בשיעור במוצאי שבת חול המועד הרשל״צ שליט״א אמר לדייק מהאגרות משה שאין לנשים לענות אמן בקידוש אחר ברכת ליישב בסוכה , והוא שכל מה שכתב האגרות משה להתיר הוא דווקא לדידהו שמברכות על מצות עשה שהזמן גרמן משא״כ לדידן, עכ״ל בערך.  
ואחר אלף המחילות כלל לא הבנתי את דיוקו הרי באותו תשובה באגרות משה כתב לדון לגבי ברכת שהחיינו, האם תענה אמן בקידוש לאחר ברכת שהחיינו אם כבר אמרה שהחיינו בהדלקת הנרות (לדידהו) ושם כתב סברא להקל והוא שכיוון שברכה זו נצרכת לבעל ובשבילו אין זה הפסק, הרי גם בשבילה אין זה הפסק הגם שכבר יצאה ידי חובה בברכתה בהדלקת הנרות (לדידהו).
וממילא כלל אין לדייק מדבריו שלדידן לא תענה אמן, אדרבה מדבריו וסברתו שהביא שם הרי לכאורה גם לדידן אולי יש להקל שתענה אמן ועכ״פ אין זה הפסק.
וצ״ע
				
			ואחר אלף המחילות כלל לא הבנתי את דיוקו הרי באותו תשובה באגרות משה כתב לדון לגבי ברכת שהחיינו, האם תענה אמן בקידוש לאחר ברכת שהחיינו אם כבר אמרה שהחיינו בהדלקת הנרות (לדידהו) ושם כתב סברא להקל והוא שכיוון שברכה זו נצרכת לבעל ובשבילו אין זה הפסק, הרי גם בשבילה אין זה הפסק הגם שכבר יצאה ידי חובה בברכתה בהדלקת הנרות (לדידהו).
וממילא כלל אין לדייק מדבריו שלדידן לא תענה אמן, אדרבה מדבריו וסברתו שהביא שם הרי לכאורה גם לדידן אולי יש להקל שתענה אמן ועכ״פ אין זה הפסק.
וצ״ע
 
	
 
 
		 
 
		