומר שחזר בו בחזו"ע הנ"ל כיון שהוא לא העתיק לגמרי כמו שכ' ביחו"ד, וצ"ע

לא יודע מה כבודו רוצה השבתי באותו מטבע אמרת שעברו הרבה ממים שאלתי איזה מים דהיינו מה ידוע לך בנושא, ומ"מ אם נפגעת הרני מבקש את סליחתך

זו גם התשובה ביחו"ד, השאלה הייתה מה הדין אם חזר וראה אותו במציאות

תשובה ממרן?

אם יש לך את זה בקובץ אשמח שתעלה את זה לכאן

באיזה מים מדובר, זה בדיוק הנידון אם יש למשהו תשובה שחזר בו, זה הכי פשוט לדחות בקש אם יש למשהו דברים רציניים לכתוב שיכתוב !

איפה?

ומקור הספק שלי היה ממה שדן מרן זיע"א ביחו"ד (ח"ד סי' יז' בהע' השניה) שדן במקרה דומה לזה וז"ל ויש להסתפק בדין הרואה את חבירו לאחר שלשים יום בטלויזיא בשידור חי אם יברך עליו שהחיינו וראה בשו"ת בצל החכמה (ח"ב ס' יא) וכו' שהרואה מלך בטלויזיא לא יברך שנתן מכבודו לבשר ודם ע"ש וכו' ומסקנת הרב שם שסב"ל...

לא יודע מתי הוא דן בזה אבל אני הסתפקתי בזה לפני לערך ח' שנים

הסתפקתי במי שראה חכם מחכמי ישראל שראוי לברך עליו ברכת "שחלק מחכמתו וכו'" וכגון מרן הראש"ל דרך הלווין ובתוך חודש ראהו במציאות האם נאמר שכיוון שראהו בתוך חודש שוב אינו חוזר וומברך או דילמא יכול לברך מפני שהראיה הראשונה אינה נחשבת לראייה.

ומה עם-

אשמח אם תוכל להעלות התשובה לכאן

יצא חדש? מי המוציא?