שלח את המקור שמרן היה מברך כי אני לא מצאתי
ועיין בילקוט יוסף על הלכות חנוכה עמ' רד ואילך שמתרץ את הריב"ש שהבאת לעיל
בנוסף אם לך פשוט שעונה אמן
לאחרים וגדולים ממך כדוגמת מרן שליטא ומרן זצ"ל שבכלל לא
א'- הב"י הל' ראש חודש סי' תכ"ב, על דברי הטור וקורין ההלל וכו', מביא שם את המח' האם לברך על ההלל והביא גם את שיטת הרמב"ם שלא יברך.
ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג, וז"ל "וכתבו הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים
ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל"
ומיד הוסיף- את דברי הרב המגיד [המגיד משנה] "והרב המגיד כתב
ומנהגינו שציבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה".
הא למדת- סיכום דברי הב"י אחרי המח' שאזלינןם בתר המנהג, והמנהג לברך [כדכתב איהו גופיה]
ב'- ראה בב"י בהל' חנוכה סי' תרע"א על דברי הטור שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת- מביא הב"י כמה טעמים איך שרי לברך
ובאחד מהטעמים הביא דאפשר לברך כשם שמברכין על ההלל בראש חודש.
דסתם בפשיטות- דאחד מהטעמים דאפשר לברך על נר בבית הכנסת כמו שמברך על ההלל.
הא למדת מתרי מקומות הללו, דבירך בפשטות.
ובשו"ע הל' ראש חודש- אחר שהביא המח' אם מברכים אי לאו, סיים "וכן נוהגים בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה".
והיינו- דבספרד הפשטות שבירכו, וכמו שהזכיר בב"י, אלא שבא"י המנהג כהרמב"ם.
ממילא- אנו עתה בא"י ודאי שמנהגינו שלא יברך כהרמב"ם, אבל בשביל לענות רק אמן על זה אמרתי דא"א לטעון שזה ברכה לבטלה, דהא מרן הב"י בירך על ההלל כמנהג ספרד וכדכתב איהו בב"י הנ"ל.
ולא זו בלבד- אלא דבב"י שם אחר שהביא את הרמב"ם שלא יברך, על זה סיים שאזלינן בתר המנהג, א"כ- הב"י לא חשש לרמב"ם שזה ברכה לבטלה אלא קיים את המנהג לברך.
וכן על פי זה- בנר חנוכה אחד מהטעמים שכתב בפשטות הוא כשם שמברכים על ההלל בר"ח.
וכיון שכן- הא לנו דהב"י לא חשש לרמב"ם שזה ברכה לבטלה, אע"פ שלרמב"ם זה ברכה לבטלה בכל מקום ולא רק בא"י.
וא"כ אנו- לא נחשוש לענות אמן כי אין פה ברכה לבטלה, אלא רק מנהג גרידא שבא"י נהגנו כהרמב"ם
