הגומל על שחיה

[יוסף דהן]

האם כתוב גילוי דעת של מרן הראשל שליט'א אם הגומל על שחיה בים זה כמה דקות בתנאי שעומד במקום ששייך טביעה (נכנס מעט אך לא מעט מדי שרק משכשך רגליו) או דוקא אם לא עומד במקום דהיינו שנכנס יותר עמוק?

 

[ישיבישער של מרן]

 

[יוסף דהן]

ממתי השיעור?
משמע שלא מברך על שחיה<
והרי כתב במכתב שכן מברך על שחיה הובא ביד בתשובה ועוד

 

[יוסף דהן]

או שרק בא לאפוקי שלא משכשך רגליו

 

[בן יוסף]

https://beinenu.com/sites/default/files/alonim/174_64_77.pdf עיי' שם סי' ל' בשם הראשל"צ

 

[יוסף דהן]

מתי אינו מברך הגומל לכ''ע על שחיה בים

ובשיעורו באלעד העיר הרה''ג ר' שי עובד שליט''א שאם שחה בעומק ועבר את הגבול שהמצילים קבעו שעד כאן רשאים המתרחצים לשחות, אין לו לברך הגומל היות והוא בגדר שמכניס עצמו לכלל סכנה, שמשום סב''ל אינו רשאי לברך (והוסיף הרב שליט''א שאותו אחד שחזר מכזו שחיה בעומק הים לא בטוח שבכלל נשארו לו זכויות).

 

[בן יוסף]

ובשיעורו באלעד העיר הרה''ג ר' שי עובד שליט''א שאם שחה בעומק ועבר את הגבול שהמצילים קבעו שעד כאן רשאים המתרחצים לשחות, אין לו לברך הגומל היות והוא בגדר שמכניס עצמו לכלל סכנה, שמשום סב''ל אינו רשאי לברך (והוסיף הרב שליט''א שאותו אחד שחזר מכזו שחיה בעומק הים לא בטוח שבכלל נשארו לו זכויות).

אם אני זוכר נכון לדעת מרן זיע"א גם אדם שהכניס עצמו לסכנה צריך לברך הגומל אך אין הספר איתי כעת לבדוק ואבדוק בהמשך בל"נ

 

[בנימין לוריא]

אם שחה בעומק ועבר את הגבול שהמצילים קבעו שעד כאן רשאים המתרחצים לשחות, אין לו לברך הגומל היות והוא בגדר שמכניס עצמו לכלל סכנה, שמשום סב''ל אינו רשאי לברך

בכל אופן, עד שהגיע לאותו עומק, כבר נתחייב הגומל, ואיך יפקע ממנו החיוב?!
אטו מי שהתחייב הגומל, ואח"כ הכניס עצמו למקום סכנה, יהיה מ"ד שיפטר מהחיוב הראשון שהיה לו?!

 

[בסיעתא דשמיא]

לכאו' אי"ז נחשב התחלה וסוף, אלא כשחיה אחת אריכתא דמי, ומשום שהכניס עצמו לסכנה אינו מברך. דו"ק. ולפ"ז ליתא קושיתך השניה.
כל זה להסביר את דבריו של הרה"כ.

 

[יוסף דהן]

בכל אופן, עד שהגיע לאותו עומק, כבר נתחייב הגומל, ואיך יפקע ממנו החיוב?!
אטו מי שהתחייב הגומל, ואח"כ הכניס עצמו למקום סכנה, יהיה מ"ד שיפטר מהחיוב הראשון שהיה לו?!

אם נכנס עד איפה שהמציל מרשה עמוק ואח''כ המשיך להסתכן בכוונה לכאו' באמת לא פקע
אך אם תיכנן לעקוף את המציל מראש אז לא חל חיוב

 

[יוסף דהן]

לכאו' אי"ז נחשב התחלה וסוף, אלא כשחיה אחת אריכתא דמי, ומשום שהכניס עצמו לסכנה אינו מברך. דו"ק. ולפ"ז ליתא קושיתך השניה.
כל זה להסביר את דבריו של הרה"כ.

דברים מסתברים מאד.
שהרי ה' יודע מחשבותיו ואם מראש ע''ד כן נכנס זה מזיד ולא דומה לשאלה של בנימין שכביכול אלו ב' שלבים

 

[יוסף דהן]

אם אני זוכר נכון לדעת מרן זיע"א גם אדם שהכניס עצמו לסכנה צריך לברך הגומל אך אין הספר איתי כעת לבדוק ואבדוק בהמשך בל"נ

הרב שי עובד שליט'א הסתמך על האמור פה

בחזו''ע ברכות ציינו שזה עמ' שעד.
אולי גם כתב זאת אבלות?

 

[בן יוסף]

בחזו"ע ברכות (עמ' שעד' והלאה ובעיקר שעז-שעח) כ' לחלק בין מי שניסה לאבד עצמו לדעת שלא מברך כיוון שניסה להזיק עצמו בשאט נפש ובזה אמרי' שאין זה מבר אלא מנאץ ע"ש אך לגבי מי סחלה בשפעת וכיוצ"ב מרשלנותו אף שהוא גרם לעצמו ההיזק ( שהכל בידי שמים חוץ מצינים פחים) כיוון שאין כאן כוונה זדונית להזיק לעצמו דלאו בשופטני עסקי' הרי זה כיורדי הים באוניות והולכי מדברות שצריך לברך ע"ש בדבר"ק, ולפי חילוק זה נראה דה"ה במקרה הנ"ל ששחה ועבר את מקום שהמציל קבע, כיוון שאינו מתכוון להזיק לעצמו אלא להנות וחושב שיכול לשחות ולשמור על עצמו שפיר יכול לברך.

 

[בן יוסף]

הרב שי עובד שליט'א הסתמך על האמור פה

צ"ע שהרי הרב בחזו"ע עשה בזה חילוק וכנ"ל

 

[חכם באשי]

לכאו' כתוב יורדי הים באניות?

 

[בנימין לוריא]

לכאו' כתוב יורדי הים באניות?

אולי זיל בתר טעמא.

 

[יצחק משען]

לכאו' כתוב יורדי הים באניות?

גם כתוב הולכי מדבריות?
ומי שיודע בעצמו שיודע לשוט מה בכך אם עבר את גבול שגבלו המצילים? וכי הם הלכה למשה מסיני? פוק חזי בכינרת שעוד לפני הגבול יש עומק של יותר משתי מטר, ומה תענה על רוכבי האבובים והבננות שקופצים ומוקפצים בעומק הים, ובכלל יש לדון במי ששט עם חליפת מצופים, ולענ''ד אין לנו אלא דברי מרן רבינו עובדיה כפשטם שבכל גוונא יברך, והכי נהגינן.

 

[יוסף דהן]

צ"ע שהרי הרב בחזו"ע עשה בזה חילוק וכנ"ל

הרב אוחז שלשחות לעומק זה לא דומה להתקררות
צפה ביאור בשרשור 21 דקה 27
וכמו שביאר את החילוק בין צינון לזה בדקה 31

 

[יוסף דהן]

גם כתוב הולכי מדבריות?
ומי שיודע בעצמו שיודע לשוט מה בכך אם עבר את גבול שגבלו המצילים? וכי הם הלכה למשה מסיני? פוק חזי בכינרת שעוד לפני הגבול יש עומק של יותר משתי מטר, ומה תענה על רוכבי האבובים והבננות שקופצים ומוקפצים בעומק הים, ובכלל יש לדון במי ששט עם חליפת מצופים, ולענ''ד אין לנו אלא דברי מרן רבינו עובדיה כפשטם שבכל גוונא יברך, והכי נהגינן.

דעת הגאון הרב גדעון בן משה להתחשב במצילים עד כדי כך שהורה (אור תורה תשעח תשרי סי' ב)
שאם אמרו דגל שחור ועד המתנים אין יותר לעבור מי שעובר יברך הגומל כי משמע שזה מקום סכנה אף שעומד שם ברגליו.
ונכון שאין לנו אלא דברי מרן אך מה לעשות שיש בו פירושים
כגון עד כמה ישחה עמוק אם שלא עומד ברגליו (הראשל בע''פ לואין למו מכשול)
או אף פחות (כמו שכ' בקובץ ב''י ח''מח סי' קע ממכתב הראשל בתשע''ט)
וגם כאן יש נידון שהראשל לא דיבר אם אדם עובר את הגבול
אז לא בטוח שזה סתירה למרן זצל ולומר שאין פשט שלו

 

[יוסף דהן]

לגבי אבובים נראה לי שהרב שי עובד בשיעור אמר שלא יברכו שמע שרשור הבא דקה 29 וגם 31