בילקו"י סי' נ"ו סעיף ז' כתב:
מה ההבנה בזה?
שאין לקצר יותר מדי, אלא לפחות עד כדי אמירת "אל מלך נאמן", אבל רשאי להאריך יותר מכך מעט. (ורק שלא יאריך יותר מדי). והוי כאילו נכתב: "וכן לא יענה אמן קצרה, אלא יאריך קצת עד כדי אמירת אל מלך נאמן, וכן לא יענה אמן ארוכה מדאי".
או שהכוונה היא שלא יענה אמן קצרה פחות מכדי אמירת "אל מלך נאמן" וכן לא יענה אמן ארוכה יותר מכדי אמירת "אל מלך נאמן".
כלומר, האם לפי הנ"ל יש להקפיד שלא לומר אמן יותר משיעור כדי אמירת "אל מלך נאמן", או שלא יענה אמן קצרה מכך, אך רשאי להאריך יותר משיעור זה, והעיקר שלא יהיה אמן ארוכה מדי שאז משתנה המשמעות וכד'.
מה ההבנה בזה?
שאין לקצר יותר מדי, אלא לפחות עד כדי אמירת "אל מלך נאמן", אבל רשאי להאריך יותר מכך מעט. (ורק שלא יאריך יותר מדי). והוי כאילו נכתב: "וכן לא יענה אמן קצרה, אלא יאריך קצת עד כדי אמירת אל מלך נאמן, וכן לא יענה אמן ארוכה מדאי".
או שהכוונה היא שלא יענה אמן קצרה פחות מכדי אמירת "אל מלך נאמן" וכן לא יענה אמן ארוכה יותר מכדי אמירת "אל מלך נאמן".
כלומר, האם לפי הנ"ל יש להקפיד שלא לומר אמן יותר משיעור כדי אמירת "אל מלך נאמן", או שלא יענה אמן קצרה מכך, אך רשאי להאריך יותר משיעור זה, והעיקר שלא יהיה אמן ארוכה מדי שאז משתנה המשמעות וכד'.
